האסלאם באירופה מאיים על עתידה של ישראל
בוועידה למאבק באנטישמיות שננעלה בסוף השבוע עלה לדיון האתגר הישראלי באירופה נוכח התחזקות המוסלמים במדינות האיחוד לצד האנטישמיות הקלאסית המתחזקת
המהומות ברובע הוסבי בסטוקהולם, שוודיה צילום: איי.פי
"כשהישראלים סובלים אני סובל. כשיש בעיות כאן זה נהיה קשה יותר בשבילי שם", הוא אומר.
לפני חצי שנה, בימי מבצע "עמוד ענן", בא לישראל למפגש בין דתי גדול שיזם שגריר צרפת בישראל כריסטוף ביגו. בערב המפגש, בין הרבנים, האימאמים והכמרים, נפל טיל גראד לא הרחק ממקום המפגש בבית השגריר ביפו. "הרגשנו פעם אחת את מה שמרגישים הישראלים", מסכם כיום שלגומי את החוויה.
האימאם התוניסאי-צרפתי משתייך לזרם הסוּפי באסלאם, המאופיין בסבלנות ודגש על הכוונה, במקום על ההלכה הנוקשה. "11,000 מוסלמים יש בדראנסי, מתוכם 4,000 מאמינים במסגד שלי", הוא מספר. אבל הסוּפים חשופים להתקפות קשות של הסונים והשיעים, שנלחמים כמו שרק הם יודעים להילחם. שלגומי עצמו סופג איומים וניסיונות פגיעה על אמונתו זו, כמו גם על אהדתו לישראל. חרף המחיר, אין בכוונתו לוותר. "זה הטבע האישי והחינוך שלי. נולדתי בתוניס ארץ האהבה והסובלנות היו לנו שכנים יהודים וגם אשתי דוחפת אותי לכיוון הזה. אנחנו צריכים להרבות בסבלנות ופיוס. זו הדרך", הוא מסכם.
הארגון בראשו הוא עומד מאגד כמה עשרות מנהיגי דת מוסלמים "הקוראים למוסלמים בצרפת להיות פטריוטים, לאהוב את ארצם ולדחות את יבוא הסכסוך הישראלי פלשתיני לצרפת". אף כי ברור שמדובר במיעוט מבוטל, מדינת ישראל והקהילות היהודיות מחבקות ודוחפות את שלגומי ודומיו. הקשר אתו נוגע בלב ליבו של האתגר המשולש הממתין לישראל ביבשת האירופית. מחד, התחזקות דרמטית של המוסלמים והשתלבותם במערכת הפוליטית באירופה. מאידך, מתקפת הדה לגיטימציה המאגדת את השמאל הרדיקלי והמוסלמים נגד ישראל. ומצד שלישי, האנטישמיות הקלאסית, השבה ומבעבעת בעיקר במזרח אירופה על רקע המשבר הכלכלי.
"מול הסורים הם לא עושים דבר". מורדים בסוריה צילום: איי.פי
הוועידה עסקה בכל אחד מהאתגרים האלה, כאשר לא תמיד ניתן היה להגדיר בבירור היכן נגמרת הביקורת הלגיטימית ומתחילה האנטישמיות. בתוך תוכם, גם הדיפלומטים המעודנים ביותר של ישראל, חושבים שאירופה המערבית, הנאורה כביכול, נוקטת כלפי ישראל סטנדרט כפול. "הרי מה שקורה בסוריה חשף את האמת שכולנו ידענו. כולם חכמים וחזקים על ישראל כי היא קטנה. מול הסורים, לא כל שכן מול הרוסים, הם לא מעיזים לעשות דבר. כשאתה מעלה את הנקודה הזו, הם מסתכלים עליך בעיני עגל וחוזרים לדבר על העניין הפלשתיני. הרי זה הכול אנטישמיות במסווה של ביקורת לגיטימית על ישראל", אמר אחד השגרירים, שלא לייחוס.
נכונים ככל שיהיו הדברים, הנחת העבודה היא שאין טעם לצעוק "אנטישמי, אנטישמי", כי האוזניים כבר אטומות למשמע הטענה הזו. על כן בוחרת המערכת דרכים מושכלות ונפרדות להתמודד עם כל תופעה בפני עצמה, בהתאם לאופי הבעיות בכל מדינה. "בהכללה, יש עלייה בגילויי האנטישמיות. רואים זאת במלמו בשבדיה, שחיי היהודים שם ממש בלתי נסבלים. רואים זאת גם בצרפת, יוון, הונגריה ומדינות נוספות. ועדיין, אי אפשר להשוות בין המקומות כיוון שהמקורות שונים. בהונגריה מדובר באנטישמיות הישנה עם קשר למשבר הכלכלי. בצרפת ובמאלמו המקור הוא בעיקר המהגרים המוסלמים", אומר גדעון בכר, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות ומארגן הכנס.
בכר, שהיה שגריר ישראל בסנגל ופעל 14 שנה במדינות מוסלמיות, משוכנע שהמאמץ להגיע לפיוס, ולו עם חלקם, אינו קרב אבוד. "אין לנו מאבק עם המוסלמים או האסלאם. לרוב המוסלמים אין דעה שלילית ואפשר לחיות אתם בדו קיום. חוויתי זאת על בשרי בסנגל וגם בתוניס. הבעיה שלנו הן קבוצות בתוך האסלאם שהן אמנם מיעוט, אבל נותנות את הטון. אנחנו צריכים לחזק גורמים מתונים, כדוגמת שלגומי, כדי שיראו שהדו קיום אפשרי", הוא אומר.
גם אם תצלח הפעולה להעמיד שורת מנהיגים מוסלמים שאינם עוינים את ישראל, בשיחות המסדרון בוועידה, אלה המשקפות את המחשבות האמיתיות של הנוכחים, הועלו תובנות קצת שונות. המרכיב הישראלי בסיפור המוסלמי הוא שולי. השאלה הגדולה באמת היא עתיד היחסים בין אירופה הלבנה למיעוט המוסלמי ההולך וגדל. האם אירו-ערביה היא רק שאלה של זמן. לחילופין, האם הרגשות הלאומניים יפרצו ויולידו גל פעולות שיביאו לצמצום ההתעצמות המוסלמית ביבשת. מה שלא תהיה תשובת האירופים, ישראל תצטרך לרכוב על הגל ולהתאים עצמה למציאות המתהווה.
המתקפה השנייה מגיעה מתנועת הדה לגיטימציה נגד ישראל. במרכזה, מינוף של העימות בין ישראל לערביי יהודה ושומרון לשלילת זכות קיומה של ישראל. הדלק לקיומה של התנועה היא העדר התהליך המדיני. כיוון שזה לא עומד להתחדש, ומאחר והרשות הפלשתינית היא זו שמזינה את ההכפשה העולמית נגד ישראל, יש מקום להניח שהתקפת הדלגיטימטורים רק תתעצם.
דו"ח של ארגון "NGO מוניטור" שהוצג בוועידה חשף את השיטות הבסיסיות של המתקפה: "ארגון בדיל: קריקטורות אנטישמיות וקמפיין נגד איפא"ק ונגד הליגה נגד השמצה; בדיחה אנטישמית בחשבון הטוויטר של פעיל אמנסטי, כריסטיאן בנדיקט; קואליציית נשים לשלום והוועד הישראלי נגד הריסת בתים בהפגנה; קן רות' (HRW) המתייחס לישראל וליהדות כ'פרימיטיביות'".
מבקרי ישראל עושים שימוש נרחב בביטויים אנטישמיים. מחסום הר חריף צילום: יהודה לחיאני
מוטיב אחר הוא כמובן ההשוואה בין ישראל לנאצים. למשל: "מסמך שמומן על-ידי האיחוד האירופי, המציג את 'המחיר ששולם' עבור הקמת ישראל; איתיג'אה: עזה - מחנה השמדה; הכחשת השואה על-ידי סוכנות הידיעות הפלשתינית מען; הרטוריקה הנאצית של ברית הילדים המזרח תיכונית; ושימוש ברטוריקה של השואה על-ידי ארגונים ישראליים".
הרציונל, נכתב בדו"ח אינו חדש. "ארגונים לא ממשלתיים הטוענים כי הם מקדמים זכויות אדם ומטרות הומניטאריות אחרות -בהקשר של הסכסוך הערבי-ישראלי, עושים שימוש נרחב בדימויים אנטישמיים. חלק מהארגונים טוענים כי הם אינם אנטישמיים אלא 'אנטי-ציוניים' או 'מבקרים של ישראל'. אולם, הדו"ח מראה כיצד ארגונים אלו פועלים באופן העונה על הגדרת האנטישמיות כפי שנוסחה על-ידי האיחוד האירופי ועל-ידי מחלקת המדינה האמריקנית".
מתקפת הדה לגיטימציה לכאורה פוגעת בנקודת התורפה של ישראל. היא מתנהלת במרחב הציבורי והמשפטי. לא כוח צבאי לא פוליטי יכולים לה. אז מה עושים? עו"ד פסקל מארקוביץ' מצרפת כופר בנקודת המוצא שלי לפיה מדובר בקרב אבוד. "בימים אלה מסיים את שנת מאסר אדם שתבעתי לדין בגלל שקרא להחרים את ישראל. הוא בכלא כתוצאה מפסיקה של בית המשפט העליון בצרפת שניתנה בעקבות ערעור שלי. הערכאה הזו, שהיא הגבוהה ביותר בצרפת, קבעה שאסור לקרוא להחמרת מוצרים של מדינה כיוון שזה כלי לא לגיטימי. גם את איראן לצורך העניין אסור להחרים".
מארקוביץ', חבר הקריף הצרפתי, דוחה על הסף את החרדות הישראליות הכמוסות מפני הוקעתה בעולם. "איני רואה תרחיש שבו תוגדר ישראל כמדינת אפרטהייד. זה לא בגלל שזו דעתי, אלא משום שאלה העובדות. אם שופט ממוצא ערבי שלח את נשיא המדינה היהודי, משה קצב, לשבע שנים בכלא, ואיש לא אמר דבר, אז ישראל אינה מדינת אפרטהייד".
אשר לתנועת ה-BDS, מבהיר הפרקליט הצרפתי כי פעילותם זניחה. "הם פועלים מאז 2005 והשיגו אפקט אפסי. לא צריך להתרגש ולא לתת להם יותר מדי תשומת לב. בסוף הצרכן לא מתרשם מהקריאות לחרם. הוא מתעניין באיכות המוצר ולא בשאלה מניין הגיע",מסכם מארקוביץ'.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם