ראשי » חדשות » בארץ

ההתפתחויות במזה"ת חיזקו את אבו מאזן

יו"ר הרשות הפלסטינית נהנה לראשונה מיציבות שלטונית. האמריקאים לא מוצאים לו תחליף וחמאס עסוק מדי בצרות שלו עם איראן ומצרים

מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי נאלץ בשבוע שעבר לבטל את ביקורו בירושלים וברמאללה בשל הדיונים הדחופים של הממשל בנושא הסורי. אולם מיד כשנודע לו שייאלץ לוותר על הביקור, מיהר קרי להתקשר לאבו מאזן כדי להבהיר לו שארצות הברית נחושה להמשיך במאמציה לחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.
 
העדכון הטלפוני המהיר הזה מלמד על החשיבות שמייחסים האמריקאים לחידוש התהליך המדיני, ועובדה זו מסייעת לאבו מאזן, לראשונה זה זמן רב, להפוך שוב לרלוונטי וליהנות ממעט יציבות שלטונית.

מהרבה בחינות ניתן לטעון כי במצבה הנוכחי הרשות הפלסטינית מנהלת קרב הישרדות. המצב הכלכלי בכי רע ותזרים המזומנים, שנמצא בירידה מתמדת, מאלץ את השלטונות להעביר את המשכורות של עובדי הרשות בשני חלקים.

במנגנוני הביטחון הפלסטיניים מזהירים כי לפיגור בתשלומים יהיו השלכות, ומתלוננים על מחסור באמצעים לאכיפת החוק והסדר. העלאות המסים והמחירים הובילו להפגנות מחאה, וגם התפטרותו של ראש הממשלה סלאם פיאד, שלפחות בעיני המערב נחשב סמל השינוי הכלכלי והמנהלי ברשות, לא בישרה טובות.

אולם באופן פרדוקסלי, דווקא המצב הגרוע שאליו שקעה הרשות מסייע למצב את אבו מאזן כדמות היחידה שבאפשרותה לשנות את התמונה. על רקע הצרות של חמאס עם המצרים ועם האיראנים, עיניהם של הפלסטינים ושל האמריקאים מופנות כעת אל עבר היו"ר הוותיק של הרשות.

לא פעם איים אבו מאזן המתוסכל להתפטר מתפקידו, ולהשאיר את בעיותיה הקשות של הרשות לטיפולו של אחר. אולם במצב הנוכחי, כאשר האמריקאים מחבקים אותו ויריביו מחמאס טרודים בבעיות אחרות, ההערכה היא כי הוא אינו מתכוון להתפטר, לפחות לא בקרוב.

רשימת מחליפיו הפוטנציאליים, שבעבר כללה שמות כגון מרואן ברגותי, ג'יבריל רג'וב, מוחמד דחלאן ואחרים, נעלמה מהשיח הציבורי. גם הרחוב הפלסטיני מבין, כנראה, שבעת הנוכחית אין תחליף לאבו מאזן.

 

כאמור, על פי התוכנית האמריקאית לחידוש התהליך המדיני, אבו מאזן אמור להיות הציר המרכזי בצד הפלסטיני. יו"ר הרשות ער לכך, ולכן הוא מגלה נוקשות ואינו מוכן לוותר על התנאים המקדימים שהציב לחידוש המשא ומתן, ובראשם הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

שחרור 107 אסירים "כבדים" שנעצרו עוד לפני הסכם אוסלו נחשב גם הוא לתנאי מרכזי של הרשות, אולם בכיר פלסטיני ציין בעבר בשיחה עם מעריב שאפילו אם תסכים ישראל לשחררם, הדבר לא יוביל בהכרח לחידוש המשא ומתן.

למרות זאת, ישנם ברשות גורמים החוששים שסרבנות עיקשת לחדש את התהליך המדיני ופנייה למסלול חד-צדדי באו"ם, תוביל לסנקציות כגון הפסקת הסיוע הכלכלי מצד ארצות הברית או צמצומו באופן משמעותי.

אולם למרות הצרות הכלכליות והבעיות בתשלום משכורות לאנשי מנגנוני הביטחון, אבו מאזן אינו מהסס להורות על מעצרים של פעילי חמאס וגורמים נוספים. בחלק מהמקרים ישראל היא שמעבירה לאבו מאזן את השמות. אנשי המנגנונים מבצעים את הוראותיו של יו"ר הרשות בצורה טובה, המעידה על כך שהם תופסים את אבו מאזן כמנהיג הפלסטיני הבלתי מעורער, לפחות נכון לעכשיו.

גם מינויו של ראמי חמדאללה לראשות הממשלה, במקומו של סלאם פיאד שהיה יריב של אבו מאזן, הוא עדות לכוחו של יו"ר הרשות. חמדאללה שימש כיועצו הקרוב של אבו מאזן, ונחשב נאמן לו מאוד.

בנוסף לכך מינויו של אדם שאינו קשור בשום דרך לחמאס הוכיח כי אבו מאזן חש מספיק בטוח בעצמו, וכלל לא בטוח שהוא מחפש פיוס עם הארגון. נראה כי מבחינתו התמיכה האמריקאית חשובה יותר.

דווקא חמאס, שמעמדו הולך ומתערער בשל הכתף הקרה ממצרים וסגירת הלשכה המדינית של הארגון בדמשק, מעוניין הרבה יותר מאבו מאזן בפיוס.

המלחמה בסוריה והמאבק על ראשות הלשכה המדינית, שבסופו של דבר נשארה בידי חאלד משעל, ערערו את כוחו של הארגון ותרמו לסכסוכים הפנימיים בתוכו. כאשר ביום השנה לייסוד פת"ח יצאו לרחובות עזה כ-300 אלף מתומכיו, הייתה זו עדות להתערערות כוח ההרתעה של חמאס.

ביהודה ושומרון, שם כאמור מפעיל אבו מאזן לחץ גובר על פעילי חמאס, מוצא את עצמו הארגון במגננה של ממש. וכך נשאר יו"ר הרשות, שרבים מיהרו להספיד אותו, הגורם החזק והיציב ביותר בצד הפלסטיני.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...