
המלצות פרי: הרבה מהומה, מעט תועלת
חוק השוויון בנטל הרבה פחות מהפכני מכפי שחברי הוועדה מצהירים: גם אם ימומשו כלל היעדים, עדיין יתגייסו פחות מחצי בני ה-18 מהאוכלוסייה

על בסיס חוק טל נקבעו בשנים האחרונות יעדים לגיוס חרדים במסגרת הנח"ל החרדי או מסלולי שח"ר (שירות חרדים). בשנת 2012 גויסו במסגרת היעדים כ-1,500 חרדים. 1,500 חרדים נוספים היו אמורים להתגייס למסלולי שירות אזרחי, אולם הגיוס למסלולים אלה הופסק לכמה חודשים עם פקיעתו של חוק טל, וחודש רק באחרונה בזכות החלטת הממשלה היוצאת.
בכל שנתון פוטנציאל הגיוס של הציבור החרדי הוא 8,000 בני 18. ב-2013 היעד של גיוס חרדים לצבא ולשירות אזרחי היה אמור להיות 3,500, כמחצית מגודלו של מחזור גיוס חרדי שגרתי.
השאלה שעמדה במוקד דיוני ועדת פרי היא האם החוק החדש יקבע יעדים לגיוס חרדים, בהתאם לעמדת שר הביטחון משה יעלון, או דווקא "מכסות" המגבילות את מספר תלמידי הישיבות שמקבלים פטור משירות בזכות "תורתם אומנותם" (על פי מצע "יש עתיד").
בנוסף התנצחו הצדדים סביב השאלה האם לקבוע סנקציות פליליות עד כדי מאסר חרדים שלא יתגייסו. מה תהיה אורך תקופת המעבר שבה לא יינקטו סנקציות על צעירים שלא יגיעו לישיבות. ובאיזה נסיבות תפקע סמכותו של שר הביטחון לקבוע את יעדי הגיוס בהתאם לנתונים דמוגרפיים, צרכי צה"ל והתקדמות התהליך של גיוס החרדים.
בתום הדרמות וה"פיצוצים" בדיוני הוועדה בימים האחרונים הכריז אתמול השר פרי: "חובת הגיוס תחול מעתה גם על החברה החרדית. החל מאוגוסט יהיו יעדי גיוס כמותיים שמלווים באכיפה. לראשונה יוצבו גבולות ברורים לתופעת ההשתמטות. עם כניסת החוק לתוקף, כל צעיר חרדי יחוייב להתייצב בבקו"ם".
תקופת המעבר נקבעה לארבע שנים. לדברי פרי, מכניסת החוק לתוקף כל צעיר מגיל 18 יחוייב בגיוס עד גיל 21. צה "ל יחליט את מי הוא מגייס, ומי שלא יתגייס יחול עליו חוק שירות ביטחון. יוגברו אמצעי פיקוח ובקרה על עמידה ביעדים (בעיקר מול הישיבות). "משמעותו של אי עמידה ביעדי הגיוס תהיה שהעריק החרדי יהיה כמו העריק החילוני - חוק אחד לכולם", אמר.
פרי הוסיף כי מטרת החוק היא להגיע למצב שבו מיולי 2016, 70 אחוז מהצעירים החרדים ישרתו. "כדי שנצליח לעמוד ביעד זה יש לייצר מערכת של מקל וגזר", אמר. "אנחנו ממליצים להכניס למערכת תמריצים חיוביים ושליליים".
ואחרי ההצהרות של הפולטיקאים אתמול, האם החוק החדש הוא בשורה גדולה? לא ממש. בשורה התחתונה, יעדי הגיוס לצה"ל ולשירות האזרחי צפויים להיות בשנת 2013 רק 3,000 חרדים, פחות ממה שהיה נקבע אלמלא הדיונים על החוק בחודשים האחרונים.
החוק לא יביא לשוויון אמיתי: גם אם היעדים ימומשו במלואם בעוד שלוש שנים, עדיין שיעור בני ה-18 שלא יתגייסו (כולל ערבים) יהיה רק כמחצית מהאוכלוסיה. החוק אינו פותר את בעיית חוסר השוויון בקרב בנות (40 אחוז מהיהודיות בנות ה-18 אינן מתגייסות השנה, רובן בטענה שהן דתיות).
החוק גם ינציח את העובדה שבני ישיבות ההסדר משרתים שירות מקוצר מאוד. בדיוני הוועדה עלתה הצעת פשרה שהם ישרתו 20 חודשים לפחות, אבל הבית היהודי התעקשה על 17 חודשים. זה הסעיף שהכי מרתיח בכירים בצה"ל.
החוק החדש יעבור למרות שאיש אינו מאושר ממנו. החרדים יורידו את גובה הלהבות ולא ייצאו לרחובות. האינטרס שלהם הוא לעודד גיוס סלקטיבי, ברוב החצרות. בצה"ל מדווחים בשבועות האחרונים על ירידה חדה בהיענות החרדים לגיוס, דווקא על רקע הדיבורים על גיוס בכפייה. גם המגמה הזאת תחלוף.
באוגוסט יתגייסו מאות חרדים למסלולים חדשים חוץ מאלה הקיימים כיום: גדוד נח"ל חרדי שני, סוללות "כיפת ברזל", פיקוד העורף ויחידות אחרות ללא בנות. הרבה יותר מאשר הגיוס יתרום לצה"ל, תתרום לחברה ההצטרפות של רבבות חרדים מבוגרים יחסית למעגל העבודה, לאחר שיקבלו פטור "מסודר" ותוסר מהם סכנת חרב הגיוס הכפוי.