סקר משרד הבריאות: אחד מכל חמישה ישראלים מעשן
שרת הבריאות הציגה את דו"ח מצב העישון ל-2012, ממנו עולה כי שיעור הגברים המעשנים עומד על כ-27% לעומת 14.5% בקרב הנשים
השרה עדכנה כי "התמותה בישראל מעישון מגיעה לכ-9,000 מקרים בשנה וכאלף אחרים מתים עקב חשיפה לעישון כפוי. הדו"ח מצביע על שיפור בכל הפרמטרים ובכל המגזרים, אבל עדיין יש לנו בעיה ועדיין המון מעשנים.
לדבריה "הרשויות לא עושות די כדי לאכוף את החוקים. על כל מעשן יש שמונה או תשעה אנשים שלא רוצים לנשום את האוויר המזוהם. הרשויות המקומיות המצטיינות באכיפה הן תל אביב שחילקה בשנת 2012 כמעט 3,000 קנסות למעשנים, ואחריה באר שבע שקנסה 611 פעמים. שני קנסות ביום מכסים שכר חודשי של פקח", אמרה.
עוד עולה מהדו"ח שהציגה השרה גרמן, כי שיעור העישון באוכלוסייה היהודית הוא 19.8%, ושיעור העישון המשוקלל באוכלוסייה הערבית הוא 24.9%. על פי החלוקה, שיעורי העישון הם 23.7% בקרב גברים יהודים ו-15.9% בקרב נשים יהודיות, לעומת, 43.8% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים מהמגזר הערבי.
מבחינת כמות, בעשור האחרון נצפית יציבות בשיעורי המעשנים בין 10 ל-20 סיגריות ביום, ואילו בקרב המעשנים מעל חפיסת סיגריות ליום, נמצאה ירידה בקרב כל הקבוצות, למעט נשים ערביות.
הגיל הממוצע להתחלת עישון סיגריות בישראל היה 17.9 שנים בקרב גברים יהודים ו-20 שנים בקרב נשים יהודיות; 19.2 שנים בקרב גברים ערבים ו-25.2 שנים בקרב נשים ערביות. בעשור האחרון לא נצפתה מגמת שינוי בגיל בו התחילו נשים וגברים יהודיים לעשן. לעומת זאת, בקרב נשים ערביות נמשכת מגמת העלייה בגיל התחלת העישון משנת 2002 (מגיל 20 בשנת 2002 לגיל 25.2 בשנת 2010).
בהשוואה למדינות החברות ב-OECD, שיעור העישון בקרב גברים בישראל (24.9%) נמצא קרוב לממוצע (25.9). ואילו שיעור העישון בקרב נשים בישראל (12.6%) נמצא במקום נמוך ביחס למדינות איתן נערכה ההשוואה (הממוצע ב-OECD הוא 16.7).
ראוי לציין כי השיעורים עבור ישראל מתייחסים לבני 21 שנה ומעלה, ואילו במרבית הארצות האחרות השיעורים מתייחסים לבני 15 שנה ומעלה.
פרמטר נוסף שנבדק הוא העישון הכפוי. למעלה מ-40% מהנשים הערביות נחשפות לעישון כפוי בביתן, שיעור הגבוה פי 2.2 בהשוואה לנשים יהודיות.
כמו כן, בעוד 79.1% מהגברים היהודיים דיווחו על יישום מלא של החוק במקומות עבודה, ופחות מ-10% דיווחו על אי-יישום מלא, בקרב הערבים, פחות מחצי דיווחו על יישום מלא ו-36.4% דיווחו על אי-יישום מלא.
במסגרת הדו"ח עולה כי רק מעט יותר מ -50% מכלל המעשנים דיווחו שהם יודעים על התרופות לגמילה מעישון הכלולות בסל הבריאות.
אחוז התלמידים שהתנסו בעישון סיגריות או מוצרי טבק, נמצא במגמת ירידה מתמשכת מאז שנת 1998, הן בחלוקה לפי מגדר והן בחלוקה לפי מגזר.
בבחינת אחוז התלמידים, שדיווחו שהם מעשנים סיגריות או מוצרי טבק אחרים לפחות פעם בשבוע, נמצאה עלייה בשיעור העישון בקרב הבנים, ירידה קלה בקרב בנות יהודיות ועלייה קלה בקרב בנות ערביות.
בבחינת אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים סיגריות או מוצרי טבק לפחות פעם ביום, נמצאה ירידה בקרב בנות יהודיות, אך עלייה בקרב בנים ערבים ובקרב בנות ערביות.
גם בחינת אחוז התלמידים שהתנסו אי-פעם בעישון נרגילה, נמצאה בירידה בשני המגדרים ובשני המגזרים.
לעומת זאת, בבחינת אחוז התלמידים שמעשנים נרגילה לפחות פעם אחת בשבוע, נמצאה ירידה קלה במגזר הערבי ועלייה קלה במגזר היהודי. בבחינת אחוז התלמידים שמעשנים נרגילה לפחות פעם אחת ביום, נמצאה עלייה קלה בשני המגזרים ובשני המגדרים.
שיעור העישון בקרב חיילים אשר התגייסו לצה"ל בשנת 2012 היה 30.6%, ושיעור העישון בקרב חיילים שהשתחררו מצה"ל בשנת 2012 היה 29.3%. בקרב המתגייסים בשנת 2009, אשר רובם השתחררו בשנת 2012, שיעור המעשנים היה 33.8%.
לעומת זאת, אצל הבנות, שיעור העישון בקרב מתגייסות בשנת 2012 היה 23.3%, ושיעור העישון בקרב משתחררות בשנה זו היה 25.9%. בקרב המתגייסות בשנת 2010, שמייצגות ברובן את המשתחררות בשנת 2010, שיעור העישון בעת הגיוס עמד על 24.6%.
הגיל הממוצע של התחלת העישון בקרב מתגייסים בשנת 2012 דומה לגיל הממוצע של המתגייסות בשנה זו, והם 15.6 ו-15.3 שנים, בהתאמה. הגיל הממוצע בעת התחלת העישון בקרב משתחררים מעשנים בשנת 2012 היה 16.2 שנים ובקרב משתחררות - 16.5 שנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם