ארגון עולמי קבע: אין פרה משוגעת בישראל
ארגון ה-OIE, הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים, הכריז על צירוף ישראל למועדון המדינות בעלות סיכון זניח למחלת ספגת המוח, הידועה בכינוי "מחלת הפרה המשוגעת"
משמעות ההחלטה היא בעיקר כלכלית, וזאת מעבר לתדמית וההכרה במקצועיות הטיפול בארץ. בהתאם להנחיות הארגון, מדינות במעמד של סיכון זניח אינן נדרשות להמשיך במרבית הבדיקות שנעשו עד כה, דבר החוסך כ-7 מיליון שקל מדי שנה לתקציב המדינה. בעשור האחרון תוקצבה ההגנה על המדינה מהמחלה ב-107 מיליון שקלים.
כדי לשמור מפני סיכון, זניח ככל שיהיה, לפרוץ המחלה בישראל, השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ימשיכו לפקח על תזונת פרות, יאסרו ייבוא בקר ומוצריו ומספוא ממדינות שנמצאות בסיכון למחלה, יפקחו על פעילות הכילוי של בקר שמת ויבצעו בדיקות מדגמיות בבקר שגילו מעל שנתיים וחצי ובבקר בכל גיל במקרה של הופעת סימנים עצביים. עלות המשך הפעילות לפיקוח ולשמירה על מעמד סיכון זניח עומד על כ-0.5 מיליון שקל בשנה בלבד (במקום 7 מליון בעבר).
מחלת "הפרה המשוגעת" נגרמת על ידי חלבון פגום שיוצר משקע במוח, הגורם להיווצרות חללים ברקמת המוח, הנראית כמו ספוג. בבני האדם המחלה באה לידי ביטוי במחלה הדומה למחלות "קרויצפלד יעקב", שתסמיניהן דומים לתסמינים שמופיעים בפרות.
כתוצאה מהפגיעה במוח, בני אדם סובלים מבעיות זיכרון וסימנים עצביים עד מוות. המחלה חשוכת מרפא, וכל החולה בה נדון למוות תוך חודשים מרגע הופעת הסימנים הראשונים. בני אדם ופרות נדבקים במחלה דרך המזון - בבני אדם דרך אכילת בשר בקר נגוע ופרות דרך אכילת מספוא נגוע.
המחלה התגלתה לראשונה בבריטניה בשנות ה-80 של המאה הקודמת וגרמה לתמותה של בני אדם ופרות ולנזקים כלכליים כבדים ביותר, בשל השמדת אלפי ראשי בקר ופגיעה בייצוא.
במרוצת השנים המחלה אובחנה ברוב מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה ויפן. באוסטרליה, ניו זילנד ובמספר מדינות בדרום אמריקה לא התגלתה המחלה. בישראל המקרה היחיד של המחלה בפרות אובחן בשנת 2002.
עם גילוי המחלה קיבלה ממשלת ישראל החלטה להפעיל תוכנית להתמודדות עם המחלה ולמניעת חשיפת בני אדם אליה. במסגרת התכנית נבדק בקר בריא בעת שחיטתו, הושמדו איברים פנימיים בעלי סיכון גבוה להדבקה והוקמה מערכת ניטור העוקבת אחר מקור וגיל הבקר החל מיום היוולדו ועד שחיטתו.
בנוסף, נאכפו והוטלו הגבלות יבוא של מספוא, בעלי חיים ומוצריהם ממדינות שבהן התגלו מקרי המחלה. כלל הבדיקות במרוצת העשור שחלף הניבו תוצאות שליליות. התוכנית הוכיחה את עצמה לאורך השנים ובזכותה לא נדבק אף אדם או פרה במחלה. מאז ועד שנת 2012 תוקצבה פעילות זו בסך של כ-107 מיליון שקל.
לאחרונה הציגו השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות לארגון ה-OIE את תוצאות פעילותם במסגרת התוכנית להתמודדות עם המחלה ומניעת חשיפת בני אדם לגורם המחלה. בעקבות כך החליט הארגון להעניק למדינת ישראל את המעמד היוקרתי של סיכון זניח להופעת המחלה.
בכך מצטרפת מדינת ישראל למועדון המדינות בעלות מעמד של סיכון זניח, הכוללות את: ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, הודו, ניו זילנד, נורבגיה, פנמה, פארגואי, פרו, סינגפור, שבדיה ואורוגואי.
השבוע עורך הארגון טקס לציון כניסת חברות חדשות למועדון המדינות הנקיות מהמחלה, שישראל ביניהן. מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון, ייצג את ישראל באירוע שיתקיים מחרתיים (ה').
ד"ר גלאון אמר כי לאחר גילוי מקרה בודד של המחלה בשנת 2002 לא התגלה מקרה נוסף. עם זאת, עקב הסיכון הזניח אך הקיים להופעת מקרי מחלה, נדרשים השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות להמשך מעקב בהתאם להנחיות ארגון ה-OIE.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם