ארכיאולוגים: לחפור האתר היהודי ליד בית לחם
לאחר הפרסום במעריב ביקרו ארכיאולוגים במקום ובדקו את הממצא הנדיר מימי בית ראשון. רשות העתיקות: "הנושא רגיש, פועלים להביא לחשיפת האתר"
- מדוע הוטל איפול על הממצא שנחשף ליד י-ם?
לפני שלושה שבועות נחשף ב"מעריב" כי לאחרונה גילו אנשי בית ספר שדה כפר עציון במקרה ממצא ארכיאולוגי נדיר מימי בית ראשון סמוך לבית לחם. הממצא, שנקרא "כותרת פרוטו-איולית", הוא החלק המחבר בין עמודי תמך לבין תקרת מבנה, והכותרת הזו היא עדות להימצאותו במקום של ארמון מימי מלכי יהודה.
מתחקיר מעריב עלה כי לפני שנה וחצי גילה דניאל עין מור, חוקר של רשות העתיקות, את הכותרת ודיווח עליה לממונים עליו. ראש רשות העתיקות שוקה דורפמן הגיע למקום עם אלוף פיקוד המרכז דאז, אבי מזרחי, אך הרשות לא החלה בחפירת האתר. יתרה מזו, היא לא דאגה להזיז את תוואי גדר ההפרדה שטרם נבנתה אז, ולכן האתר החשוב נמצא כעת בשטח הפלסטיני.
לפני כחודש טייל במקום בנימין טרופר, מנהל ההדרכה בבית ספר שדה כפר עציון, וזיהה את הכותרת. טרופר וירון רוזנטל, מנהל בית הספר, פנו מיד לרשות העתיקות. לדברי רוזנטל, התגובה שזכה לה מפי בכיר ברשות הייתה: "ירון, סחתיין, מצאתם, אבל אנחנו מכירים את זה. עכשיו תשכח מהכל ותסתום את הפה".
מיד לאחר הפרסום במעריב הגיעה למקום קבוצה של ארכיאולוגים מהבכירים ביותר בישראל, ובהם חתן פרס ישראל לארכיאולוגיה, פרופ' עמי מזר. בשיחה עם מעריב אתמול אמר פרופ' מזר, שלא הכיר לפני כן את הממצא: "הדבר היחיד שעולה בדעתי זה שהייתה באתר הזה אחוזה מלכותית בימי בית ראשון. אולי זו הייתה איזו וילה מחוץ לעיר ששייכת למלך. מדובר ברמות חציבה ובנייה שאנחנו לא מכירים כמותן מימי בית ראשון. אנחנו מכירים עשרות ניקבות מים, אבל בשום אופן לא באיכות וברמה כזו מאותה תקופה. הכותרת הזו מאפשרת לתארך באופן ודאי את הממצא לתקופת בית ראשון".
מזר גם הסביר כי חפירה של האתר יכולה לתת לחוקרים מידע חשוב על מאפייני החיים בתקופת בית ראשון.
פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שביקר אף הוא באתר בעקבות חשיפת מעריב, אמר: "ממצא כזה עשוי לשפוך אור על ירושלים בתקופת השלטון האשורי ועל העורף החקלאי שלה. אנחנו יודעים שהעיר באותה תקופה הייתה עיר גדולה וחשובה, אבל המעמד של יהודה בתוך התמונה הגלובלית יכול להתבהר בזכות חקר הממצא הזה".
מזר ופינקלשטיין סירבו לתקוף את התנהלותה של רשות העתיקות וטענו כי אינם מצויים בפרטי הפרשה. שלא לייחוס טען ארכיאולוג בכיר אחר כי הרשות פעלה ברשלנות כשלא דאגה לחקור את האתר במהלך 18 החודשים האחרונים. "יש בארץ את הארכיאולוגים החשובים ביותר בעולם, אבל המידור בין רשות העתיקות לבין אנשי המקצוע מביא לאבסורדים שאין כמותם. הממצא החשוב הזה הופקר והיה יכול להיהרס. גדר ההפרדה נבנתה והותירה אותו בידי הפלסטינים, והכל בגלל חוסר טיפול של רשות העתיקות", אמר הארכיאולוג וקרא לרשות העתיקות לערוך חפירות במקום לאלתר.
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "אכן, מדובר בממצא חשוב, אשר על פי זיהוי ראשוני מתוארך לתקופת מלכי יהודה. בתוך כך יש לדעת כי הנושא רגיש ומחייב טיפול רציני ואחראי. רשות העתיקות, יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, עוסקת בנושא זה זמן במטרה להביא לחשיפתו המלאה של הממצא, והיא תמשיך במאמציה לעשות כן, תוך תיאום עם כל המערכות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם