"כפיית לימודי ליבה על החרדים, היא מסוכנת"
ד"ר צבי צמרת, יו"ר המועצה הפדגוגית לשעבר, שוטח את משנתו ולא חושך שבטו: אלימות? צריך גם לחבק ולהבין, בחינות מיצ"ב? תחרות פרועה
אל משרד החינוך הגיע צמרת בעקבות פנייתו של מנכ"ל המשרד דאז, ד"ר שמשון שושני, ששימש גם כיו"ר הוועד המנהל של המוסד יד בן-צבי, שצמרת עמד בראשו. "חשבתי שהמזכירות הפדגוגית היא הרבה יותר חשובה ומרכזית בגיבוש המדיניות החינוכית של המשרד, כך גם קובע החוק, אבל מצאתי שמי שקובע זו לא המזכירות הפדגוגית אלא בעיקר השר". בהקשר זה ניתן להזכיר את ההנחיה שניתנה בשנים האחרונות להקצות לא פחות מ-15 שעות לימוד שבועיות בכיתות ז'- י' ללימודי אוריינות מדעית - שעות לימוד שנועדו לשפר את הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים. ההחלטה השנויה במחלוקת התקבלה על ידי השר עצמו.
ביום חמישי האחרון זכה צמרת בפרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2013. "אני חושב שהעבודה שלי במשרד החינוך הייתה חשובה, אבל היא נמשכה תקופה קצרה יחסית". צמרת מונה דווקא שלושה מפעלים ציוניים אחרים שלו שהשפיעו לדעתו יותר על ההחלטה להעניק לו את הפרס: הקמת מלי"ץ - מכונים לחינוך יהודי ציוני; יד בן צבי; והקמת בית הספר ללימודי ירושלים שנחנך לפני כשנה.
כיו"ר המזכירות הפדגוגית פעל צמרת למען קידום לימודי ההיסטוריה היהודית והציונית, "כולל לימודי מדינת ישראל שכמעט לא עוסקים בהם", הוא אומר. "פעלתי גם לחיזוק החינוך הישראלי-ציוני בעדה הדרוזית, שהייתי מאוד רגיש אליה ואכפתי כלפיה".
את המערכה על לימודי האזרחות פתח צמרת בעקבות דברים שנכתבו על המגזר הדרוזי בספר לימוד האזרחות. "מצאתי בספר דברים על העדה הדרוזית, שנפתחים באמירה שהדרוזים הם ערבים, שיש להם זהות פלסטינית ושהם מתנגדים לגיוס לצבא. אחר כך, באותו עמוד, נכתב שיש גם דרוזים אחרים שמזדהים עם מדינת ישראל וחלקם גם מתגייסים לצה"ל". בדיקה שערך העלתה כי שיעור המתגייסים בקרב העדה הדרוזית עומד על 83 אחוז, והוא אף גבוה יותר מזה של המגזר היהודי. "חשבתי שלא ייתכן שספר לימוד של מדינת ישראל, שקיים גם בעברית וגם בערבית, יכיל את הדברים הללו".
בימים אלו מתקיימים דיונים בוועדה שהוקמה על ידי משרד החינוך לבחינת מערך הבגרויות. מה עמדתך בעניין?
"אני טענתי שאנחנו אלופי העולם במספר מקצועות הלימוד לבגרות. יש כרגע 159 מקצועות שעליהם נבחנים לבגרות, כשהממוצע בעולם עומד על כ-60 מקצועות . יותר מכך, כל בחינה אצלנו מתחלקת לחלקים כך שתלמידים נבחנים בבגרות באותו מקצוע גם ב-י', גם ב-י"א וגם ב-י"ב. אני בעד זה שבחינות הבגרות יתקיימו רק בסוף י"ב, ושהתלמידים ייבחנו במינימום של שישה מקצועות".
הראשון בשורת המקצועות שמונה צמרת: לשון עברית, ספרות וחיבור - ובעניין זה הוא מצר על ההחלטה שהתקבלה לפני כמה שנים לבטל את הבגרות בחיבור. עוד ברשימה, לצד תנ"ך, גם אזרחות והיסטוריה. "הסעיף השלישי בחוק חינוך ממלכתי מחייב ללמוד תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. בפועל זה לא קורה. אין לזה זמן", אומר צמרת בצער, ומוסיף לרשימת מקצועות החובה לבגרות גם אנגלית ומתמטיקה.
"אני בעד לרדת לשתי יחידות לימוד חובה במתמטיקה. אני לא חושב שכולם צריכים שלוש יחידות לימוד, כשבהיסטוריה, תנ"ך וספרות החובה היא רק שתיים. שי פירון מדבר על זה שיהיו רק ארבע בחינות בגרות: מתמטיקה, אנגלית, אזרחות ולשון עברית. זה לא מספיק בעיניי. כל מקצוע שלא ילמדו אותו לבגרות ייפגע מאוד. יחד עם זאת, הדגש של המערכת חייב לעבור ממצב של שימת לב אך ורק לבגרויות לאורך כל שנות בית הספר, למצב של מספר מאוד מוגדר ומצומצם של בגרויות, ורק בסוף י"ב".
לצד מבחני הבגרות המוכרים מציע צמרת לקדם מיזם שהיה שותף לו בתקופת עבודתו במשרד: תעודת בגרות חברתית-ערכית. מדובר בתעודה שניתנת לבני הנוער בגין מגוון פעילויות, ביניהן חברות בתנועת נוער, פעילות במד"א וסיוע לנזקקים. "במשך שנה אחת הייתי חלק מן הצוות שמיין את המועמדים ללימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון", מספר צמרת. "שם השיקול בקבלת המועמד לא מסתכם רק בממוצע הפסיכומטרי שלו, אלא גם בפעילות החברתית שלו. אני בעד שלציון הזה תהיה השפעה בקבלה לא רק לשם, אלא לעוד מקומות: לקורס טיס, למכללה להוראה ולמגוון תפקידים נוספים".
מה דעתך על שר החינוך החדש שי פירון?
"אני מאוד שמח שיש שר חינוך שבא מתוך החינוך, שהקים מפעל חינוכי לתפארת ושהדבר העיקרי שחשוב לו זה קידום החינוך בישראל. עבורו החינוך הוא לא מקפצה לתפקיד אחר. אני מאוד מתחבר להשקפה שלו שמחפשת את הגשר בין יהדות וציונות לבין המודרנה. אני מאוד אופטימי בברית שנרקמת בין יש עתיד לבין הבית היהודי, אם כי אני מקווה מאוד שהברית הזאת תיעשה גם מתוך הקשבה לחרדים. הבוקר, למשל, קיבלתי טלפון מעדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה. זה לא מקרי שאני מאוד עוזר לה בקידום המכללה החרדית, ואני חש שלא מספיק עוזרים לה בזה".
מה אתה חושב על איום בסנקציות כלכליות לשם קיום לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים?
"אני חושב שאין דבר כזה ליבה. החרדים חייבים ללמוד אנגלית ומתמטיקה ומקצוע מדעי נוסף, אבל אי אפשר לכפות עליהם את הספרות העברית החדשה, את ההיסטוריה הציונית, את ספרי האזרחות שלנו ואת התנ"ך בנוסח של ביקורת המקרא. אני חושב שכפייה בתחום הזה - בנוסח הכפייה של כור ההיתוך של פעם - היא מסוכנת".
אז מהי הדרך הנכונה?
"הדרך הנכונה היא לכפות רק דברים שאי אפשר לוותר עליהם: אי אפשר לוותר על שפה זרה, על עקרונות מסוימים של המודרנה, אבל מצד שני צריך לדעת שאי אפשר לכפות עליהם השקפת חיים אחרת. אני מאמין הרבה יותר בדרך ההדרגתית שנטמעת מרצון מאשר בדרך של כפייה אגרסיבית שגובה מחיר יקר".
בתקופה האחרונה אנו עדים למקרים רבים של אלימות מצד בני נוער, ונראה שמדובר בתופעה שמתרחבת.
"התשובה שלי לאלימות היא כפולה: ראשית, הקשבה אמיתית לכל ילד. להכיר את הילד, את צרכיו, את משפחתו, ולסייע לו ככל האפשר. שנית, דוגמה אישית. אני מאוד מאמין בדוגמה אישית בחינוך. זה לא אומר שברגע שיש חריגות קיצוניות צריך לוותר. קו הגבול צריך להיות ברור, אבל צריך להיות ברור למחנכים שכל אחד עושה שטויות בגיל הנעורים, גם אני עשיתי. צריך לקבל את זה הרבה יותר בהבנה והרבה פחות בלחימה. אני יכול להביא כדוגמה את חברי הקרוב הרב מנחם פרומן ז"ל. מה הייתה הדרך שלו לקרב? רק חיבוק".
לאחרונה עלה לכותרות נושא החופשות במערכת החינוך והפער הקיים בין מספר ימי החופשה של התלמידים לזה של הוריהם. איך מפרקים את המוקש הזה?
"אני בעד שבוע לימודים של חמישה ימים, אבל בתנאי שהיום השישי יהיה יום מתוכנן ומובנה לכל מיני פעילויות אחרות, כי אחרת עלול להיות סוף שבוע מסוכן מאוד שמוליך את התלמידים לשורה של דברים הרי אסון כגון שכרות, תאונות דרכים ואלימות. צריך למצוא מסגרות מחייבות אחרות".
מה עמדתך בנושא הטעון של מבחני המיצ"ב?
"אני נגד פרסום ארצי של תוצאות המיצ"ב. צריך לסגת אחורה ולהחזיר את זה לרמה הבית-ספרית, ולא לעשות מבחן ארצי שמוביל לכך שמורים יתחרו על ציוני תלמידיהם. מורים צריכים לבדוק את עצמם, ובית הספר צריך לבדוק את עצמו, אבל הבדיקה הארצית שקיימת כיום הינה מסוכנת מאוד. מורים אומרים לתלמידים חלשים להישאר בבית, לצאת לאולם ההתעמלות, ועושים כל מיני תרגילים כדי שממוצע הציונים יהיה גבוה יותר. אפשר לפתור את זה בכך שכל בית ספר יבדוק את תלמידיו, אך לא תהיה תחרות בין בתי הספר שתשפיע על ההרשמה למוסדות מסוימים ואפילו על משכורות המורים".
כמי שיש לו פרספקטיבה ארוכת שנים על מערכת החינוך של ישראל, איפה אנחנו עומדים היום?
"אני חושב שיש לנו מערכת חינוכית שיש לה הרבה מאוד הישגים והרבה יותר מחנכים נפלאים ממה שהציבור יודע. ב-50 שנות חינוך פגשתי מחנכים יוצאים מן הכלל. אנחנו מכירים רק את השליליים, אבל יש הרבה מאוד מחנכים אכפתיים ומסורים.
"רוב הניסיון החינוכי שלי הוא בעיירות פיתוח, בירוחם, בקריית שמונה ובבית שמש. המערכות החינוכיות בעיירות הפיתוח שאני מכיר הן יוצאות מן הכלל. יש שם מחנכים נפלאים, אך הציבור בדרך כלל לא מודע לזה. אחד ההישגים המרכזיים של מערכת החינוך הישראלית הוא שאחוז הילדים שמסיימים י"ב הוא מהגבוהים בעולם. אני חושב שיותר מדי, ובהרבה תחומים, אנחנו מסתכלים על חצי הכוס הריקה. אני מהאופטימיים שלא רק מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אלא רואים שיש מקום למלא עוד חצי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם