לא משחק: צבא הילדים של המורדים בסוריה
עוד לפני יום הולדת 9, מתגייסים ילדי האופוזיציה לקרבות. עם הכשרה בסיסית בירי בקלצ'ניקוב, הם מבריחים נשק, עוקבים אחרי כוחות המשטר ויורים לעבר חייליו של אסד. "רק הבענו רצון להילחם", מספרים אחים בני 16 מדרעא, "וכבר הביאו לנו רובים"
סרטון נוסף, שהופץ על ידי תומכי המשטר הסורי, נפתח בכותרת המאשימה "ג'בהת א-נוסרה משתמשת בילדים בשדה הקרב". בתמונות נראה הילד אסלאם חובש כובע בארט בצבע שחור, עם הכיתוב "אסלאם". "אני שייך לג'בהת א-נוסרה ונלחם בדיר א-זור. הנשק הזה שלי, ואנשאללה איתו אהרוג את הכופרים".
על פי נתוני ארגון Rights Human, ילדים בני 14 גויסו לשרת בקווים הראשונים של הלחימה בסוריה. לפחות שלוש קבוצות של המורדים הסורים משתמשות בשירותיהם של קטינים בתפקידים שונים: מהברחות נשק ואספקת תחמושת למוקדי לחימה שונים, דרך מעקב אחר לוחמי חיזבאללה וכוחות המשטר ותצפיות על תנועת לוחמים, ועד לחימה של ממש. גורמים בארגון ראיינו ילדים בני 14 עד 16 שסיפרו כי השתתפו בלחימה בחומס, בדרעא ובאדליב. הילדים ציינו כי עברו הכשרה של ירי ברובה וזריקת רימונים, ולקחו חלק בקרבות ובמבצעים מול הצבא הסורי.
מג'יד, בן 16 מחומס, השתייך לקבוצת מורדים בת יותר מ-2,000 לוחמים , לטענת מפקדיו. הוא סיפר על ההכשרה שעבר: "נתנו לי קלצ'ניקוב, ולמדנו איך להשתמש בו, לירות, לפרק ולנקות אותו". הוא התנדב לקבוצת הלוחמים יחד עם אחיו הגדול, והוטל עליו לירות על מחסומי הצבא במטרה להרוג חיילים ולחטוף את נשקם.
היתאם וקאסים, בני 16 מדרעא, מתגוררים כעת בירדן. הם דיווחו לארגון כי התנדבו לקבוצות חמושות, ואפילו לא עברו אימונים לפני שקיבלו את כלי הנשק. "רק הבענו רצון להשתתף בלחימה, וכבר הם הביאו לנו רובים, בלי לאמן וללמד אותנו. רק איפה לכוון, ואיפה לירות. היו לנו רובה ו-30 כדורים בלבד, היינו צריכים להגן על הכפר בלילה מפני כוחות המשטר. התפקיד שלנו התרכז בעיכוב הכוחות והזעקת הלוחמים המבוגרים. משימות מבצעיות של ממש לא קיבלנו כי היינו קטנים מדי וחסרי ניסיון".
מג'יד מציין שההבדל בין התפקידים שילדים מבצעים במהלך הלחימה קשור במידת המוכנות שלהם. "אם אתה אמיץ, הם נותנים לך משימות מבצעיות, אבל אם אתה מעדיף להישאר מאחור יש תפקידים אחרים". לאחר מספר חודשים במערכה שלח אותו מפקדו הביתה כי היה צעיר מדי. "הוא אמר לי שהם רוצים לוחמים מבוגרים יותר".
ריאד , בן 14, היה אחראי על אספקת נשק ומזון ללוחמים בקו הראשון. "העיר שגרתי בה סמוך לגבול הטורקי הייתה תחת מתקפה. אחיי ואני קיבלנו משימה להעביר ללוחמים אספקה של רובים, תחמושת, תרופות ומזון מהגבול. היינו עשרה ילדים, בני 14 עד 18, ורצתי במשך חמישה חודשים הלוך ושוב מהגבול לאזורי הלחימה, פעמים רבות תחת אש. זה היה מסוכן, אבל רציתי לעזור למי שנלחם על הבית שלי.
"אני לא אשכח את היום שבו ירו בי; ישנו ליד הגבול ופתאום שמענו ירי כבד. רצתי כרגיל לעבר מקום המסתור שלנו. החיילים היו רחוקים מאה מטר ממני, ואז שמעתי עוד ירייה. הרגשתי שפגעו בי מאחור, לא יכולתי להחזיק את עצמי ונפלתי על הרצפה". כעת הוא מטופל בטורקיה, אחרי שנפגע בעצביו. "אני מרגיש את הרגליים, אבל לא יכול להזיז אותן. עברתי ארבעה ניתוחים ויש לי עוד שלושה לעבור. הרופאים עדיין לא יודעים אם אוכל ללכת בשנית".
גורמים בארגון ציינו כי אין בידיהם נתונים סופיים בדבר מספר הילדים שנהרגו במהלך הלחימה בסוריה, הנמשכת כבר למעלה משנתיים, מפני שאי אפשר להפריד בין הלוחמים לבין הילדים שנרצחו על ידי כוחות המשטר ללא סיבה. בארגון דרשו ממפקדי האופוזיציה הסורית להכריז באופן ברור כי הם אוסרים על ילדים להילחם, אך עד כה לא נענו בחיוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם