ועדת פרי תמליץ להקטין את יעדי הגיוס לחרדים
nrg מעריב חושף את עיקרי המלצות הוועדה לשוויון בנטל שיובאו להצבעה ביום א'. על פי המתווה, ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, יסבלו מקיצוץ בתקציבן. ישיבות שתלמידיהן יתגייסו ימשיכו ליהנות ממימון. גורמים בוועדה: "הצבא פחד שלא יעמוד ביעדי הגיוס"
"בצה"ל קיבלו רגליים קרות והחליטו להוריד את יעדי הגיוס של הצבא ולהגדיל במקום זה את יעדי ההצטרפות לשירות האזרחי", האשימו גורמים בוועדה. "אין שום תמריצים לחרדים שיגרמו להם להתגייס. הכל שטויות במיץ עגבניות. הצבא פוחד שלא יעמוד ביעדי הגיוס שנקבעו לו ולכן החליט להוריד מעצמו אחריות".
מי שהופתע בדיון לקבל את המספרים החדשים היה יו"ר מנהלת השירות האזרחי-לאומי, שרשלום ג' רבי, שמחה על הגדלת יעדי ההצטרפות לשירות האזרחי במקום יעדי הגיוס לצבא, ללא התייעצות איתו. "הוסיפו לנו יעדים בלי שאני מצליח לעמוד היום ביעדים קיימים שהוצבו לי", אמר ג' רבי בדיון. "אין שום דרך שאצליח לעמוד ביעדים בלי שאני רואה שיש תמריצים ממשיים. לא ייתכן שקבעו לנו דברים בלי להתייעץ איתנו".
נקודה נוספת שנמצאת במסמך שהועבר לשרי הוועדה עוסקת בתמריצים החיוביים והשליליים שנועדו לעודד את החרדים להתגייס בארבע שנות המעבר. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, סקר בפני חברי הוועדה את מערכת התמריצים המוצעת לתקופת המעבר.
אחת ההצעות היא תיקון של חוק קליטת חיילים משוחררים, כך שגובה הפיקדון ומענק השחרור יקטנו אם החייל התגייס לאחר גיל 21 (מאחר שחייל חרדי בגיל הזה כבר נשוי, ועל כן עלות שירותו גבוהה בהרבה). כמו כן, מוצע כי תשלומי המשפחה יופחתו לחיילים הנשואים ויושוו לאלו שמקבלים המתגייסים הלא נשואים.
דרך אחרת לתמרץ את החרדים להתגייס בגיל מוקדם היא על ידי קביעה כי ההטבות הכלכליות יינתנו רק לאלו שיתגייסו לפני גיל 22. נושא נוסף שעלה שוב לדיון השבוע הוא נושא ישיבות ההסדר. בפני חברי הוועדה הוצגו שתי אלטרנטיבות בעניין: החלופה הראשונה קובעת כי בתוך שלוש שנים מתום תקופת המעבר של החוק החדש יוארך שירות ישיבות ההסדר ויעמוד על שנתיים, כאשר ההארכה תתבצע בהדרגה.
החלופה השנייה קובעת כי שירות ישיבות ההסדר לא יוארך בשלב זה לשנתיים, כשבתום תקופת המעבר של החוק ייבחן הנושא פעם נוספת, תוך התחשבות בצורכי הצבא.
חברי הוועדה גם התייחסו למחאה החרדית על מתווה הגיוס, ולמקרים שפורסמו, שבהם נרשמו מקרי התנכלות לחיילים חרדים. נציג הצבא, תא"ל גדי אגמון, הביע חשש ממקרים של תקיפת החיילים החרדים ומהתגברות התופעה. השרה לימור לבנת הציעה להקים מקום שבו יוכלו לשהות אותם חיילים חרדים, אם אינם יכולים לחזור לביתם.
"זו עליית מדרגה בהסתה נגד החיילים החרדים", הדגיש אגמון. "מחרימים אותם במניין לתפילה, עושים עליהם חרם דיבור, חרם על הילדים. אני מודאג וחושש מעליית מדרגה נוספת. צריך לחשוב איך ערבים לשלומם של אותם חיילים, ביטחונית ומשפטית". השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', הודיע בדיון כי הנחה את המשטרה להגיב ביד קשה ולהגיש כתבי אישום נגד אלו שתוקפים את החיילים החרדים.
תגובת דובר צה"ל: "בניגוד לנטען, אין כל שינוי בעמדת צה"ל בסוגיית גיוס החרדים לשורותיו, עובדה אשר הייתה מתבררת לכתב לו היה מברר את הסוגייה טרם פרסומה. מאז בוטל חוק טל, מבהיר צה"ל כי יידע לספק מענה לכל מתווה בנושא גיוס החרדים, כפי שיגובש על-ידי הדרג המדיני, ומבצע בפועל את כלל ההתאמות הנדרשות לשם כך".
"ההחלטות באשר להיקף הגיוס ומימושן ייגזרו אל מול הסנקציות והתמריצים שיובילו את החרדים לגיוס במתווה התנדבותי וצה"ל יהיה ערוך כאמור לכל היקף שייקבע. כבר כיום משרתים בצה"ל כ-3,000 חיילים אשר ויתרו על מעמד 'תורתו אמונתו' וצה"ל נערך להרחבת היקף המשרתים, כפועל יוצא של מחסור באלפי חיילים אל מול צרכי כח האדם השוטפים והעתידיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם