נמצאה דרך למנוע הרס ביציות בכימותרפיה

פוענח המנגנון האחראי להרס הביציות ולעקרות בעקבות טיפולים כימותרפיים, ונמצאה מולקולה שעוצרת את הפעלת המנגנון ומגינה על הפוריות

ארי גלהר | 15/5/2013 23:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פוענח המנגנון האחראי להרס הביציות ולעקרות בעקבות טיפולים כימותרפיים. בנוסף, נמצאה מולקולה העוצרת את הפעלת מנגנון ההרס ומגינה על הפוריות.
 
מעבדת מחקר. פורץ דרך
מעבדת מחקר. פורץ דרך צילום: איי-אף-פי

תוצאות המחקר, בראשות פרופ' דרור מאירוב מבית החולים שיבא בתל השומר ופרופ' בנימין שרדני מאוניברסיטת בר אילן, מתפרסמות היום (ד') במאמר שמתפרסם בעיתון Science Translational Medicine.

בטיפול משולב עם מולקולה בשם AS101, שפותחה באוניברסיטת בר אילן, תוך כדי מתן הכימותרפיה, הוכחה כמונעת את הנזק לפוריות.

כיום, ילדות, נערות ונשים העוברות טיפולים כימותרפיים בשל מחלת סרטן עלולות לסבול מתופעות לוואי ארוכות טווח הקשורות בטיפול הרפואי. אחת מתופעות הלוואי הקשות באוכלוסייה צעירה זו הינה פגיעה בלתי הפיכה במאגר הביציות, הפסקת מחזור בגיל צעיר, אשר ביטויה העיקרי חוסר יכולת להרות וללדת ילדים.

במשך שנים המחקר והטיפול הרפואי התמקדו במציאת דרכים לשימור פוריות באותן נשים, כמו טיפולי הפריה חוץ גופית, הקפאת ביציות או עוברים, או הקפאת רקמת שחלה והשתלה לאחר החלמה, על מנת לחדש את הפריון. שיטות אלו אינן מתאימות לכלל החולות ובנוסף הן חודרניות, יקרות וההצלחה אינה מובטחת.
 

הפריית מבחנה
הפריית מבחנה צילום: אלי דסה

המחקר הנוכחי התמקד בהבנת המנגנון האחראי להרס הביציות בעקבות טיפולים כימותרפיים ובמציאת שיטות היכולות למנוע נזקים אלה ובכך לאפשר תפקוד שחלות תקין ושמירה על הפריון.

עיקר עבודת המחקר בוצעה על ידי הסטודנטית ליטל קליך-פילוסוף, כעבודת דוקטורט, וד"ר הדסה רונס, מנהלת המעבדה לשימור פוריות בשיבא.

"חקר נזקי הכימותרפיה בשחלות עכברי מעבדה הוכיח בפעם הראשונה את המנגנון האחראי לנזק", מסביר פרופ' מאירוב, מנהל המרכז לשימור פוריות בשיבא. "מאגר הביציות הנמצאות במצב תרדמה מהווה את עתודת הפוריות של הנשים".

"ההנחה המקובלת בעבר הייתה כי  כימותרפיה הורסת באופן ישיר את מאגר הביציות, ועל כן המחקר במציאת תרופות המונעות הרס. תוצאות המחקר הנוכחי מוכיחות, בפעם הראשונה, כי כימותרפיה אינה הורסת את הביציות הנמצאות במצב תרדמה, אלא גורמת לגדילה מואצת. בכך גורלן נחרץ והן מתות".

לדבריו, הוכחת המנגנון אפשרה בחינה של המולקולה AS101, שנמצאה מונעת תהליך הגדילה המואצת של הביציות ובכך שמרה על הפוריות".

הוכחת מנגנון ההרס וההגנה בוצעה על ידי צוות החוקרים בניסוי בחיות מעבדה. הוצאת הביציות מסביבתן הטבעית, כפי שבוצעה בעבודות רבות בעבר, לא אפשרה גילוי מנגנון הנזק והייתה מונעת מציאת תכשיר מגן. הוכחת מנגנון הנזק ויכולת ההגנה על הפוריות על ידי חסימת  מסלול "שריפה תוך גדילה" כפי שהוכח בעבודה זו הינה חשובה ופורצת דרך.

במחקר הוכח כי AS101 מונע את הגדילה המואצת והאובדן של הביציות, ועל ידי כך מונע את אובדן הרזרבה השחלתית. יחד עם זאת, עדיין יש לבצע  מחקרים נוספים בטרם ניתן יהיה להשתמש בתכשיר להגנה מפני נזקי כימותרפיה בחולות.

המחקר כולו בוצע בישראל, על ידי חוקרים ישראלים ונתמך על ידי האגודה למלחמה בסרטן, משרד הבריאות, וקרנות נוספות. צוות החוקרים שביצעו את המחקר בשלביו השונים זכה לפרסים יוקרתיים בארץ ובעולם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

באיזו מידה תורם תוכן הכתבה לדמוקרטיה?

לא תורם כלל
1 2 3 4 5
תורם רבות

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים