רה"מ יחנוך מיצג שואה של יד ושם באושוויץ-בירקנאו
ספר עם פרטיהם של 4.2 מיליון יהודים שנספו. ציורי ילדים מהמחנות ותמונות של גופות: התערוכה שתמחיש את הזוועות שהתרחשו שם
כמעט מיליון וחצי בני אדם מכל רחבי העולם מגיעים מדי שנה לאושוויץ-בירקנאו. אזרחים ומנהיגים רבים מגיעים לחזות בעדויות האילמות שנותרו מהזוועה הבלתי נתפסת. עשרות אלפי זוגות הנעליים, הציוד האישי, השיער שנגזז, התעודות, התמונות והמסמכים, אלו הפריטים היחידים שנותרו ממיליוני בני אדם, רבים מהם ילדים ותינוקות, שהושמדו על ידי גרמניה הנאצית.
בשנת 2005 הגיע ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לאושוויץ-בירקנאו, ובין היתר ביקר גם בתערוכה היהודית שהוקמה בבלוק 27 עוד בתקופת השלטון הקומוניסטי. רבים מהמבקרים במחנה נהגו לפסוח על התערוכה היהודית שהוקמה בשנת 1978, ומאז התיישנה והוזנחה עם השנים.
עובדה זו הביאה את שרון למסקנה כי הגיעה העת להקים במקום תערוכה חדשה, שתציג לעולם בדרך לא שגרתית את זוועות השואה ותנסה להסביר כיצד התפתחה תורת הגזע הנאצית. שנה לאחר מכן קיבלה ממשלת אולמרט את ההחלטה להקים את התערוכה.
המשימה הוטלה על יו"ר "יד ושם" אבנר שלו, שיחד עם צוות מומחים החל לתכנן את התערוכה ולאסוף את המוצגים עבורה. היום, ארבע שנים אחרי שהחלו העבודות, תחנך התערוכה החדשה בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, נציגי ממשלת פולין, ניצולי שואה וכלי תקשורת מכל רחבי העולם שהגיעו לסקר את האירוע.
כבר עם הכניסה לבלוק 27 באושוויץ ניתן לראות את הכיתוב "שואה" מתנוסס בגדול על הקיר בעברית, אנגלית ופולנית. על הקיר הסמוך כתובה בתמצית הגדרת המושג.
המסדרון המוביל אל חדרי התערוכה עצמם מכיל מסך גדול ועליו מופיעה התפילה "אני מאמין" כאשר מסביב נשמעים קולות שירת התפילה. באולם הסמוך מוקרנים סרטונים המציגים את חיי היהודים והקהילה היהודית התוססת של לפני מלחמת העולם השנייה.
התערוכה עצמה נפרשת על פני שתי קומות ומורכבת ממספר אולמות, אשר כל אחד מהם מוקדש לנושא אחר הקשור בשואה. ניתן, למשל, למצוא אולם המוקדש ל"אידאולוגיית הרצח" ובו מספר מסכים המקרינים קטעים מתוך כנסים של המפלגה הנאצית.
הקולות הרמים בגרמנית של ראשי המפלגה נואמים בהתלהבות נגד "הסכנה היהודית" ותרועות הקהל המשולהב נשמעים היטב דרך שורת רמקולים הפזורים מסביב לחדר. תרגום של הנאומים לעברית, אנגלית ופולנית מופיע על המסכים.
"גאוגרפיה של רצח" היא תצוגה המביאה למבקרים את המקומות בהן בוצעו מקרי הרצח הרבים ביותר. אטלס של רציחות. אולם נוסף מוקדש למיליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה. האמנית מיכל רובנר קיבלה לידיה אוסף עצום של ציורים שצויירו על ידי ילדים במהלך השואה, והתבקשה על ידי "יד ושם" ליצור תצוגה שתוקדש לאותם ילדים.
"יום אחד, כשעיינתי ביומנים וברישומים שערכו הילדים בזמן השואה, הבנתי כמה עוצמה יכולה להיות בפרט אחד קטן בתמונה. החלטתי להישאר נאמנה לפרטי הציורים ולגודלם המקורי", סיפרה רובנר. נאמנה להחלטתה, ובעזרת עיפרון ונייר העתקה, החליטה רובנר להעתיק את הציורים בגודלם המקורי אל הקיר בבלוק 27.
ניתן למצוא על הקירות ציורים זע ירים של אמא מחבקת את בנה, ילד זו עק לעזרה, ואפילו גופות תלויות. ברקע ניתן לשמוע את קולותיהם של ילדים יהודים מזמן המלחמה, חלקם שרים ומשחקים.
תצוגה נוספת, "התמודדות האדם היהודי", מציגה עשרות סרטונים ובהם קטעי יומנים שנכתבו בזמן השואה על ידי קורבנות, עדויות מצולמות של ניצולי שואה וחסידי אומות העולם.
אולי בניסיון לשמור על מידה של אופטימיות ובמטרה להדגיש את תקומתו של העם היהודי לאחר השואה, החליטו אנשי "יד ושם" כי האולם האחרון לפני היציאה יוקדש לניצולי שואה ששיקמו את חייהם, עלו לישראל ובנו משפחה וחיים חדשים. שם ניתן לראות על הקירות עשרות תמונות של ניצולי שואה מחייכים ומחבקים את בני משפחתם לאחר ששרדו את הזוועה ושיקמו את חייהם.
לדברי יו"ר "יד ושם", אבנר שלו, המטרה של התצוגה החדשה היא קודם כל לחנך. בני נוער, צעירים, אך גם מבוגרים. זו הסיבה שבבלוק 27 הוקדשו שני חדרים למחשבה והתבוננות אישית או קבוצתית, ולדיונים מודרכים.
על מסכים הפזורים בחדרים מופיעים שאלות קשות הנוגעות לשואה ולצידן סרטונים קצרים בהם מנסות דמויות מפורסמות להשיב עליהן. כך, למשל, מוצגות שאלות כגון "היכן היה אלוהים בשואה? " או "כיצד הופכים בני אדם לרוצחי המונים?". רבנים , היסטוריונים או אנשי מדע מציגים בסרטונים את התשובות שלהם לשאלות האלו.
הפריט המרתק ביותר בתערוכה הוא ללא ספק "ספר השמות". אנשי "יד ושם" יצרו ספר ענק בגובה של 2 מטרים ובאורך 14 מטרים, הכולל 58 כרכים. כל אחד מהכרכים מכיל 140 דפים כאשר בכל דף רשומים שמותיהם ופרטיהם האישיים של 500 יהודים שנספו בשואה.
בסך הכל מכיל הספר את שמותיהם ופרטיהם של 4.2 מיליוני יהודים שנספו בשואה, בסדר אלפביתי. כך יכול כל אחד מהמבקרים לנסות ולאתר את שמותיהם של בני משפחתו שנרצחו בשואה.
התערוכה כולה משתרעת על פני 1,000 מ "ר ועלותה הכוללת הייתה 30 מיליון שקלים, שמרביתם הגיעו מממשלת ישראל ומוועידת התביעות. פרופסור חנן דה לנגה, לשעבר ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ובאקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, נבחר על ידי "יד ושם" לעצב את התערוכה החדשה.
"החלטנו כי התערוכה צריכה לכלול שני מאפיינים עיקריים, פשטות ופנייה לחושים", מספר דה לנגה. "האתגר היה ליצור תערוכה שתבטא את האירוע ההיסטורי באופן לא יומרני, ברור ומדויק עבור קהל המבקרים שמורכב רובו מצעירים לא יהודים".
לדבריו , "היה חשוב לנו להשאיר את החלונות גלויים על מנת שניתן יהיה לראות תוך כדי את שטח מחנה ההשמדה מסביב. היציאה האחורית מהתערוכה פונה אל גדרות התיל המקיפות את המחנה".
יו"ר "יד ושם" אבנר שלו סיפר על התערוכה והתחושות האישיות שלו לקראת טקס הפתיחה: "התערוכה מציגה באור חדש את הממדים העיקריים של השואה, תוך שהיא מציבה את האדם במרכז. היא בנויה פרקים פרקים אשר מבטאים רובד עמוק יותר, הרובד הערכי-תרבותי של זיכרון השואה".
לדברי שלו, "התערוכה היא חלק מהמלחמה נגד אנטישמיות הקיימת גם היום. אני מאמין כי חינוך הוא הכלי הטוב ביותר בעולם כדי להיאבק בביטויי רוע, אכזריות וניצול. אני מקווה ומאמין שכל מי שמבקר בתערוכה בבלוק 27 יקח איתו משהו מכאן. גם אני איבדתי בני משפחה רבים בשואה, ואני מתכתב איתם דרך המקום הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם