תקציב הביטחון יתפח לאחר שנתיים של קיצוץ
קיצוץ 3 מיליארד השקלים זמני: במסגרת תכנית רב-שנתית, יעלה התקציב בהדרגה עד ל-59 מיליארד ב-2018. 4,000 אנשי קבע יפוטרו

תקציב מערכת הביטחון בשנת 2013 יעמוד על 52.5 מיליארד לעומת 54 מיליארד ב-2012. בשנת 2014 הוא יעמוד על 51.5 מיליארד, בשנת 2015- 52 מיליארד. שנה לאחר מכן, יאמיר ל- 55 מיליארד, בשנת 2017 יעמוד על 57 מיליארד ובשנת 2018 הוא יגיע ל-59 מיליארד שקלים.
כלומר, בשנה וחצי הקרובות תחול אמנם ירידה, אולם מאז ועד סיום התכנית הרב-שנתית של צה"ל בשנת2018 הוא יגדל, ואף יהיה גבוה מהתקציב כעת.
יחד עם זאת, אנשי הקבע צפויים לספוג מכה ו-4000 מהם יפוטרו, בעיקר מיחידות לא קדמיות, שחלקן אף יסגרו לגמרי. לדברי גורם ביטחוני מדובר ביחידות המשתייכות לכלל זרועות צה"ל. כמו כן, צפויה ירידה בהיקף האימונים ובימי המילואים.
עם זאת, יש לציין כי אלף אנשי קבע חדשים יתפקדו למערכים המתקדמים לפי דרישת צה"ל, כמו סייבר, הגנה אקטיבית ועוד. כמו כן, על פי הסיכומים לא תהיה פגיעה בנושא הפנסיות של אנשי הקבע שימשיכו לשרת בצבא ולא בגמלאים.
בצה"ל ובמשרד הביטחון עורכים כעת הערכות מצב תקציביות כיצד להתמודד עם העצירה והירידה כבר בתקציב הנוכחי ולדברי הגורם הביטחוני יתכן כי בשנה הבאה תהיה ירידה ברמת הפעילות, אימונים, ימי מילואים ומלאים שונים, אך לעומת זאת הביעו במערכת הביטחון סיפוק מכך שיעלון הצליח למנוע פגיעה בהתעצמות הצבא העתידית.
שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, סיכם את הדיונים על תקציב הביטחון היום (ב'), ואמר: "היום סיימנו את הדיונים על תקציב הביטחון. מדינת ישראל נמצאת במציאות כלכלית לא פשוטה, ואנו במערכת הביטחון מחויבים לשאת בנטל ולהשתתף במאמץ לסגירת הגירעון הרב שנוצר. איננו אי בודד במציאות שנוצרה".
לדברי השר יעלון, "במהלך המשא ומתן עמדנו על כך שעל אף האילוצים התקציביים, מערכת הביטחון וצה"ל יעבדו לפי תוכנית רב שנתית, שתחילתה כבר בשנת העבודה הקרובה וסיומה בשנת 2018. יש לכך משמעות רבה מבחינתנו, מאחר ובדרך זו נוכל לפעול לפי קו שנתווה לעצמנו לאורך תקופה".
"אין ספק שנדרשים שינויים בבניין הכוח הצבאי נוכח הטלטלה האזורית וההזדמנויות הטכנולוגיות. התעשיות הביטחוניות מעמידות לרשותנו יכולות אדירות. נעשה מאמץ לא לפגוע בהתעצמות, בין היתר באופן כזה שנוכל לפרוס תשלומים על פרויקטים למשך זמן רב יותר".
"מדינת ישראל ניצבת בשנים הקרובות בפני אתגרים ביטחוניים משמעותיים שמחייבת אותנו לפעול באחריות ובשיקול דעת. אל לנו להקל ראש באיומים הקרובים והרחוקים, בתוך הגבולות ומעבר להם. ההתמודדות עם מציאות כלכלית מורכבת היא אתגר נוסף, רב משמעות".
לדבריו, "צה"ל מורכב מאנשים. בשנים האחרונות מופנות טענות שונות כלפי אנשי הקבע ואזרחים עובדי צה"ל, הקשורות בשכרם ובתנאי הפנסיה שלהם. אנשי הקבע ואזרחים עובדי צה"ל הם הנדבך המרכזי שמפעיל את צה"ל ומערכת הביטחון, ולא אסכים לפגיעה בשמם הטוב. הם עובדים ימים כלילות, שעות על גבי שעות, לעיתים מזומנות תוך הקרבת חיי המשפחה שלהם, למען ביטחונה של מדינת ישראל, ועלינו להוקיר להם תודה על כך, שתתבטא גם בתנאיהם".
עוד הוסיף שר הביטחון כי "באופן שונה משנים עברו, המשא ומתן בינינו לבין משרד האוצר עבר באופן ענייני ונטול השמצות, מאחר ובסיפור הזה אין מנצחים ומפסידים. ביטחונה של מדינת ישראל הוא הדבר החשוב כאן. כבר בתחילת הדרך סיכמתי עם שר האוצר יאיר לפיד שננסה לפעול בצורה הוגנת גם אם ישנם חילוקי דעות מהותיים, והיו כאלו לא מעט לאורך הדרך. על כך הערכתי".