רצח מריה זובידאת: הנאשם ייעצר עד תום ההליכים
שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע, כי נגד אחמד זובידאת, המואשם כי חטף ורצח את המנוחה לעיני בתה הפעוטה, ישנה תשתית ראייתית מספקת לביסוס האישומים נגדו
נרצחה בחורשה סמוך לבית לחם. מריה זובידאת צילום: באדיבות המשטרה
הנאשם התנגד לבקשת המאשימה לעוצרו עד תום ההליכים נגדו וטען כי התשתית הראייתית נגדו חלשה מאוד, ובכך מצדיקה את שחרורו למעצר בית. אולם, השופט שפירא שוכנע כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך ביסוס האישום נגד הנאשם, במובן זה, שהוא היה מעורב במותה של המנוחה. עם זאת ציין, כי קיימות שאלות רבות שאין להן מענה בחומר הראיות.
לצד תמיהות לא מעטות, העולות מחומר הראיות אותן פרט השופט בהרחבה, (בין היתר ביחס למועד מותה של המנוחה, מיקום מציאת גופתה, הקושי בהשלכתה בלא עזרה במקום המגודר בו נמצאה, ותמיהות נוספות כמפורט בהחלטה), ציין השופט כי לא ניתן להתעלם מגרסתו של הנאשם בפני המדובבים, לפיה, אחרים ביצעו את הרצח והוא סייע להם.
לקריאה נוספת:
-מריה זובידאת נרצחה לעיני בתה הפעוטה
-רצח מריה זובידאת: החשוד ניסה לרצוח את בתה
-"13 דקירות הביאו למותה לעיני ביתה הפעוטה"
השליכו את הגופה ונמלטו
על אף שכביכול על פי חומר החקירה נראה כי לאחיה ולבנה של המנוחה היה אליבי בזמן הרצח, הם לא נחקרו כחשודים. בנוסף, ברור הוא מחומר החקירה כי בני משפחתה של המנוחה סבלו מהתנהגותה, ובמיוחד נוכח הקשר שלה עם החבר ג'לאל. זאת, לעומת הנאשם, שבינו לבין המנוחה לא היו יחסים קרובים ממש ועל פניו נראה כי אין לו אינטרס במותה.
השופט שפירא הבהיר כי הראיות מצביעות על אפשרות של ממש שהנאשם לא ביצע את מעשה ההמתה בפועל, במובן זה שלא הוא זה שדקר את המנוחה למוות. מכלול הראיות מעלה יותר מאפשרות שהנאשם הסיע את המנוחה למקום, שם המתינו לה אדם נוסף או יותר אשר ביצעו את מעשה ההמתה. המעורבים השליכו את גופתה לשטח המגודר בו אותרה ונמלטו מהזירה.
שוטרים בזירת הרצח צילום: באדיבות המשטרה
אפשרות זו מתיישבת עם הראיות ועם גרסתו של הנאשם בפני מדובבים ולא ניתן לשלול אותה, לעת הזו. עוד הוסיף השופט כי הגם שהוגש כתב אישום, הוא סבור כי ראוי הוא שהחקירה בעניין פרשה זו תימשך.
עם זאת, קבע השופט, כי גם אם ייקבע שמהראיות עולה שהנאשם "רק" הסיע את המנוחה למפגש עם רוצחיה וסייע בידם בביצוע המעשה, הן בהבאתה והן בהימלטות מהזירה והימנעות מחשיפת המבצעים, די באלו כדי שניתן יהיה לייחס לו את עבירת הרצח מכוח דיני השותפות, או לכל הפחות עבירות של מסייע.
השופט קבע אפוא, כי תמונת הראיות, כפי שהיא על כל הקשיים שפרט בהחלטתו, מקיימת עילת מעצר. מסוכנותו של הנאשם היא מובהקת וממשית. לא זו בלבד שמיוחסת לו העבירה החמורה ביותר בחוק העונשין, אלא שנסיבות ביצועה מלמדות על אכזריות בלתי נתפסת, כאשר המנוחה נדקרה למוות לעיני בתה, ולאחר מכן זובידאת (וככל הנראה גם אחרים) נטשו את בתה הפעוטה בת השנתיים, באמצע כביש ראשי, בחושך מוחלט ובקור העז. יתרה מכך, לנאשם עבר פלילי. הוא ריצה שני עונשי מאסר בגין עבירות נשק.
השופט שפירא הוסיף כי ,הפסיקה דנה רבות בעבירות הרצח, ונקבע זה מכבר כי רק במקרים נדירים וחריגים ניתן יהיה לשחרר אדם המואשם בעבירת רצח, הן נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מאותו אדם והן נוכח החשש הכבד מהימלטות מהדין.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם