לפיד יצר חזית חרדית אחידה נגד הגיוס
מוועדת פרי לא תצא מהפכה גדולה. השינוי טמון בפטורים שיינתנו לעשרות אלפי חרדים אשר יצטרפו למעגל העבודה וישפיעו על המשק הישראלי
עיקרי החוק הוצגו על ידי פרי: "חובת הגיוס תחול מעתה גם על החברה החרדית. מאוגוסט יהיו יעדי גיוס כמותיים שמלווים באכיפה. בפעם הראשונה מאז קום המדינה יוצבו גבולות ברורים לתופעת ההשתמטות. עם כניסת החוק לתוקף, כל צעיר חרדי יהיה חייב להתייצב בבקו"ם. על כל צעיר מגיל 18 תוטל חובת גיוס, והוא יצטרך להתגייס עד גיל 21. צה"ל יחליט את מי הוא מגייס, ומי שלא יתגייס יחול עליו חוק שירות ביטחון".
בשורה התחתונה, חוק פרי ממשיך מגמה שקיימת ממילא בשנים האחרונות: גידול משמעותי בגיוס חרדים לצה"ל, אבל לא גיוס המוני. כדי לבחון אם החוק החדש יביא יותר נזק מתועלת, צריך לדעת כי העלייה המשמעותית במספר המתגייסים החרדים לצה"ל לא נבעה משום חוק, אלא בראש ובראשונה מסיבות כלכליות: מנהיגים בציבור החרדי הבינו כי הציבור החילוני, וגם החרדים עצמם, אינם יכולים לעמוד בגידול העצום של מספר האברכים שאינם משרתים בצה"ל ולא יוצאים לעבודה (לא פחות מ-13 אחוז משנתון הגיוס של שנת 2012 הוגדרו כ"תורתם אומנותם").
על רקע זה עודדו רבנים גיוס לצה"ל ולשירות אזרחי, על פי רוב באמצעות הסכמה שבשתיקה. על בסיס חוק טל נקבעו בשנים האחרונות יעדים לגיוס חרדים במסגרת הנח"ל החרדי או מסלולי שח"ר (שירות חרדים). בשנת 2012 גויסו, כחלק מאותם יעדים, כ-1,500 חרדים. 1,500 חרדים נוספים היו אמורים להתגייס למסלולי שירות אזרחי, אולם הגיוס למסלולים אלה הופסק עם פקיעתו של חוק טל, וחודש רק באחרונה, בזכות החלטת הממשלה היוצאת, לאחר חודשים של הקפאה.
פוטנציאל הגיוס של הציבור החרדי בכל שנתון עומד על כ-8,000 בני 18. בשנת 2013 הוגדר במקור יעד גיוס של 3,500 צעירים חרדים לצה"ל, ולמסלול השירות האזרחי - כמחצית מהיקפו של מחזור גיוס חרדי שגרתי, אם מנכים מקרים של בעיות בריאות ופטורים רגילים אחרים. לפי החוק החדש, העלייה ביעדי הגיוס אמורה להימשך, פחות או יותר, בקצב שהיה צפוי בתקופת חוק טל.
מצד אחד יוכל מי שרוצה לראות הישג בעובדה שהחוק החדש קובע סנקציות פליליות על חרדי שלא יתגייס, בתום תקופת מעבר של ארבע שנים ליישום הדרגתי של החוק. מצד שני השיח הלוהט סביב החוק והשימוש בטרמינולוגיה של אכיפה הובילו דווקא לירידה מיידית בגיוס חרדים בתקופה האחרונה.
גורמים במשרד הביטחון ובצה"ל ידעו במהלך השנים האחרונות להגיע להבנות שקטות עם חלק מהרבנים בציבור החרדי, ולנצל את המחלוקות העמוקות ביניהם. אופי הדיונים על החוק גרם לכך שבחודשים האחרונים נוצרה חזית חרדית אחידה נגד גיוס.
לפי החוק החדש, היעד לגיוס חרדים לצה"ל ולשירות אזרחי בשנת 2013 יעמוד על 3,300 מתגייסים (לעומת 3,500 במתווה המקורי). בשנת 2016 יגיע היעד ל-5,200 מגויסים. אחרי שוך הסערה תימשך המגמה של גידול אטי בגיוס חרדים. זה אינטרס של הציבור החרדי.
אבל האם צה"ל זקוק בכלל למתגייסים חדשים מהציבור החרדי? בהחלט כן. כאשר בוחנים את התהליכים הדמוגרפיים במדינה, מזהים שתי קפיצות בדמוגרפיה של האוכלוסייה היהודית, שהיא הגורם המשפיע העיקרי על הגיוס: בשנות ה-90 של המאה הקודמת הגדילה העלייה מברית המועצות לשעבר באופן משמעותי את פוטנציאל הגיוס.
עלייה דמוגרפית זו החזיקה מעמד עד שנת 2005. העולים של שנות ה-90 התחילו להשפיע על נתוני הילודה משנת 1997, ולכן הקפיצה המשמעותית הבאה במחזורי הגיוס צפויה רק כאשר ילדי העולים יגיעו לגיל גיוס, כלומר ב-2015.
בינתיים , בעשור שבין 2005 ל-2015, פוטנציאל הגיוס הוא קבוע, אבל שיעור הגיוס הולך ויורד. הסיבה העיקרית לאי הגיוס לצה"ל היא דת. בשנת 1990 75 אחוזים מהיהודים התגייסו (בנים ובנות), ואילו בשנת 2010 מדובר ב-67 אחוזים.
ב-2020 תחזית הגיוס עומדת על 64 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית. אם מוסיפים לנתונים גם את האוכלוסייה הערבית (29 אחוז מבני ה-18 הם ערבים), מתברר כי רק כמחצית מאזרחי ישראל בני ה-18 מתגייסים כיום לצה"ל.
משפחה יהודית חילונית ממוצעת מונה 2.5 ילדים , ואילו למשפחה חרדית יש בממוצע יותר משבעה ילדים. בשנת 2013 לא פחות מ-30 אחוזים מהילדים שלומדים בכיתות א' בחינוך היהודי הם מהזרם החרדי, שאינו צפוי לשלוח את בוגריו לצה"ל אם יימשך הפטור.
במקביל לקיטון שחל בשנים האחרונות במחזורי הגיוס לצה"ל, הצרכים דווקא גדלו: יחידות הסייבר והיחידות הטכנולוגיות של צה"ל זקוקות למסות של כוח אדם איכותי, וגם המצב הלא שקט לאורך הגבולות מצריך תוספת כוח אדם משמעותית לפעילויות ביטחון שוטף. וזה עוד לפני שמדברים על ההידרדרות המסתמנת במצב ביהודה ושומרון, שדורשת גם היא כוח אדם נוסף.
האם הגיוס יגבר בעקבות החוק החדש ויהיה סוף-סוף שוויון בנטל? כנראה שלא. לפי החוק, במקרה האופטימלי יהיו רק 1,800 אברכים שיקבלו פטור ללימודי תורה מאוגוסט 2017.
ספק אם זו גזרה שהציבור החרדי יעמוד בה, וגם אם כן, עדיין כמחצית מבני ה-18 לא יתגייסו למסלול שירות כלשהו, צבאי או אזרחי, אם לוקחים בחשבון גם את הצעירים הערבים (בנוגע אליהם יהיו תמריצים לשירות אזרחי בלבד).
הלקונה הגדולה של החוק לשוויון בנטל היא בעניין הבנות: הוא אינו מציע פתרון לעובדה שהמוני צעירות יהודיות (לא פחות מ-40 אחוז) וכל הצעירות בנות המיעוטים אינן משרתות בצה"ל או בשירות אזרחי. כל מה שהצעירות היהודיות צריכות לעשות כדי לקבל פטור זה למסור הצהרה שהן דתיות. רבות מהמצהירות הן כמובן חילוניות גמורות.
לא פחות מביכה מבחינת צה"ל היא העובדה שבני ישיבות ההסדר ימשיכו לשרת 17 חודשי שירות חובה בלבד, אף שהייתה כוונה להאריך את השירות שלהם לשנתיים לפחות. מפלגת הבית היהודי התנגדה לכך, על בסיס ההסכם הקואליציוני.
כשבוחנים את המספרים הגדולים, אין ספק כי החוק החדש לא יביא למהפכה חברתית גדולה, וגם לא לשינוי משמעותי מבחינת צה"ל. המהפכה טמונה לא בגיוס אלא דווקא בפטורים: בעובדה שהחוק יפטור באופן מסודר עשרות אלפי חרדים מבוגרים יחסית מהצורך "להיתקע" בישיבה כדי להימנע משירות צבאי. ההצטרפות של אותם עשרות אלפים למעגל העבודה באופן פורמלי עשויה להניב תרומה משמעותית לכלכלה ולמשק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם