מיליארדי חגבי ארבה ממשיכים להיכנס לישראל
חגבים שבקעו מביצים שהוטלו במצרים החלו להתעופף אלינו. "כל יום מרססים. מבחינתנו זה לא ירד מסדר היום", אמר ראש המועצה האזורית רמת הנגב
מדי יום נכנסים נחילים לשטחי המועצות האזוריות רמת הנגב, אשכול ובני שמעון, ו"מתנחלים" בשטחים, כולל ביישובים מאוכלסים. המקום הכי מזרחי אליו הגיעו הוא קיבוץ חצרים שבפאתי באר שבע.
החקלאים פועלים להדברת חגבי הארבה ומשקיעים בכך את מירב זמנם. רק אתמול (ג') נכנסו שלושה נחילים בינוניים, אחד מהם ש"עבר את הגבול" הגיע למטע רימונים וכיסה אותו כליל. בעל המטע, החקלאי, עסק כל היום בריסוס העצים והדברת המזיקים, ובסופו של יום הצליח להציל את המטע.
היום (ד') נכנס עוד נחיל גדול לאזור אשלים. התושבים בנגב המערבי כבר התרגלו לזמזום שנמצא כל הזמן ברקע, ולא - הם לא אוהבים אותו. "אנחנו משמידים אבל כל הזמן נכנסים עוד", סיפרו.
לדברי ראש המועצה האזורית רמת הנגב, שמוליק ריפמן, מדובר בשגרת חיים קשה מאד לחקלאי הדרום.
"כך זה נמשך מאז פסח האחרון. מדובר בשלושה חודשים של מאבק יומיומי בארבה, זה לא פסק אפילו ליום אחד. כל הזמן נכנסים מסיני נחילים בגדלים שבין קטנים לבינוניים, לאזור פתחת ניצנה ומשם הלאה. כל יום מרססים. מבחינתנו זה לא ירד מסדר היום", אמר.
השגרה היא כזו, שבמשך היום נכנסים נחילים. עם רדת ערב הם נוחתים בשטחים פתוחים או בשטחי חקלאות. בשלב זה נכנסים התצפיתנים לפעולה, ממפים את אזורי הנחיתה ובשעות הבוקר המוקדמות מגיעים עם הכלים כדי לרסס. גם משרד החקלאות משתתף במבצע היומיומי הזה.
"בבסיס הדברים שקבענו לעצמנו, אנחנו לא מאפשרים להם לפגוע בשטחים חקלאיים. אנחנו לא מאפשרים להיכנס לתוך הישובים כי מרססים באופן מיידי. אנחנו במלחמה מתמדת", אמר ראש המועצה.
לריפמן אין טענות כלפי משרד החקלאות, אבל הוא גורס כי הקונספציה התמוטטה. "כל הזמן אמרו לנו שגם אם חגבי הארבה יגיעו - הם לא יזדווגו . גם אם יזדווגו – הם לא יטילו ביצים, ואם יטילו לא יהיו חגבים וכמו מגדל קלפים כל התפישה הזו נפלה".
"ייתכן שהארבה עבר תהליכים מסוימים, אולי הוא התחסן מפני חומרים מסוימים. בכל מקרה חל שינוי משמעותי בין מה שידענו לבין המציאות שטופחת על פנינו, כי הפתרון של משרד החקלאות לא קשור למציאות".
אז בינתיים המלחמה בנגב המערבי היא יומיומית. "כשנגמור את המערכה הזו, יצטרכו במשרד החקלאות לשבת ולבחון מחדש את הערכות מדינת ישראל למצבים כאלה, שהארבה לא נגמר. יצטרכו לנתח את מה שאירע ולמצוא פתרונות חדשים, כי זה יכול לחזור בשנה הבאה וכל שנה".
"אפילו אנשי הגנת הצומח מופתעים מהתופעה הזו. אין לנו טענות לאיש, אבל צריך ללמוד עליהם, לנתח את המצב ולהתכונן לפעם הבאה. כדי למנוע את זה".
תופעת טבע משנית שנלווית לנוכחות הארבה בנגב המערבי: החסידות שאמורות לנדוד לצפון החליטו שעם כל כך הרבה מזון שיש להן באזור – הן "מבטלות את הטיסה". "הן אוהבות את הארבה, זה חלבון עשיר מבחינתן. אנחנו רואים אותן כאן בעשרות, הן לא מתכוונות לעזוב", אמר ריפמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם