על רקע חוק רבנות: משבר מנהיגות בבית היהודי
השבוע הוכח: הח"כים היחידים שסרים למרותו של היו"ר הם איילת שקד ואורי אורבך. ביש עתיד חוששים שהבית היהודי תפגע בחוק השוויון בנטל. ובליכוד מבהירים: "נתניהו לא סומך על לפיד ובנט, ולכן הוא שומר את החרדים כאופציה"
ח"כ אלעזר שטרן, שמבקש להוסיף נשים לגוף שבוחר את הרבנים הראשיים, הצליח להטריף את המערכת הפוליטית. כך הסביר השבוע בכיר בליכוד, מקורב לראש הממשלה, את הלך הרוח בתוך הבית היהודי, על רקע מו"מ אינטנסיבי שניהלו במפלגה מול הבית היהודי על הצעת החוק של שטרן: "יש בבית היהודי כיום שני זרמים מרכזיים. הזרם הראשון מתנגד נחרצות לצירוף נשים לגוף הבוחר, ולא משנה מה. לעומתו, הזרם השני מוכן לספוג הוספת כמה נשים לגוף הזה, אם על הדרך הוא דואג לשנות אותו בצורה כזו, שלמעשה הבית היהודי משתלט עליו".

השבוע האחרון הוכיח בבהירות כי בנט איבד שליטה על מפלגתו. למעשה, מי שסרים למרותו של יו"ר המפלגה הם רק אורי אורבך ואיילת שקד. "כל השאר מקשיבים לרבנים, או שעושים מה שנראה להם הגיוני", הודו השבוע במפלגה. מהשיחות שנערכו השבוע בין הבית היהודי והליכוד סביב החוק, התברר כי עניין הנשים הפך לשולי במו"מ.
הבית היהודי מבקש שינויים מרחיקי לכת בחלקים אחרים של הגוף הבוחר, כמו נושא רבני המועצות המקומיות בגוף, רבני אזורים, מושבים, קיבוצים ועוד. הכל, במטרה להעביר אליו את השליטה על הגוף. בליכוד סירבו לקבל את זה וכך הכל התפוצץ. "אחרי שבבית היהודי הבינו שלא ניתן להם להשתלט על הגוף הבוחר, התברר שהיחס שלהם להוספת נשים לגוף הבוחר השתנה, ועכשיו הם לא מוכנים לבלוע את העניין הזה, והטילו וטו", אומרים בליכוד.
בבית היהודי דוחים את הטענות ואומרים: "נתניהו מנסה לבצע השתלטות עוינת על הרבנות הראשית, מכיוון שהוא נחוש למנות רב ראשי חרדי, ולא רב דתי-ציוני". ראש הממשלה אולי רוצה השפעה על הרבנות הראשית, אבל לפחות הוא יודע מה הוא רוצה. מה שלא ניתן לומר על אנשי הבית היהודי.
מי שראה ביום רביעי בכנסת את השר יעקב פרי, רגע לאחר שהוועדה שבראשה הוא עומד אישרה את חוק השוויון בנטל, ראה כיצד נראה אדם שעול כבד ירד מעל כתפיו. פרי נשם לרווחה, במיוחד לאחר אותו דיון לילי שהתפוצץ בשעה שתיים לפנות בוקר, כאשר המשבר הפוליטי היה בעיצומו. אבל יש כאלו ביש עתיד שכבר מסתכלים קדימה, רואים את השלב הבא של חוק השוויון בנטל - ויודעים שזה עדיין לא נגמר. בכירים במפלגתו של לפיד הביעו השבוע חשש כבד מכך שבבית היהודי יעשו מאמצים לשנות את חוק הגיוס החדש, באמצעות הוועדה בכנסת שאמורה לטפל בחוק, כשבראשה תעמוד נציגת הבית היהודי (ח"כ איילת שקד).
"הקשה מכל עדיין לפנינו", הסבירו בכירים במפלגתו של לפיד. "אנחנו יודעים טוב מאוד מה חושבים בבית היהודי על חלקים חשובים בהצעת החוק, ואנחנו יודעים שצפויה שם מלחמה. כולנו שמענו מה אמר השבוע השר אורי אריאל על הסנקציות הפליליות ואיך הצביע בוועדת פרי".
ואכן , מתברר כי החששות לא רחוקים מהמציאות. בכירים בבית היהודי אישרו אמש כי בכוונתם "לעשות כל מאמץ כדי שההסכם הקואליציוני יכובד במלואו, כולל כל תיקוני החקיקה". משמעות הדברים ברורה: ההסכם הקואליציוני מדבר על כך שלא יהיו סנקציות פליליות נגד החרדים, ולשם ינסו להגיע בבית היהודי, באמצעות הוועדה שבשליטתם.
ביש עתיד חוששים מהעניין הזה, והחלו בתהליכי ריכוך. "קח לדוגמה את נושא ישיבות ההסדר", מסביר גורם במפלגה. "עמדתנו שונה מזו של הבית היהודי, ולדעתנו צריך להאריך את שירות מסלול ההסדר. אבל אנחנו הולכים עם הבית היהודי, כדי להרגיע אותם בנושא הסנקציות הפליליות".
זה היה שבוע שבו הח"כים החרדים חיככו את ידיהם בהנאה, כשראו כי מי נאבק עבורם בסעיף שקובע כי תוטל אחריות פלילית על משתמטים חרדים - הליכוד בכבודו ובעצמו, ובעיקר שר הביטחון יעלון. בכירים בליכוד הודו השבוע כי לא מדובר בעמדה אידיאולוגית. "נתניהו ובוגי שומרים על ערוץ פתוח עם החרדים, והשבוע זה נעשה באמצעות המאבק להשיג מינימום של סנקציות על תלמידי הישיבות", הסבירו אותם בכירים. "זה נועד להשאיר את הפתח לכניסת החרדים לקואליציה בהמשך". הגורמים הבהירו: "נתניהו לא סומך על הצמד לפיד-בנט, וממשיך לשמור את כל האופציות פתוחות".
תחזוקת הקשר של הליכוד עם החרדים לא הסתכמה רק בחוק הגיוס. השבוע החליטה ועדת הכנסת, שנמצאת בשליטת הליכוד, כי מי שיעמוד בראש הוועדה שתדון בקרן שתוקם עבור תמלוגי הגז שתקבל המדינה יהיה ח"כ משה גפני (במסגרת ועדת המדע בראשה הוא עומד). מדובר בסמכויות שנמצאות בדרך כלל בידיה של ועדת הכספים, ושנוגעות לתחום חשוב ומרכזי מבחינת הממשלה. "תשים לב איך לא סוגרים בפניהם את הדלת ושומרים איתם על קשר רצוף", הסבירו השבוע בליכוד. "גם השתיקה היחסית של גפני, בעיקר בדיוני ועדת הכספים, מראה שהעסק עובד לשני הכיוונים".