משפחות שכולות: המדינה מפלה אותנו
כאלף משפחות חללי מלחמת השחרור לא זכאיות למענק מהמדינה. יקיריהן, בדומה לחיילים בני ה-30 פלוס, נפלו לפני הקמת מערך המילואים
כעת תובעות משפחות חללי יום העצמאות להכיר בהם כמילואימניקים. הפרשה הזאת, הנחשפת כאן לראשונה ביום שבו מציינת הכנסת את יום ההוקרה למערך המילואים, נוגעת למשפחות רבות, שספק אם הן בכלל מודעות להיותן זכאיות למענק כספי בעקבות מות יקיריהן בתקופה שבין 14 במאי 1948 לאוקטובר 1949. להערכת צה"ל, מדובר בכאלף משפחות.
במלחמת העצמאות חגג הבלגן במדינה הצעירה, כל מי שהיה יכול להילחם נקרא לדגל, ובין המגויסים היו גם בעלי משפחות. בתום המלחמה ובהפוגות הם חזרו לבתיהם, ממש כמו מילואימניקים, והמשיכו בשגרת חייהם. לא מעט מאותם אזרחים נהרגו במסגרת זו, וצה"ל אכן הכיר בהם כחללי מערכות ישראל. הם קבורים בבתי העלמין הצבאיים, ומשפחותיהם נכללות בחוק המשפחות השכולות.
אמנם כבר ב-19 ביולי 1948 הגה ראש הממשלה דוד בן-גוריון את הקמת מערך המילואים, אולם רק באוקטובר 1949 הוקם רשמית מערך המילואים ונולד המושג "מילואימניקים". בעקבות מאבק שניהלו אלמנות ויתומי חיילי המילואים שנהרגו במהלך השנים החליטה הכנסת לתקן את החוק ולהעניק לכל אחת ממשפחות חיילי המילואים מענק בסך מאה אלף שקל. זאת כדי להשוות את המענק לביטוח החיים המיוחד שיש לטייסים במילואים.
אולם כאשר פנו בנים לחללי מלחמת העצמאות ודרשו להכיר בחללים כמילואימניקים - הם נדחו על ידי צה"ל. "לא הייתה כל כוונה בעת גיבוש הצעת החוק להעניק במסגרתה זכאות לבני משפחותיהם של מי שלמרבה הצער נספו בלחימה שלא במסגרת המערך האמור, לרבות מי שנספה לפני הקמתו", הסביר בתצהיר שכתב לאחרונה סגן אלוף חוסיין חוסייסי, ראש ענף תכנון שכר וגמלאות במחלקת פרט באכ"א, כשנדרש לעניין בעקבות פנייה של אחת המשפחות.
עשרות משפחות של חיילים שגויסו על פי כל סממני מילואים המוכרים ונפלו בתקופה שבין הקמת המדינה לאוקטובר 1949, החלו באחרונה להתאגד להובלת מאבק ציבורי ומשפטי לתיקון העוול. אלמנות החיילים ברובן אינן בחיים, ומי שמובילים את המאבק להכרה הם הבנים, שטוענים כי אבותיהם היו חיילי מילואים לכל דבר.
אריה ליטבק מירושלים הוא בנו של מיכאל ליטבק ז"ל, שנהרג באוגוסט 1948 למרגלות הגלבוע בהיותו בן 31. " קיבוץ ניר דוד, אליו אבא הגיע חצי שנה קודם לכן, נדרש לתת מכסה של ארבעה לוחמים, ואבא היה אחד מהם", מספר ליטבק. "אבא נלחם שלושה חודשים והיה אמור לחזור הביתה, לא להישאר בסדיר אחרי המלחמה".
נפתלי שיינפלד הוא בנו של צבי שיינפלד, שהיה ספק לחם בגוש עציון ונהרג בהגנה על הגוש שעות לפני ההכרזה על הקמת המדינה. "האלמנות והיתומים של גוש עציון שנלחמו לצד אנשי ההגנה הוכרו מלכתחילה כנפגעי צה"ל", אומר שיינפלד. "הם היו בני 30 פלוס, אבות לילדים ואי אפשר להגדיר אותם אלא כאנשי מילואים".
משה פולונסקי, אביו של אריאל שיבולת, נהרג בינואר 1949 בעת שעשה את דרכו למגדל השמירה בניר דוד והוכר כחלל צה"ל. "אם אבא חלל צה"ל, אז ודאי שהוא מילואימניק", אומר שיבולת.
"יש הרבה יתומי צה"ל בני קיבוצים שהאבות שלהם נפלו במלחמת השחרור", מספר אבישי טבת, האחראי על הקשר בין משפחות שכולות בקיבוצים למשרד הביטחון וצה"ל.
"העלינו את הנושא בפני צה"ל, והוא טען שמילואימניקים קיימים רק מאוקטובר 1949. הלוחמים שהגנו על הקיבוצים והיישובים היו בני 30 פלוס. נכון שלא היה חוק מילואים, אבל איפה ההיגיון? הרי ברור שהם לא היו בשירות סדיר". רבות מהמשפחות הפונות הן מקיבוצים ומושבים, אבל ההערכה היא שגם בערים יש משפחות רבות של מילואימניקים שנפלו לפני הקמת המערך באופן הרשמי.
את המאבק הקודם למען משפחות חללי המילואים הוביל משרד עורכי הדין צפורי, רכבי ושות', וכעת פונות אליו בנושא משפחות מילואימניקים חללי יום העצמאות. מהמשרד נמסר בתגובה: "אין לנו ספק כי המחוקק לא התכוון להפלות לרעה את משפחותיהם של חללי מלחמת השחרור, וגישתו של צה"ל מתבססת על טעות טכנית שנפלה בניסוח החוק.
במישור המהותי - יש לראות במרבית חללי תש"ח חיילי מילואים. נסיבות גיוסם, גילם, מצבם המשפחתי ואופי שירותם מתאימים לקבוצת חיילי המילואים, ואין לראותם כחיילי חובה או קבע. בימים אלו, בעקבות מספר פניות של משפחות שכולות בנושא זה, אנו בוחנים לעומק את הסוגיה, ובתקופה הקרובה בכוונתנו להתניע מהלכים לתיקון העוול ההיסטורי שנגרם דווקא לאחת מקבוצות האוכלוסייה שלה חייבת מדינת ישראל יותר מכל".
אורי סגל מחברת מד"ן, שמרכזת את הטיפול במשפחות הפונות, מציין: "ההתמודדות מול המערכת איננה קלה, ולעתים הפרט או המשפחה מתקשים להתמודד עצמאית. אנחנו משתדלים לסייע בידע המקצועי הרב שהצטבר אצלנו ביותר מ-30 שנות ניסיון בתחום הנפגעים וכוח האדם בצה"ל".
חברת הכנסת מירי רגב )ליכוד (, יו "ר השדולה לכוח אדם במילואים וחברת ועדת החוץ והביטחון, מסרה בתגובה כי הסוגיה תיבחן, וכי תפעל לקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון כדי לבחון אם ניתן לתת את המענק גם לחיילים לא סדירים שנהרגו לפני הקמת מערך המילואים באופן רשמי.
דובר צה"ל מסר: "בהתאם לחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ובני משפחותיהם, הזכאות הינה רק לבני משפחותיהם של מי שנפגעו בשירות בכוחות המילואים של צה"ל. באשר לטענות לגבי מי שלא הוכרו כזכאים לפי החוק, תגובת צה"ל בעניין נמסרה בצינורות המקובלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם