צו הפינוי מהדיור הציבורי נתקל במשמרת מחאה
86 משפחות פונו ב-2012 מהדיור הציבורי. אתמול התבצרו בני משפחת מנשה בדירתם עם פעילים חברתיים וטענו: הפינוי לא מוצדק, לא נצא מכאן
לא יודעים מה יהיה מחר. לילי ואיציק מנשה צילום: אלי דסה
סיפורם של בני משפחת מנשה מייצג בעיה חריפה הרבה יותר בדיור הציבורי בישראל. כיום יש לפחות שבע משפחות ברחבי הארץ שחוששות מפינוי, ובשנת 2012 פונו מדירותיהן 86 משפחות. לדברי רונה מורן, פעילה במאבק למען הדיור הציבורי, רוב המפונים נאלצו למצוא מגורים זמניים אצל חברים ואצל משפחה או לשכור דירות מבלי לשלם, מה שרק מעמיק את חובותיהם.
כבר שנים שאיציק מנשה (36) חי בסיוט ובפחד מהאפשרות שיום אחד ידפקו על הדלת, וכמה דקות אחר כך הוא, אשתו ובנם (כיום כבר בן ארבע) ימצאו את עצמם ברחוב. בני הזוג הצליחו כמה פעמים לדחות את הפינוי, אך לדבריהם אין מי שמוכן בכלל לשמוע אותם במשרד השיכון ובעמידר. לטענתם צו הפינוי מנוגד לתקנות, האומרות שמי שחי לצד דייר בדיור הציבורי בשלוש השנים לפני מותו זכאי להמשיך להתגורר בדירה בעצמו. במקרה שלהם, גם יציאתם למשך כמה חודשים בשביל טיפולי הפוריות שסייעו להם להביא לעולם את בנם אינה סותרת את התקנה, הקובעת כי הזכאות לא תישלל במקרה של יציאה לצרכים רפואיים. "לא ידענו את זה, וכשקיבלנו צו פינוי לא היה לנו אפילו כסף לעורך דין שיעמוד מול עמידר, והפסדנו", אומר איציק.
הפעילים החברתיים והמשטרה מחוץ לביתם של משפחת מנשה צילום: יוסי אלוני
"כל היום כשאני בעבודה או חוזר הבית אני חושב איפה אני אקח את הילד, איפה אני אשים אותו.. אני לא רוצה להגיע למצב שאני רוצה לעשות משהו לעצמי", מתאר איציק כשהוא מתבונן מחלון ביתו על הרחוב, "כי אחר כך גם לילד שלי לא יהיה בית.. וגם לא אבא. עכשיו הילד לא פה, אני לא רוצה שהוא יראה את הזוועה שמחכה לנו.. זה קשה, כי המאבקים האלה מקשים עלי להתפרנס ולהביא אוכל הביתה, אתה רק נכנס יותר לבור ורואה איך אף אחד לא רוצה לשמוע אותך. האמת, כבר אין לי מה להגיד. לא יודע מה יהיה".
מאז ועד היום איציק ולילי מנשה חיים בחשש מתמיד מפינוי. אתמול הגיע המתח לשיא, עם הגעת צו פינוי לאלתר: מאז שעות הבוקר התייצבו לצדם פעילי המאבק למען הדיור הציבורי, עומדים במשמרת על סף דלתם. אבל איציק חושש שיום אחד הם לא יהיו שם. בשבוע שעבר, על רקע העלייה בשיעור הפינויים של דיירים בדיור הציבורי בשנים האחרונות (שישה צווים תלויים בימים אלו נגד שש משפחות) התגבשה עצומה הקוראת לראש הממשלה ולשר השיכון להפסיק את השלכת הדיירים לרחוב. בין החותמים על העצומה: יהושע קנז ונינט טייב, אהובה עוזרי ושלמה שרף, בועז שרעבי וזאב שטרנהל, יהושע סובול ויוסי שריד.
לטענת הפעילים שנלחמים לשפר את מדיניות הדיור הציבורי, משרד השיכון והחברות המשכנות אינם מגדילים את מלאי הדירות בדיור הציבורי. התורים הארוכים של הזכאים הממתינים לדירה מרמזים שהבעיה עמוקה ממה שרומז סיפורה של משפחה אחת.
מעמידר נמסר כי "עניינה של משפחת מנשה נדון בוועדות שעמידר פועלת בהתאם להנחיותיהן, והיא לא נמצאה זכאית לדיור ציבורי". גורמים בעמידר אמרו אתמול כי החברה עשתה ככל שביכולתה לאפשר למשפחה להמציא את המסמכים הדרושים, אולם הם נדחו שוב ושוב בוועדות. באשר לעצומה נמסר מעמידר כי "הטענות מופרכות ושקריות ומועלות על ידי גורמים קיצוניים. לא מדובר בפינוי דיירים אלא בפינוי פולשים עבריינים. עמידר פועלת לפי החוק ולפי הנחיות הממשלה".
ממשרד השיכון נמסר כי "בית המשפט דן בפרוטרוט בסוגיית הכרתם כדיירים ממשיכים. יש פסק דין חלוט מפורט ומנומק. הטענות שמשפחת מנשה מציגה כעת, לרבות בנושא הרפואי, היו ברשותם במהלך ניהול תביעת הפינוי ולכן אי אפשר לדון שנית בבקשה להכרתם כדיירים ממשיכים. בנסיבות המתוארות עליהם לפעול להחזרת הדירה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם