תפילות ודמעות בחדר המיון בביה"ח סורוקה

ארבע פעמים שרטו אתמול זעקות שבר את הכניסה לחדר המיון והחליפו את הדאגה בזעם. על המאבטח שלא היה, ואפילו על שר האוצר המקצץ

אלקנה שור | 21/5/2013 10:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בכניסה לחדר הטראומה בבית החולים סורוקה עמדה אתמול בצהריים ויוויאן ודפקה על החזה. דפיקות חלשות, קצובות, שוב ושוב. כמו בסליחות, רק שבמקום אגרופים, סטירות. "בן אחותי", מלמלה וסטרה, "בן אחותי. הוא היה הראשון, בכניסה לבנק".
 
משפחות ההרוגים בירי בבנק הפועלים
משפחות ההרוגים בירי בבנק הפועלים צילום: אדי ישראל

כשבאה בשערי בית החולים, מלווה בשאר בני המשפחה, עוד לא ידעה מה עלה בגורל האחיין, מאיר זיטון. "לא מת, לא מת", מלמלו הנשים בפנים נפוחות, מחזיקות ספרוני תהילים. אחרי דקות ספורות הבינו שנהרג והתפילה, תפילת שווא היא. עוד אלה מתבשרות ולמסדרון התפרצה אישה מבוגרת, ממהרת בצעדים זריזים. "מה עם הבן שלי?", צעקה לקרובת משפחה, "תגידי לי כפרה". מיד תדע שבנה, מנהל סניף הבנק, אבנר כהן, נהרג אף הוא.

לוטו המוות, כבימי הפיגועים ההם, חזר אתמול לבאר שבע. מת, לא מת. ארבע פעמים שרטו זעקות שבר את הכניסה לחדר המיון והחליפו את הדאגה בזעם. עד שזה הפך לשבר ושוב לזעם מבולבל. על המאבטח שלא היה, על המפכ"ל שלא הציב אחד, אפילו על שר האוצר המקצץ. "יאיר לפיד אשם", החליטה אחת. מאוחר יותר, ליד בית הרוצח, יחזרו גם השכנים על הפסיקה. "תכתוב שהכל בגלל יאיר לפיד".

זעקות השבר של משפחות ההרוגים אתמול בסורוקה
זעקות השבר של משפחות ההרוגים אתמול בסורוקה צילום: אדי ישראל
  

אבל עוד לפני כן, כאילו רק זה היה חסר, שמועות על זהות הרוצח פשטו בזריזות. הוא בדואי, לחשו בחדר המיון. "זה לא שוד, זה פיגוע", הכריז גבר כעוס, "הוא נכנס וישר ירה. יהודים לא היו עושים את זה". אבל יהודי עשה גם עשה והשאיר את שלושת ילדיה של ענת אבן חיים יתומים מאם. שניים מהם, בן ובת, תאומים. "שאלוהים ישמור את השלושה האלה", ביקשה אמה של ענת, נתמכת בעשרות קרובי משפחה. "איך קיבלנו את הבשורה ושמחנו.'אמא, אני בהריון עם תאומים', אמרת לי. כמה שמחנו", זעקה . "מי יגדל אותם? ", בכה הגרוש, שמעון אבן חיים.

והסיפורים, איך לא, מטפטפים. זו מצאה עבודה לא מזמן; זה התמנה למנהל הסניף; שלישי רק חגג יום הולדת. ובחוץ חם, חום צהרי היום בבאר שבע, וזה נמהל בהלם והמולה, עד שהכל הופך לעיסה עצבנית ומתפקעת. עוד מישהו התעלף. עוד קרובת משפחה מתמוטטת.

בחדר המיון, מעל לעשרות המתרוצצים - מסך מרצד. בערוץ 2 חזרו לטפל בענייני השעה. "חם בבית", מודה מנחה הפאנל. איזה בית? איזו שאלה. "אהבתי את האקשן", מגלה קותי, סלבריטי בדימוס. אבל אריה עמית - פעם הראשון להתייצב בזירות אסון, היום פרשן ריאליטי מבוקש - ממש לא מרוצה. "אני חושב שהגזימו", הוא קובע, "ממש הגזימו. אינאף איז אינאף".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...