ראש ממשלת ירדן: "המפתח ליציבות באזור הוא תהליך השלום"
עבדאללה א-נסור לא מתייאש מתהליך השלום. בראיון מיוחד למוספשבת מנסה ר"מ ירדן לתרץ את החלטת הפרלמנט על ניתוק הקשרים עם ישראל, מבטיח שהיחסים יתהדקו אם בי-ם יבואו למו"מ ומסביר איך יסתדר עם מאות אלפי פליטים סורים
"כל שיפור או הידרדרות ביחסי המדינות מושפעים ישירות מהנושא הפלסטיני ומהאפשרות של חידוש השיחות בין הצדדים", הוא הוסיף, ודבריו חיזקו את האווירה הכללית ששררה בפורום, שבו השתתף נשיא המדינה שמעון פרס ושאחת ממטרותיו העיקריות הייתה להוביל לחידוש תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.
"אנחנו רואים את המצב מסביב ואת ההתפתחויות שמתרחשות לנגד עינינו, והן רק מחדדות את הסברה שהמפתח העיקרי ליציבות האזורית הוא תהליך השלום. המלך עבדאללה, השליח האמריקאי לאזור ג'ון קרי וגורמים בינלאומיים נוספים משקיעים מאמצים רבים כדי לקדם את הנושא.
"אם אכן תהיה התקדמות, ויהיו תוצאות חיוביות בנושאים שקשורים למשא ומתן, ישראל תשפר באופן מיידי את היחסים עם כל מדינות המזרח התיכון", מחייך א-נסור, מרים את אצבעו ומוסיף: "אני חוזר שוב - נושא השיחות בין ישראל לפלסטינים הוא הנושא המרכזי שמשפיע על היחסים בין ישראל לירדן".
בתחילת חודש מאי, מיד לאחר אירועי יום ירושלים והעלייה של חברי כנסת מהליכוד להר הבית, התקיים דיון סוער בפרלמנט הירדני, שבסופו הובאה להצבעה החלטה קיצונית וחריגה. חברי הפרלמנט הציעו לגרש את השגריר הישראלי דניאל נבו מירדן, להחזיר את השגריר הירדני מתל אביב לעמאן ולבטל את הסכם השלום בין המדינות. העילה להחלטה חסרת התקדים לגירוש השגריר הייתה "המצור על מסגד אל-אקצא והסתערות המתנחלים על רחובות ירושלים".
כמה חברי פרלמנט ירדנים אף דרשו מהמלך עבדאללה להכריז מלחמה על ישראל בעקבות "הפשעים שמבוצעים נגד המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים". חבר הפרלמנט חליל עטיה סיכם את הדברים בביטוי האסלאמי המוכר: "יש צורך להגיב בחומרה על מעשיהם של צאצאי הקופים והחזירים".
בהתייחס להחלטת הפרלמנט, ראש ממשלת ירדן א-נסור ביקש בראיון לנסות להרגיע את הרוחות. "החלטת הפרלמנט היא החלטה דמוקרטית, ואנחנו מתייחסים אליה בצורה כזאת. גם בכנסת הישראלית היו בעבר התבטאויות קשות על הרבה נושאים, ביניהם היחסים בין ישראל וירדן והסכסוך הישראלי-פלסטיני. זוהי דמוקרטיה וזהו המחיר שלה".
א-נסור הבהיר כי מה שלא הודגש באופן מספק לטעמו הוא העובדה שחברי הפרלמנט הם לא אלה שמקבלים את ההחלטות במדינה. "לחברי הפרלמנט הירדני יש את נקודת המבט שלהם והדעות שלהם. מנגד, לחברי הממשלה יש את הדעה שלהם. בסופו של דבר הם נמצאים ברמה גבוהה יותר של קבלת החלטות, ויש להם את הלגיטימיות החוקתית לקבל החלטות לגבי המהלכים האופרטיביים: האם לגרש שגריר או להחזיר שגריר והאם לנתק קשרים בין מדינות או לאו".
על אף דבריו המפייסים, ראש הממשלה הירדני ביקש מישראל לא לזלזל בהצעת הפרלמנט שחבריו הצביעו בעדה פה אחד. "צריך להתייחס להחלטה של הפרלמנט הירדני ברצינות. נקטנו צעדים חמורים אחרי המתרחש במסגד אל-אקצא, זימנו את השגריר הישראלי לשיחה קשה ושלחנו מסר לישראל שעליה לנהוג באחריות בכל הנוגע למקומות הקדושים לאסלאם.
"מעבר לכך, ישראל צריכה להסתכל על ההיסטוריה ולהבין עד כמה העניין הזה חשוב לירדן. ככלות הכל, במהלך כל ההיסטוריה שלו הצביע הפרלמנט הירדני רק על שתי החלטות פה אחד. ההחלטה הראשונה הייתה ההחלטה על חלוקת הגדה המערבית והגדה המזרחית בשנת 1950 והשנייה היא ההחלטה שהתקבלה לפני חודשיים. לכן ישראל צריכה להבין את החשש האמיתי של ירדן ממעשיה בירושלים ומההפרות שהיא מבצעת במסגד אל-אקצא.
"ירדן קיבלה החלטה היסטורית ונטלה את האחריות על המקומות הקדושים לאסלאם. ישראל לא יכולה לפגוע במקומות הקדושים האלה ולא לצפות לתגובה קשה מהצד הירדני".
א-נסור בכל זאת מנסה להרגיע ומבטיח שהיחסים בין ישראל לירדן יציבים למרות המחלוקות הקשות. "יש קשרים הדדיים במגוון נושאים, בין אם כלכליים ובין אם מדיניים, במטרה לחדש את השיחות עם הפלסטינים. אנחנו מקווים שהפורום הזה יוכל לקדם את העניין במידה מסוימת".
ראש ממשלת ירדן ביקש להעביר מסר אופטימי גם בנוגע למתרחש בסוריה: "אני לא רוצה להיכנס לפרטים בעניין המלחמה העקובה מדם שמתרחשת שם וההשפעה שלה גם על ירדן. המלך כבר התבטא בעניין וציין כי יש צורך לסיים את המשטר הנוכחי וכי בשאר אסד צריך למסור את השלטון בהליך דמוקרטי.
"מה שאני יכול לומר הוא שבשנתיים האחרונות התרחשו הרבה שינויים במזרח התיכון. מנהיגים ששלטו במשך שנים במדינות שלהם הוחלפו באחרים. קשה מאוד לחזות מה יתרחש בעתיד הקרוב מכיוון שקצב השינויים בתקופה האחרונה הוא כל כך מהיר. גם מבחינת השווקים הכלכליים וגם מבחינת יציבות פוליטית.
"אבל למרות זאת, בירדן אנחנו מתעקשים להסתכל על חצי הכוס המלאה ולראות במתרחש באזור הזדמנויות לשינויים חיוביים. ההזדמנויות הן יותר משמעותיות מהאתגרים ומהעימותים".
עבדאללה א-נסור בן ה-74 מחזיק, בין השאר, בניסיון עשיר של שנים ככלכלן בכיר. הוא שימש הנגיד הירדני בבנק העולמי והמזכיר הכללי של משרד האוצר הירדני. הוא השלים בצעירותו דוקטורט בתכנון באוניברסיטת סורבון היוקרתית שבפריז וכיהן כשר הממונה על התכנון והבינוי בממשלת ירדן, ובהמשך כשר החוץ הירדני.
א-נסור, איש אופטימי כאמור, סימן בראיון את הדור הצעיר כנקודת האור המשמעותית במזרח התיכון. "בעוד האוכלוסייה העולמית הולכת ומזדקנת, 70 אחוז מתושבי המזרח התיכון הם צעירים בני 35. הצעירים האלה צמאים להתפתחות כלכלית וטכנולוגית, והם אלו שעתידים להצעיד קדימה את הכלכלה העולמית ואת היחסים הבינלאומיים.
"בעשור האחרון אנחנו בונים בירדן מערך של קידום כלכלי, טכנולוגי וביטחוני. אנחנו משקיעים הרבה בשביל לגדל דור שיוכל למצב את ירדן כשער להשכלה וטכנולוגיה מתקדמת וכדי שהצעירים האלו ייצאו מפה לכל האזור ויובילו את הקדמה. בעקבות אביב העמים הערבי ביצענו רפורמות פנימיות בירדן, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית. קידמנו את החוקה והובלנו חוק לשינוי הבחירות והגדלת כוחן של מפלגות פוליטיות.
"כמי שעסק רוב חייו בכלכלה, אני רואה בשינוי הכלכלי את העניין המרכזי. כדי להתגבר על המשבר הכלכלי העולמי אימצנו מדיניות צמיחה שמודגשת על ידי תקציב שמאושר לארבע שנים ותוכניות שנועדו להפחית את החוב הלאומי ל-3.5 אחוזים עד 2015.
"אנחנו נמצאים בקשרים עם הבנק הבינלאומי, אופ"ק וארגוני כלכלה בינלאומיים אחרים כדי לספק הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים שמהווים 95 אחוז מהעסקים בירדן. אנחנו מאמינים שבאמצעות תמיכה בעסקים האלה והגדלת הרווחים שלהם, נוכל לשפר את מצבה של ירדן באופן כללי ולעורר תחרות במערכת פיננסית בריאה שמעודדת את החברות שמבצעות רפורמות ושינויים שיעזרו בראש בראשונה לאזרחים".
במהלך הפורום הכלכלי ניסו הירדנים למצב את עצמם כמדינת ציר מרכזית באזור. ראש הממשלה הירדני גילה במהלך הכינוס כי ירדן נמצאת בעיצומו של פרויקט צינור נפט שעתיד לשנות את פני המזרח התיכון, ובעיקר לתת פתרון להזרמת הנפט של מדינות המפרץ ועיראק בלי להזדקק לחסדיה של איראן ובלי לחשוש מאיומים של סגירת מצרי הורמוז.
"פרויקט הדגל שלנו עכשיו הוא בניית קו צינורות כפול שישתרע על פני 60 אלף ק"מ וייכנס לפעולה בעוד ארבע שנים. מערך הצינורות הזה, פרויקט משותף יחד עם עיראק, אמור לספק כבר בשנים הראשונות מקומות עבודה ל-10,000 עובדים . הוא יעביר מיליון חביות של נפט ליצוא מבצרה לעקבה, בנוסף ל-258 מיליון מטר מעוקב גז טבעי ביום.
"בנוסף לפרויקט הזה בכוונתנו לבנות תחנת כוח גרעינית כדי להגדיל את היכולות שלנו לספק את הצרכים האזרחיים, לבנות טרמינל עצמאי להעברת גז נוזלי ולבנות רכבת בינלאומית שתקשר בין ירדן לעיראק, לערב הסעודית ולמדינות המפרץ".
תוכניתו הכלכלית של ראש הממשלה הירדני, שמבטיחה צמיחה ועתיד כלכלי חיובי לירדן, מאוימת על ידי גורמים חיצוניים. א-נסור מציג את ירדן כמדינה שהשלטון בה נשאר יציב אל מול שכנותיה מצפון, מדרום וממזרח, אבל לא מזכיר את העובדה שיותר מחצי מיליון פליטים סורים נמצאים היום בירדן ומהווים משקולת כבדה על הכלכלה הירדנית ועל הביטחון האישי של אזרחיה.
שר החוץ הירדני נאסר ג'ודה דווקא כן התייחס לנושא, ובמהלך ביקור ברומא בתחילת החודש ציין כי נכון לעכשיו עשרה אחוזים מהאוכלוסייה הירדנית הם פליטים שברחו מהמלחמה בסוריה.
"אנחנו עדים לקצב גידול משמעותי של פליטים שמבקשים מקלט בירדן. במחצית השנייה של שנת 2014 אנחנו צופים ש-40 אחוז מאוכלוסיית ירדן יהיו פליטים סורים", אמר ג'ודה.
גורם דיפלומטי בכיר בירדן, שעמו שוחחתי במהלך הפורום, סימן את הנקודה הזאת כאחת הבעיות המרכזיות שניצבות בפני ירדן. "יש בירדן יותר מחצי מיליון פליטים סורים. מחנה הפליטים בזעתרי והמחנות הנוספים שהוקמו במטרה לספק פתרון לפליטים הסורים כבר מזמן איבדו את היכולת להכיל אותם. רק 160 אלף פליטים חיים בהם. השאר נמצאים בערים בצפון וגולשים כמובן גם לעיר הבירה עמאן ואפילו לדרום ירדן".
על פי הערכות, הנטל הכספי על ירדן שמייצרים הפליטים הסורים הינו מיליארד דולר בשנה. המועצה הכלכלית בירדן חישבה כי כל פליט שעובר את הגבול מסוריה לירדן עולה לממשלת ירדן 3,000 דולר בשנה. במשרד הבריאות הירדני מציינים כי הם משקיעים חצי מתקציבם בהענקת טיפול רפואי לפליטים סורים וכי הם זקוקים להלוואה מיידית של 350 מיליון דולר כדי לקיים את המערכת הרפואית הירדנית בעתות חירום.
על פי נתונים רשמיים, 160 אלף סורים עובדים באופן לא חוקי במדינה, כאשר הירדנים מנצלים אותם ככוח עבודה זול. 20 אחוז מהפליטים הסורים מובטלים.
"מאחר שרבים מהפליטים נכנסו לירדן עם משפחות, הלחץ על הגברים נעשה כבד יותר ויותר. הם עובדים במחירים נמוכים ופוגעים בפועלים הירדנים המקומיים. אם הם לא מצליחים להשיג עבודה, הם גונבים ומידרדרים לפשע", מוסיף אותו גורם. הארגונים הבינלאומיים לא מספקים כסף או מספיק תרופות כדי לטפל בכל הפליטים הסורים, שרבים מהם מסתכלים על המתרחש בסוריה ורואים את העתיד שלהם בירדן ולא שם. אנחנו בהחלט נמצאים בבעיה", אמר הדיפלומט הירדני.
הדיפלומט הירדני גילה: "כדי לפתור את בעיית הפליטים הסורים התקבלה החלטה בירדן להגביל את כניסת הפליטים הסורים למדינה, והיא מיושמת בפועל".
דבריו של הדיפלומט הירדני מתיישבים עם עדויות של פליטים סורים, שמגיעים לגבול הירדני ונתקלים בחיילים ששולחים אותם חזרה לקרבות בבית,כמו גם עם נתונים שמציג האו"ם, שלפיהם מתחילת חודש מאי נכנסו 25 אלף פליטים סורים לירדן, 1,800 פליטים ביום בממוצע. מאמצע החודש התחולל שינוי דרמטי במספרי הפליטים. רק 35 פליטים נכנסו לירדן מאז, כאשר גורמים צבאיים ציינו בפני כלי תקשורת זרים כי הם קיבלו הוראה לאפשר רק ל-60 פליטים ביום להיכנס לתוך המדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם