שטר ביטחון: צה"ל מתכונן למלחמה בקיצוץ
אחרי התקיפה המוצלחת בסוריה שיוחסה לישראל, צה"ל מתכונן עם מיטב היכולות הארטילריות למערכה הבאה מול האוצר על תקציב הביטחון
כעת אפשר לקבוע כי במהלך השבוע שעבר עשה את דרכו מאיראן לדמשק משלוח של כמה מאות טילי פאתח 110, שהיו מיועדים לחיזבאללה בלבנון. הטילים נושאים ראשי קרב במשקל של כמעט חצי טון, ויש להם מנגנון הכוונה שמאפשר להם לפגוע בכל נקודה במרכז הארץ בדיוק של מטרים. אם לא די בכך, הטילים מונעים בדלק מוצק, ונישאים על גבי משגר נייד. המשמעות היא שניתן לשגר אותם בתוך זמן קצר, ולחיל האוויר יהיה קשה מאוד למנוע את השיגור.
וגם זה: הטילים יכולים להיות אתגר קשה במיוחד למערכות "כיפת ברזל", ועדיין לא ברור מתי יהיו בידי חיל האוויר מערכות "שרביט קסמים", שאמורות ליירט טילים מעין אלה. הפיתוח היה אמור להסתיים בשנת 2014, אבל בשלב הזה אין שום סימן לקליטתה של מערכת הנשק החדשה במערך ההגנה של חיל האוויר בשנה הבאה.
בשורה התחתונה, מניעת העברת טילים מסוג פאתח 110 מאיראן לחיזבאללה הייתה חלק מהקו האדום שהציבה ישראל ללבנון, איראן וסוריה (שר הביטחון, משה יעלון, ניסה לצייר את הקווים האדומים במהלך ביקורו בישראל לשר ההגנה האמריקאי, צ'אק הייגל, בחודש שעבר, אך המסר לא נקלט). כך , כאשר הטילים כבר היו על אדמת סוריה, עמדה ישראל בפני הדילמה אם לממש אם האיום ולמנוע בכל דרך העברה של נשק בעל משמעות אסטרטגית ללבנון או להבליג.
לפי הפרסומים הזרים, מטוסי חיל האוויר תקפו בפעם הראשונה ביום שישי שעבר בשעה שלוש לפנות בוקר. באופן מפתיע הפרסומים הראשונים על התקיפה יצאו בשבת דווקא מפי גורמים רשמיים בוושינגטון. אפשר להניח כי גורמים ישראלים לא הופתעו לחלוטין מן הפרסום שייחס את התקיפה לישראל, אם כי באופן פורמלי לישראל היה עניין ברור לשמור על עמימות: הודאה רשמית בתקיפה הייתה יכולה לעודד פעולת תגובה של הצד השני.
התקיפה השנייה, ביום ראשון לפנות בוקר, כבר לא הייתה מתוכננת, על פי הפרסומים, אלא בבחינת ניצול הצלחה: הסורים עדיין היו המומים מהמטס הראשון, כאשר גל של פצצות נחת על ההרים מצפון לדמשק, לשם הועברו הטילים ששרדו את התקיפה הראשונה.
זה כבר נראה כמו תקיפה מלחמתית של ממש. יש להניח כי כדי לאתר את משלוח הטילים הפעילה ישראל את כל סוגי האיסוף המוכרים - החל מסוכנים ועד צילומי לוויין, האזנות לרשתות קשר וגיחות צילום (על פי העדויות של תושבים בצפון הארץ ובלבנון, קצב הגיחות של מטוסי חיל האוויר, כנראה לצורכי צילום, הוא כמעט חסר תקדים בחודשים האחרונים. חיל האוויר מצלם בלי הפסקה).
כפי הנראה, כמה וכמה רביעיות של מטוסים יצאו לתקיפה השנייה. כדי לפגוע ביעדים באזור דמשק, מטוסי חיל האוויר כלל אינם צריכים לחדור למרחב האווירי של סוריה ואפילו לא לשמי לבנון. הם יכולים לטוס מעל הים, מול חופי לבנון, ולשגר משם חימוש שיודע לפגוע במטרות נקודה גם ממרחק של עשרות קילומטרים.
לחיל האוויר יש כמה סוגי חימוש כאלה, ובראשם טילי SPICE מתוצרת "רפאל", שמזהים את המטרה על ידי השוואת התמונה שלה עם תמונה שהוזנה מבעוד מועד ל"מוח" של הטיל. טילי "דלילה" מתוצרת "תעש", שיכולים לשייט מעל מטרה עד לתקיפה שלה, וערכות JDAM אמריקאיות, שמולבשות על פצצות טון "טיפשות" ומנווטות אותן אל המטרה באמצעות מערכת ג'י-פי-אס. אם המטוסים משגרים את הפצצות מגובה רב במיוחד, הן משייטות דרך ארוכה - עד לפגיעה המדויקת ביעד.
יהיה אשר יהיה החימוש, תוצאות התקיפה המיוחסת לישראל ניכרו היטב בכל דמשק: פטריות אש ענקיות עלו מאתרי הטילים שהותקפו, ופיצוצי משנה נשמעו לאחר מכן.
ממשלת סוריה, שהתעלמה מהתקיפה הראשונה, לא הייתה יכולה להתעלם גם מהתקיפה השנייה ובחרה באיומים ובטענה כי התקיפה מוכיחה שהמורדים משתפים פעולה עם ישראל. במערכת הביטחון הישראלית לא לקחו ברצינות לא את האיום ולא את הטענה, ובכל זאת נפרסו סוללות "כיפת ברזל" בצפון הארץ, וצומצמו תמרוני כוחות במסגרת תרגיל גדול של פיקוד הצפון "פרחי אביב", שנערך השבוע על פי תוכנית מוקדמת. התרגיל לא בוטל לגמרי, אבל נשאר בעיקר על מסכי מחשב בתוך חמ"לים, כדי שתנועת כוחות בשטח לא תתרום להסלמת המצב המתוח ממילא.
אנשיו של אסד ניסו לטעון עוד כי התקיפה נועדה להציל את המורדים כיוון שידו של הצבא נמצאת על העליונה. גם זה לא מדויק: צבא אסד, בסיוע מסיבי של איראן ולוחמי חיזבאללה, אכן רשם כמה הישגים טקטיים באזורי לחימה שונים בסוריה בתקופה האחרונה, אבל ככלל הוא נמצא בנסיגה מתמדת כבר כמעט שנתיים.
ומה עם חיזבאללה? חסן נסראללה שמר על פרופיל נמוך השבוע, אך טען כי הנשק שהותקף בסוריה כלל לא יועד לארגונו.
סיכום ביניים של התקיפה המיוחסת לישראל: ההרתעה השתפרה, הערכות המודיעין הוכחו כנכונות, אם כי במוקדם או במאוחר ייתכן סבב נוסף שבו ישראל תצטרך לפעול כדי לשרטט מחדש את הקווים האדומים שלה.
בינתיים צמרת צה"ל פנויה לקרב הגדול הבא שלה, הפעם מול משרד האוצר. זירת הקרב תהיה בחדר הממשלה שבמשרד ראש הממשלה בירושלים. המועד: יום ראשון לקראת הצהריים. השחקנים הראשיים בקהל המשתתפים יהיו אנשי האוצר, שמעוניינים בקיצוץ של לפחות ארבעה מיליארד שקל בתקציב הביטחון, וצמרת צה"ל שתתייצב בהרכב כמעט מלא כדי להציג את תוכנית החומש "עוז" ואת הצרכים התקציביים שלה.
למעשה תוכנית "עוז" מעולם לא קיבלה תוקף רשמי, וצה"ל פועל ללא תוכנית רבשנתית כבר משנת 2010, אז פקעה התוכנית "תפן". בקיץ 2011 הייתה אמורה להיכנס לתוקף תוכנית חומש בשם "חלמיש", אבל היא הוקפאה על רקע ההפגנות החברתיות ברחבי הארץ.
ב-2012 גובשה התוכנית "עוז", אבל גם היא לא אושרה פורמלית בגלל הקדמת הבחירות. למרות זאת, סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר נוה (שמונה השבוע ליו"ר "תעש" עד להתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל הבא בתחילת 2015), סגר עסקאות ענק עם התעשיות הביטחוניות שהוציאו שורה של פרויקטים לדרך. למעשה התעשיות הביטחוניות הלוו לצה"ל כסף, והסכימו לפריסת תשלומים על פרוקטים מרכזיים לחלק השני של העשור הזה.
ומה עכשיו? השר יעלון לא נחשב בצה"ל כלוחם האולטימטיבי על תקציב הביטחון מול האוצר. בתקופתו כרמטכ"ל בתחילת העשור שעבר הוא קיבל כמעט בהכנעה קיצוצי ענק בתקציב, שהביאו להפסקת אימונים ולצמצום מלאי של תחמושת - מהלך שתוצאותיו ניכרו כמה שנים מאוחר יותר במלחמת לבנון השנייה.
יעלון יגיע לדיון הגורלי על תקציב הביטחון בשבוע הבא, לאחר שאמר כבר בתפקידו הקודם כי אפשר לקצץ בתקציב הביטחון בשנים 2013 ו-2014, לנוכח צורכי המשק. זו לא עמדת פתיחה אידאלית מבחינת צה"ל, ובכל זאת הפערים בין משרד האוצר למשרד הביטחון עדיין עצומים. יעלון מסכים לקיצוץ בתקציב הביטחון 2013 ו-2014 (חצי משנת 2013 כבר ממילא חלפה), בתנאי שהכסף יוחזר לתוכנית הרב-שנתית בשנים שלאחר מכן. משרד האוצר, לעומת זאת, מדבר על קיצוץ עמוק בתקציב הביטחון שלא יהיה עליו פיצוי.
יעלון פחות מניפולטור משר הביטחון הקודם, אהוד ברק, שידע להפוך כל קיצוץ בתקציב הביטחון בתחילת השנה לתוספת תקציב באמצעות כספים שהוזרמו למשרדו בחודשים שלאחר מכן.
ביום ראשון יציגו ראש אגף התכנון בצה"ל, היועץ הכספי לרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל עצמו את המשמעויות של הקיצוץ. הם ינסו לטעון כי הפחתת תקציב תפגע באופן מיידי במלאי החירום ובמוכנות של כוחות הסדיר והמילואים, ממש כמו לפני עשור (יגויסו לאימונים פחות מילואמניקים). צה"ל יציג אין-ספור שקפים שימחישו את המשמעויות השונות, על פי כמה מדרגות קיצוץ שעשויות לעמוד על הפרק.
בצה"ל כבר משלימים עם קיצוץ תקציב משמעותי (שיביא כמעט בוודאות לצמצום הרכש של נגמשי מרכבה, נמ"רים למשל). כמה עמוק יהיה הקיצוץ? הממשלה תחליט על כך, לכאורה, בדיון על תקציב המדינה שמתוכנן ליום שני. בכל מקרה כל מספר יהיה רק בסיס לוויכוחים שיימשכו לנוכח האירועים הביטחוניים והתקיפות שעוד יבואו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם