נשיא איראן החדש: איש דת ומנהיג הזרם המתון
קווים לדמותו של חסן רוחאני, הנשיא הנבחר של הרפובליקה האסלאמית, ינסה להלך בין הטיפות כדי לשרוד בתפקיד ולמנוע מארצו עימות צבאי
ההתפטרות הזאת מיצבה אותו כדמות מתונה, אשר יצאה נגד הגישה הלוחמנית של אחמדינג'אד כלפי העולם, והעדיפה את הגישה המתונה יותר של הנשיא לשעבר האשמי רפסנג'אני.
רבים מקרב המצביעים בסוף השבוע ראו בהצבעה עבור רוחאני הצבעה עבור רפסנג'אני, שמועמדותו נפסלה על ידי מועצת שומרי החוקה האיראנית. נשיאותו של רוחאני צפויה לעמוד בסימן הקשר בין השניים: הוא עצמו כדמות הציבורית, ורפסנג'אני מאחורי הקלעים, כסנדקו הרוחני ומגינו.
רוחאני, איש הדת היחיד שהתמודד בבחירות, התחיל את לימודי הדת שלו בגיל העשרה. עד מהרה הוא התבלט כמתנגד למשטר השאה שנתמך על ידי המערב, ומשך את תשומת ליבו של האייתוללה חומייני, מנהיג המהפכה האיסלאמית של 1979.
אחרי שסיים לימודי משפטים באוניברסיטה של טהרן, רוחאני נסע לסקוטלנד והשלים תואר שני באוניברסיטת גלזגו. עם שובו למדינה הוא המשיך בהתבטאויות קולניות נגד השאה ואף נאלץ לברוח ממנה כדי לחמוק ממאסר.
שם, בגלות בצרפת, הוא הצטרף לחומייני הגולה ולמעגל הקרוב שהקיף אותו, בו היה חבר גם רפסנג'אני. אחרי המהפכה מילא רוחאני שורה של תפקידים שקידמו אותו במעלה השלטון - הוא סייע בארגון מחדש של הצבא, והיה חבר פרלמנט.
במסגרת תפקידו כממונה על השידור הממלכתי הוא הפך אותו למעשה לשופר של שלטון חומייני. הנשיא מוחמד חתאמי מינה אותו לשגריר הראשון של איראן לשיחות הגרעין עם המעצמות. הוא גם עומד בראש המכון למחקר אסטרטגי באיראן, והיה מזכיר מועצת הביטחון הלאומית העליונה במשך 16 שנים.
רוחאני לקח עליו את תיק הגרעין ב-2003, שנה לאחר שהתוכנית נגלתה לראשונה בפני העולם. בהובלתו, איראן הסכימה להשעות זמנית את העשרת האורניום לדרגה של 20 אחוזים, כדי להימנע מסנקציות במועצת הביטחון של האו"ם.
שר החוץ לשעבר של בריטניה, ג'ק סטרואו, שעבד באותה תקופה מול רוחאני, מתאר אותו כ"חם ונגיש". "הוא פטריוט איראני. הוא היה נחוש אבל הוגן ותמיד ידע מה הוא רוצה להשיג", אמר .
לדבריו, "הצבעת האמון הסוחפת ברוחאני מראה עד כמה עמוק הרצון של העם האיראני להתרחק מהגישה ההרסנית של העבר לטובת יחסים קונסטרוקטיבים עם המערב". זה בדיוק היה המקור לעימות של רוחאני מול אחמדינג'אד, שהתנגד לוויתורים מעין אלה. אחמדינג'אד גם לא שכח לרוחאני את תמיכתו ברפסנג' אני, שהתמודד מולו בבחירות של 2005.
במהלך הקמפיין שלו רוחאני נזהר שלא לצאת ישירות נגד השלטון בעניין דיכוי ההפגנות האלימות שסחפו את המדינה בעקבות הבחירות לפני ארבע שנים. עם זאת, כמו האופוזיציה דאז, גם הוא אימץ צבע אחד כסמל הקמפיין שלו - הצבע הסגול.
ברוח זו הוא גם רמז כי יפעל למען שחרורם ממעצר בית של מיר חוסיין מוסאווי ומוחמד כרובי, מנהיגי האופוזיציה שהובילו את התנועה הירוקה לפני כארבע שנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם