מעצר והזנחה של קטינים חסרי מעמד
חיי ילדים השוהים בישראל: מעצר וכליאה בניגוד לחוק ולאמנות בינלאומיות, גנים המהווים סכנה לחייהם, תנאים פיזיים קשים והזנחה מתמשכת
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
- דוח המבקר על מצב בתי החולים בארץ
על פי המועצה הלאומית לשלום הילד, נכון לחודש מרץ 2012 חיו בישראל 92,891 ילדים חסרי מעמד.
בדיקת המבקר מעלה חשש כי התנהלות מדינת ישראל כלפי ילדים חסרי מעמד השוהים בארץ אינה עומדת בתנאי האמנה לזכויות הילד, לפיה אין לעצור ילד אלא כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים וקצר ביותר, גם זאת באם אינו ילד בלתי מלווה.
בשנים האחרונות הגיעו לישראל כ-170 קטינים בלתי מלווים בשנה. מדוח המבקר עולה כי קטינים בלתי מלווים (המגיעים לישראל ללא אחד מהוריהם) נכלאים מיידית במתקני משמורת וכי המעצר הוא האמצעי המיידי והנהוג על ידי רשות ההגירה.
נוהל בין משרדי קובע כי לא יוחזק קטין במשמורת מעבר לנדרש לצורך עריכת בדיקות רפואיות ומציאת חלופת משמורת. אם הוחלט על החזקתו במשמורת זו תוגבל ל-60 יום לאחריה ישוחרר לאחת מחלופות המשמורת: פנימייה של משרד החינוך; פנימייה של משרד הרווחה; אפוטרופוס או חלופת משמורת בקהילה.
בבדיקת המבקר נמצא כי קטינים בלתי מלווים הוחזקו בשנים האחרונות בישראל פרקי זמן ארוכים יותר מפרקי הזמן שנקבעו בנהלים בין משרדיים (מקסימום 60 ימים), בהם קטינים שהוחזקו 62 ימים בכלא סהרונים, 126 יום בכלא גבעון, 68 ימים במתקן לקטינים בלתי מלווים מת"ן ולעיתים עבר קטין מסהרונים למתקן מת"ן, מה שהוביל לשהייה לפרק זמן כפול מהקבוע בנוהל.
עד מועד סיום הבדיקה, מציין המבקר, למעלה מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין משרדי, לא הסדיר משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות מתאים לקטינים בלתי מלווים שהוחלט על שחרורם ממשמורת כנדרש.
כמו כן, עולה כי אין אמות מידה ברורות לבחירת משמורנים (אנשים המציעים עצמם כחלופת משמורת לקטין), מה שעלול להוביל לסיכון קטין ולחשיפתו לניצול על ידי המשמורן.
המסגרות לפעוטות זרים, ילדיהם של פליטים, מבקשי מקלט ועובדים זרים השוהים בישראל, עלו בעבר לא פעם לכותרות בעקבות מקרים קשים של הזנחה ורשלנות שנתגלו במסגרות אלו, המכונות "בייביסיטרים", ומרביתם ממוקמות בדרום תל אביב. מבדיקת המבקר את הנעשה במסגרות אלו עולה תמונה קשה עד מסכנת חיים.
בתל אביב פועלים כ-50 "בייביסיטרים" פיראטיים, ומבדיקת המבקר עולה כי המסגרות כוללות תנאים פיזיים קשים והזנחה מתמשכת כשהילדים שוהים בלולים מרבית שעות היום,ללא פעולות גירוי והעשרה.
"בייביסיטר" מופעל בדרך כלל על ידי מבוגר אחד שאחראי על כ-30 ילדים, כך שההשגחה וסיפוק הצרכים ההתפתחותיים של הילדים לוקים בחסר. על פי המבקר, מדובר בסיכוי רב לפגיעה בהתפתחות התקינה ולעיתים בסכנה ממשית לחייהם.
עוד מציין המבקר כי עצם קיומם של מקומות אלו ידוע זה שנים להנהלות משרדי ממשלה רלוונטיים, אך אלו עדיין ממשיכים לפעול באין מפריע. המבקר מציין כי אגף מעונות היום במשרד התמ"ת בדק בעבר 12 מ-50 המסגרות המוכרות לו בתל אביב-יפו ועוד אחת באילת, והוציא צווי סגירה לארבע מהן, אך לא פעל במישור הפלילי לסגירת מסגרות מסכנות.
המבקר נדרש גם לחוק לימודי החובה החל על כל ילד אשר חי בישראל, כולל ילדי זרים ללא קשר למעמדם.
בשנת הלימודים תשע"ב (2011-2012) דווח על 2,047 ילדים חסרי מעמד הלומדים במוסדות החינוך. בשנה זו התגוררו באילת 79 ילדים חסרי מעמד שלמדו, לפי מדיניות העירייה שכונתה על ידי בית המשפט כ"אפליה אסורה", במסגרות נפרדות שלא עמדו בדרישות המקובלות למוסדות חינוך רגילים. צוות בית הספר כלל מורים ללא תעודות הוראה, ללא תואר בחינוך ושעות פעילות גן מצומצמות מאשר בגנים העירוניים.
כזכור, משרד החינוך השלים עם עמדתה של עיריית אילת ואף העמיד תקציבים מיוחדים לפעילותן של המסגרות החינוכיות הייעודיות לילדים חסרי מעמד המתגוררים בעיר.
עד שנת 2009 מדיניות משרד הרווחה הייתה שיש להעניק שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד הנמצאים בסיכון, בדומה לקטינים ישראלים. ממחצית אותה השנה צמצם המשרד מדיניותו וקבע כי יינתנו שירותי הרווחה רק לילדים חסרי מעמד הנמצאים במצבי סכנה ממשית, זאת מבלי לערוך עבודת מטה מתאימה. כמו כן בשל חוסר תקציב הוגבלו שרותי הרווחה לילדים נזקקים.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי חל רק על תושבי ישראל, מה שהוביל את משרד הבריאות לקבוע הסדר לשרותי בריאות במסגרת קופת חולים מאוחדת לטובת קטינים לא מבוטחים.
באפריל 2012 אמנם בוטחו 2,501 ילדים בהסדר, אך לא היו בידי משרד הבריאות הערכות בדבר שיעור הקטינים חסרי המעמד שאינם מבוטחים בביטוח רפואי. ההערכה היא כי רבים מהילדים אינם מבוטחים מה שמקשה על בתי החולים באזורי מגוריהם להתמודד עם העומס הכספי המוטל עליו בגין טיפול בזרים חסרי מעמד, בהם קטינים.
מנכ"לית הארגון לסיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל (א.ס.ף), עו"ד מיכל פינצ'וק, הגיבה לדוח המבקר בעניין ההזנחה של קטינים וחסרי מעמד ואמרה: "חוות הדעת של מבקר המדינה חושפת את מחדליו של משרד הרווחה בכל הנוגע לקטינים חסרי מעמד, בהם ילדי מבקשי מקלט ומצביעה על הליקויים החמורים בטיפול בהם. מבקר המדינה שם היום קץ להתעלמות משרד הרווחה מאחריותו כלפיי קטינים חסרי מעמד ומצביע על האחריות הישירה שלו כלפיהם וקובע כי על מנכ"ל המשרד לפעול לאלתר להסדרת הטיפול בהם".
פינצ'וק אף טענה כי "מדיניות משרד הרווחה אינה עומדת בדרישות חוק הנוער וכי מתעוררים ספקות של ממש אם מדיניות זו עומדת בדרישות האמנה לזכויות הילד. בניגוד לייעודו וחובתו מפקיר משרד הרווחה קטינים מבקשי מקלט ובמשך שנים הם סובלים מהתעלמות ממסדית ומהפניית גב של האמונים על שלומם וביטחונם. לאורך השנים בפניותיה של עמותת א.ס.ף למשרד הרווחה טענו הגורמים כי מדיניותם היא נגזרת של מדיניות הממשלה הכללית והתנערו מאחריותם בצורה שיטתית".
לסיום טענה מנכ"לית א.ס.ף כי הארגון עד למחדלים - "מפעוטות הסובלים מהזנחה פיזית ורגשית במסגרות פירטיות ועד נערות ונערים שברחו בגפם ממלחמות וזוועות כדי למצוא מקלט בישראל ומוצאים עצמם כלואים לתקופות ארוכות, או חיים ברחוב חסרי כל" - וכי "היא מקווה שחוות הדעת של מבקר המדינה תופנם, תשים קץ להתנערות מילדים אלו ועקרון טובת הילד הוא זה שיעמוד לנגד אנשי הרווחה".
ח"כ אילן גילאון (מרצ) הגיב גם הוא בנידון: "דוח המבקר חושף הפקרות והזנחה פושעת בטיפול בילדי העובדים הזרים. מדינת ישראל מצפצפת על אמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה ומתאכזרת לילדים שכל חטאם הוא שנולדו או הגיעו לישראל בדרך לא דרך. באופן סדרתי, מתחמקת ממשלת ישראל מגיבוש מדיניות כלפי ילדי העובדים הזרים. בחלל שנוצר הזכות לחינוך, לרווחה ולבריאות מופרת לא אחת, וכליאת ילדים רכים במתקני מעצר שאינם הולמים כללי את צרכיהם נבחרה לברירת המחדל והאפשרות היחידה לטיפול".
- דוח המבקר על ראשי הרשויות
- דוח המבקר על ילדים בסיכון
- דוח המבקר על שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל
- דוח המבקר על טיפול במשפחות חד הוריות
- דוח המבקר על סטודנטים עם ליקויי למידה
- דוח המבקר על המורים במשרד החינוך
- דוח המבקר על ילדים חסרי מעמד בישראל
- דוח המבקר על שילוב יוצאי אתיופיה
- דוח המבקר על מצב בתי החולים בארץ
- דוח המבקר על הבניה בחופים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם