הסוכנים החשאיים שנשלחים לשכנע חרדים להתגייס לצה"ל
הם פועלים בשקט בשליחות הצבא, מתערים בשכונות החרדיות ומאתרים את המגויסים הפוטנציאליים. בראיון בלעדי מאפשר מ', "מגייס" חרדי, הצצה נדירה לשיטות העבודה, ומודה כי למרות הקשיים העצומים, השירות הצבאי הרים אותו מאשפתות
מי קהל היעד?
"הרעיון הוא לתפוס בפינצטה את אלה שלא לומדים; אלה שמסתובבים כל היום. תתפוס אותם, תעזור להם לעלות על הדבר הנכון. אתה לא נכנס במי שלומד. מי שלומד - תשאיר אותו ללמוד, תעזוב. אתה לא מגייס אותו".
בחודשים האחרונים מפעיל צה"ל, יחד עם משרד הביטחון, חיילים שתפקידם לאתר חרדים לגיוס לגדוד החרדי "נצח יהודה". פעילות המגייסים, כך הם נקראים, נעשית במסגרת "מיטב" - היחידה הצבאית המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון בצה"ל (תחת אכ"א) - ובאמצעות האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון.
מדובר בקומץ מגייסים, כעשרה בסך הכל. מרביתם ממלאים את התפקיד במשך תקופה קצרה, בדרך כלל חודשים, לפעמים גם שבועות ספורים. כולם חרדים, יוצאי המגזר. לדברי מ', זה רקע הכרחי לביצוע התפקיד. כמעט כל המגייסים הם בוגרי גדוד "נצח יהודה" של הנח"ל החרדי. הם פועלים בגזרות שונות, עם ריכוזים חרדיים גדולים, בין השאר בירושלים, בני ברק וצפת. המשפט שמלווה אותם הוא "לוחמים למען העתיד שלך".
העבודה נעשית בשקט. המגייסים ל"נצח יהודה" מסתובבים כמעט תמיד על אזרחי. עיקר הפעילות שלהם הוא בישיבות, במרכזי נוער חרדיים ובשכונות החרדיות. "הצבא הבין שהוא צריך לארגן מתגייסים ל'נצח יהודה', להביא אנשים מהרחוב, חרדים שיוכלו להתגייס, כדי לעמוד במכסות הגיוס שלו", מגלה מ'.
"רק חרדי יכול להביא חרדי. התפקיד שלנו הוא להגיע לחבר' ה החרדים. אנחנו מגיעים מתוכם. אנחנו יודעים למי צריך לפנות, איך לדבר איתם. אנחנו יודעים לזהות מי מתאים. התפקיד שלנו הוא השכנוע; שלא יוציאו פטור או ידחו. שפשוט יתגייסו".
זאת הצצה נדירה לתהליך של גיוס החרדים לצה"ל ולמאמץ שעושה הצבא הישראלי כדי לפענח את הקוד הגנטי של החברה החרדית - לא תמיד בהצלחה גדולה. עד היום לא נכתב על המגייסים. מדובר בתפקיד מסובך ומורכב, שהצבא בחר לא לחשוף. גם משרד הביטחון העדיף לשמור אותו בשקט. נושא רגיש וטעון, אמר לנו מ' השבוע, שכל חשיפה שלו עלולה לגרום נזקים. מישהו במערכת הביטחון, הוא אומר, העדיף כנראה שהמגייסים ל"נצח יהודה" יישארו אלמונים, רואים ואינם נראים.
גם המגייסים חוששים להיחשף. ראינו חלק מהם בשטח. מרביתם נמצאים עדיין בשירות סדיר. על אלה נאסר להתראיין בגלל מגבלות הצבא. בנוסף, קיים גם החשש ממה שיחשבו עליהם בחברה החרדית, בבית. מ' השתחרר מצה"ל בתחילת השנה.
הוא ממשיך להסתובב עם המגייסים ולאתר מתגייסים פוטנציאליים לנח"ל החרדי. לצורך הכנת הכתבה שימש כפה לחבריו המגייסים. "אם הם ידברו, הם יאכלו הרבה קש", הסביר. "הצבא שומר על זה בסוד".
מה קורה כרגע בשטח בעקבות מתווה פרי?
"המצב קשה. עד עכשיו היה ברור לכולם במגזר החרדי, גם לרבנים, שמי שלא לומד - מתגייס. היום המגזר החרדי אומר: 'מי שמתגייס לצבא עובר על איסור'. חבר'ה שאני פוגש אומרים לי: 'עם כל מה שקורה עכשיו, אף אחד לא יסכים להתגייס. אם אני מתגייס, אני בעצם מתנגד לכולם'. התפיסה היא שהמדינה רוצה לבוא ולהשמיד את הצביון היהודי החרדי, ואם אתה הולך לצבא, אתה עוזר לה".
"אני, בתור מגייס", הוא מרים את כף היד שלו ומדגים, "הייתי יכול ללכת לבחורים שנמצאים בפינה, באמצע, כל מיני יחידים. עכשיו אי אפשר לגשת לאף אחד. ההסדר היה בעבר מתחת לשולחן, בתור מגייס אני אומר את זה, רבנים הסכימו שיהיה גיוס. בשקט.
"עכשיו אני מפסיד גם את אלה שכן התגייסו. יעבירו את הכוללים לבתי הכלא. איזה בחור ירצה להתגייס? קודם אמרו לו: 'אם אתה לא עושה כלום עם עצמך, תתגייס'. היום אומרים לו: 'זה ייהרג ובל יעבור'".
מ' הוא בן למשפחה חרדית מרובת ילדים. הוא היחיד במשפחה שהחליט להתגייס לגדוד החרדי "נצח יהודה". "החלטתי לחתוך לנתיב שאני סולל לעצמי", הוא מספר על ההחלטה להתגייס לצה"ל. לפני שלוש שנים וחצי קיבל הודעה שעברה מפה לאוזן על אוטובוס שייצא מטבריה ויאסוף מתגייסים פוטנציאליים שיירשמו מראש. "פרשתי מהעדר", הוא מודה. להוריו הודיע רק שבוע לפני הגיוס. לבקו"ם נסע באוטובוס. לבד.
הוא סיים שנתיים של שירות קרבי בגדוד "נצח יהודה" ועוד שנת לימודים אחת. זה המסלול המקובל ללוחמי הגדוד. כבר לקראת סוף השירות הצבאי שלו הציעו לו להיות מגייס. "אומרים לך: 'יש כזה תפקיד, אתה מעוניין?'" הוא נזכר.
"מי שגייס אותי אמר לי:'אתה צריך להבין שיש פה עניין של שליחות. אתה הולך לעשות את הדבר הנכון. אתה לא הולך נגד רבנים בישיבות. מי שבאמת לומד, אתה לא מגייס אותו. אתה צריך למצוא את הבחורים שאין להם מה לעשות עם עצמם'".
הוא שאל אותך משהו?
"דברים כלליים: 'יש לך יכולת דיבור? איך אתה מתערה?' אחר כך אמרו לי: 'תסביר בגדול מה אנחנו רוצים ממך'. אמרתי: 'אני מבין שאתם רוצים להגיע למכסת גיוס. בשביל זה אני פה. אני חושב שיש לי את היכולות כי אני מגיע מהרקע הזה. גדלתי במקום הזה. אני יודע איך להגיע אליהם'".
כמה זה מכסת גיוס? באילו מספרים מדובר?
"בגדול - כמה שיותר אנשים. אומרים לך:'אין לנו עדיין מספרים מדויקים, פשוט תתחיל לעבוד'".
ואתה עובר הכשרה?
"לכל אחד יש חונך. הוא בא איתך לשטח בפעמים הראשונות. החונך שלי גם עשה איתי תרגול סצנה לפני שהתחלתי. הוא מגיע אליי בתור רכז גיוס, ואני מציב לו את כל השאלות. עשינו את זה כמה פעמים, כמה שעות. ככה התאמנתי. ואז יצאתי לשטח. החונך מסביר לך איך אתה ניגש לבחור. הוא אומר לך:'אם מיד תגיד לבחור שאתה רוצה אותו בגיוס הקרוב, אז הוא יגיד לך מה פתאום. זה תהליך'".
אז איך עובד מנגנון גיוס החרדים? השיטות שונות ומגוונות, וכל דרך ראויה שתוביל להצלחה מתקבלת בברכה. המגייסים עובדים מול רכזי נוער חרדים בערים השונות, שמדווחים להם על פעילויות ועל נקודות מפגש של צעירים חרדים. בעקבות ועדת פרי, סיפר לנו מ', חלק מהרכזים ביקשו מהם עכשיו לא להגיע.
"אני מצטרף לפעילות בתור בחור מן המניין", אומר מ'. "ככה אני מכיר את הבחורים ומתחיל לדבר איתם". לפעמים מדובר בנוער חרדי שנמצא על פרשת דרכים. "את יודעת כמה פעמים נכנסנו לסנוקר בלילה ועשינו כאילו שאנחנו משחקים סנוקר, למרות שאנחנו לא יודעים? אתה יושב בצד, כאילו משחק, ואתה מתחיל לדבר עם הבן אדם לידך, משכנע אותו להתגייס".
בפעמים אחרות המגייס פשוט נכנס לישיבה ומתערה בין הצעירים. "מספר הטלפון שלנו מופץ בתוך הקהילות החרדיות, בבתי כנסת, בישיבות", מ' מפרט. "אנחנו מסתובבים בעיר, עושים עבודת שטח ופוגשים כל הזמן בחורים שאנחנו רואים שהם בחורי ישיבה, אבל הם 'מסתובבים'. אנחנו שואלים אם יש להם כמה דקות פנויות בשבילנו. מתערבבים איתם, יוצרים קשר, קובעים פגישה.
"אחרי כמה זמן אתה אומר לבחור: 'תשמע, מה דעתך ללכת לצבא'. בדרך כלל הוא אומר:'מה ייצא לי מזה'. ואז אתה מסביר לו על הלימודים, על זה שהוא יבנה את החיים שלו באופן טוב יותר. הוא אומר לך:'טוב, אני אחשוב על זה'. אתה עושה איתו עוד פגישה. ואתה מצליח להביא משם הרבה חיילים".
"מי שמגיע מהחברה החרדית לא מרתיע", הוא מסביר. "אני יודע לדבר בשפה שלהם. אני לא נכנס בהם. אני לא מנהל איתם מלחמה".
יש כאלה שזורקים אתכם?
"זה לא קורה הרבה. אתה נמנע מהסכנה. אתה לא הולך לישיבות הכבדות. אני לא אכנס לתוך'שטיבלך' שמתנגדים לצבא".
מה אומרים הרבנים?
"אנחנו לא עובדים עם הרבנים, אנחנו עובדים עם הרכזים, עם הנוער. יש לפעמים שמעלימים עין, יש שלא. זה לא שחור-לבן. בעיקרון, הם מבינים שאני לא אחפש בחיים את אלה שיושבים ולומדים. אני גם לא מחפש חבר'ה במצב רוחני ירוד. אני מחפש כאלה שעדיין חרדים, מתנהגים כמו חרדים, אבל לא ממש לומדים בישיבה".
איך מוצאים אותם?
"זה תפקיד עדין. אתה צריך להיות מאוד חד הבחנה, להבחין בין אדם שיוצא מהישיבה לכמה שעות לבין בחור שזה היומיום שלו, והוא לא עושה עם עצמו כלום. אתה צריך לדעת למי לגשת, לפי דפוס ההתנהגות, איך הוא מבלה".
תן דוגמה.
"יום חמישי, 11 בלילה, מתלבשים יפה, בבגדים של חרדים, שחור-לבן, ויוצאים לעיר. הולכים למקומות שהם הולכים לטייל בהם, למשל גן סאקר בירושלים. רואה חבורה ואומר: 'היי חבר'ה, מה נשמע, מה אתם עושים כאן, בני כמה, שמעתם על המסלול הזה, מה אתם חושבים עליו, מה אתם עושים ביומיום?' הם לא יכולים לחרטט אותי. גם אני הייתי במצב שלהם. מתפתחת שיחה, ובסופו של דבר אני לוקח את מספר הטלפון של אחד מהם או שאנחנו קובעים.
"אני אומר לו: 'תשמע, נכון שיש לך את החברה מסביב, נכון שיש לך את כל הלחץ החברתי' - כי הוא גדל בחממה, גם הרבנים שלו, גם ההורים, כל הסמכויות שמעליו, כל החבר'ה סביבו הולכים לישיבה - אבל אני מסביר לו:'יש עוד דרך כי אתה לא באמת יושב בישיבה ולומד'".
מ' משתף בקטע מתוך שיחת גיוס ומאפשר הצצה לדרך הפעולה שלו ושל שותפיו המגייסים.
מ': "יש לך שתיים-שלוש דקות בשבילי?"
מתגייס: "דבר, למה אין לי את כל הערב".
מ': "אמרתי לך שאני מ' נצח יהודה'".
מתגייס: "אה, הגדוד הזה. לא מעניין אותי. שמעתי על זה בשכונה".
מ': "אני לא מנסה לגייס אותך, רק ליידע. תקשיב לי שתיים-שלוש דקות ואני עוזב אותך. מה אתה עושה היום בחיים? אתה לומד בישיבה, עובד? אני אומר לך, יש לך אפשרות להשקיע בעצמך, מניסיון, ובתוך שלוש שנים אתה יוצא עם בגרות ועם פסיכומטרי ביד, ואתה מצליח להתקבל לעבודה טובה. אני נותן לך את האפשרות הכי טובה שיש. אני לא משרת את האינטרסים של הצבא, אני משרת מאה אחוז את האינטרסים שלך, כבנאדם, כדי לעזור לך. אתה לא רוצה להשקיע יותר מדי? גם בסדר. אתה לא חייב להיות לוחם בצבא. אני אתן לך את המסלול שמתאים לך".
"אסור להתבייש", הסביר מ' אחר כך. "צריך להיות מאוד אסרטיבי. אני גם אומר להם: 'אני אכין לך הכל, אני אחראי, יש לי סמכויות'. הוא חושב שיש מאחוריי תפאורה גדולה. האמת היא שאין כלום".
בדרך כלל מתקיימים שניים-שלושה מפגשים עם מי שמראים נכונות להתגייס. פעמים רבות שולפים מ' וחבריו המגייסים את חוברת "מסלולי גיוס לחרדים". מדובר בחוברת שהוציא האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, והם מחלקים אותה למי שרוצה. הכותרת מבטיחה "פרנסה בכבוד ומקצוע לחיים, תוך שילוב ביחידות צבאיות איכותיות המתאימות לכל אחד ואחד".
המגייסים מפרטים בפני המתגייסים הפוטנציאליים את אופי השירות הצבאי בגדוד "נצח יהודה". שירות קרבי מהמעלה הראשונה, תוך הקפדה על אורח חיים חרדי נוקשה. אין טלוויזיה, אין בנות (גם לא קצינות ת"ש ואפילו לא פקידה פלוגתית). מדובר בשתי שנות שירות כלוחמים ועוד שנה אחת של לימודים. מי שמסכים ממלא טופס וחותם על הצהרה.
המתגייס חייב לחתום על טופס התאמה לגדוד שבו הוא מצהיר, בין השאר, כי הוא חרדי, שומר שבת, לא מתגלח בתער ואוכל כשרות מהדרין בלבד. "אני אומר לכל אחד: 'תעבור על הטופס, תראה שזה באמת מתאים לך'", אומר מ'.
המגייסים מעדכנים את שלטונות הצבא על כל חרדי שמבקש לבטל את המעמד שלו כבן ישיבה ולהתגייס. לאחר מכן בודק הצבא מול הישיבות שבהן למד החותם אם הוא אכן חרדי. הגיוס יכול להתבצע בתוך זמן קצר, לפעמים בתוך שבוע-שבועיים.
חרדי אחד שמתגייס גורר אחריו פעמים רבות חברים נוספים שלו. "השמועה מתפשטת מפה לאוזן", אומר מ'. "את כל המתגייסים הבאתי קודם כל מספר הטלפונים שלי. בחודש גייסתי משהו כמו 25 אנשים, וזה לא הרבה".
מדובר בשירות צבאי לא קל. רבים מהלוחמים בגדוד "נצח יהודה" הם חיילים בודדים. חלקם הגדול אמנם מקיים קשר עם הבית, אלא שמדובר בקשר קלוש ודל, לא תומך - שיחות טלפון, מפגשים אקראיים. פעמים רבות המשפחה לא רוצה שהם יגורו בבית. "חוששים מההשפעה שתהיה להם על הילדים האחרים משום שהתגייסו לצבא", מספר מ'. "אם בנאדם רוצה להתגייס והבעיה שלו היא ההורים, אני נפגש גם איתם".
הוראות הצבא היבשות אינן מכירות בחיילים האלה כבחיילים בודדים. מ', למשל, מצא את עצמו מתגורר בבית החייל בירושלים במשך רוב שירותו הצבאי. הוא מתאר מצוקה כלכלית קשה. כאן נכנס לתמונה מכון ירושלים לצדק, מכון משפטי לצדק אזרחי שהוקם על ידי עורך הדין כלב מאיירס. המכון אימץ את הלוחמים החרדים לפני ארבע שנים במסגרת פרויקט ייחודי, שבראשו עומד נועם עזרא. בין השאר פועלים שם כדי שצה"ל יכיר במגזר החרדי כמגזר בפני עצמו ויעניק כלים מתאימים לחיילים.
"אני מספר גם על זה לבחורים שאני פוגש", אומר מ'. "אני אומר להם: 'כי אבי ואמי עזבוני, ומכון צדק אספני'".
מה אתה מספר להם על השירות הצבאי שלך?
"שהוא הרים אותי מאשפתות. זה נכון".
כל יום משוחחים המגייסים עם האחראים עליהם ביחידת "מיטב" או במשרד הביטחון. אחת לשבוע נערכת גם פגישה. המגייסים מכינים טבלאות עם רשימות של שמות, מספרי תעודת זהות, תאריכי גיוס והערות כלליות: מי מוכן להתגייס, מי לא מוכן ומאיזו סיבה. המאגר הזה אמור לשמש את צה"ל בגיוסים הקרובים.
בסך הכל, אומר מ', מדובר בעבודה שוחקת. "24 שעות ביממה, בלי הפסקה. נערים מתקשרים גם בשתיים-שלוש בלילה", הוא אומר. "יש להם עוד שאלה, ועוד בקשה, ועוד דבר שהם רוצים לבדוק".
וכשהם מתגייסים?
"כשמישהו מהם מתגייס? אז אני מאושר. זאת תחושה של שליחות. הצלחנו".
ממערכת הביטחון נמסר בתגובה, "צה"ל יקיים כל החלטה של הדרג המדיני בסוגיית גיוס החרדים. מאז הקמת גדוד "נצח יהודה" פועלים במערכת הביטחון לאיתור מועמדים לשירות ביטחון מהמגזר החרדי וללוותם במהלך הליכי הגיוס על מנת לגשר על פערי המידע בכל הנוגע לשירות בצה"ל.
הגורמים המגייסים הנם מתוך הקהילה החרדית ובעלי מחויבות אישית וערכית לגיוס. האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון ואגף כוח אדם בצה"ל פועלים במגוון דרכים לעידוד הגיוס, איתור, הסברה ופעילויות הכנה לקראת השירות בצה"ל. מערכת הביטחון רואה בשירות לכל ערך עליון ומשקיע את מרב המאמצים בנושא הגיוס ובמיצוי מיטבי של כלל המועמדים לשירות הביטחון.
כיום משרתים בצה"ל אלפי חיילים חרדים במסלולי לחימה, טכנולוגיה ומסלולים ייעודים. גיוס החרדים מבוצע תוך הקפדה על עקרונות אורח החיים של החרדי המתגייס על מנת להבטיח סביבת שירות מכבדת לכל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם