ועדת השרים אישרה: הטבות ליוצאי צבא
בתום דיון סוער, שמונה שרים תמכו בהצעת חוק התורמים, שמטרתה להקנות הטבות למי ששירת את המדינה, ושלושה התנגדו. "זו הדרת מיעוטים"
כבר ביום רביעי הקרוב צפויה ההצעה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת. עם זאת, נקבע כי גם אם תעבור, היא תזדקק בהמשך הדרך להיות מתואמת מול משרדי האוצר, הביטחון והמשפטים.
"אני מברך על אישור ההצעה החשובה אשר מכירה בזכותם של המשרתים ומעניקה להם את ההערכה לה הם ראויים", אמר לוין. "אני נחוש להמשיך ולקדם את החוק עד לאישורו הסופי".
שרת התרבות והספורט לימור לבנת בירכה אף היא על ההחלטה. "כל מי שתומך בשוויון בנטל, צריך לראות בחיוב תמריץ חיובי, שיעודד יותר בני נוער לשרת בצבא ובשירות לאומי", אמרה לבנת. לדבריה, תמריץ חיובי לכל מי שמילא את חובתו למדינה, הוא העדפה נכונה.
לעומתו, יו"ר מפלגת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, זעמה על האישור. "השרים קיבעו את הגזענות והאפליה בחקיקה", הבהירה. "גם ממשלת נתניהו הנוכחית ממשיכה את המגמה של קודמתה ומקדמת חוקים גזעניים, המדירים מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות".
גלאון הוסיפה כי היא תומכת בתגמול יוצאי צבא על השירות הצבאי שלהם, אך החוק הזה אינו עושה אפליה מתקנת, אלא מקבע בחוק אפליה פושעת של קבוצות מוחלשות בחברה, שהחוק עצמו פוטר אותן משירות צבאי. "מי שמסיים שירות סדיר, הוא קבוצה הטרוגנית, לא קבוצה מופלית ומודרת, וככאלו הם אינם זקוקים להעדפה מתקנת", הסבירה.
"מצד אחד המדינה טוענת שבכוונתה להגדיל את השתתפות הערבים והחרדים בשוק העבודה, אך מנגד מחוקקת חוקים שמטרתם להמשיך ולהדיר אותם", התרעמה גלאון וקראה לשרה לבני להגיש ערר בעניין ולא לתת יד לאישורו של החוק הגזעני, כלשונה, "שגם היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של הכנסת קבעו כי הוא אינו חוקתי ופוגע בעיקרון השיוויון".
גם ח"כ דב חנין ביקר בחריפות את אישור החוק. "החוק הזה הוא מנגנון בלתי מוסווה להפלות ערבים וחרדים", אמר. "זכותה וחובתה של המדינה לתת שכר הוגן לחיילים, אבל שירות בצבא לא יכול להיות הדרך להצדיק אפליה שיטתית, בכל תחומי החיים, של אוכלוסיות שלמות הפטורות משירות על פי חוק" .
מארגון יוזמות קרן אברהם, שפועל לשילוב ולשוויון בין יהודים לערבים, נמסר בתגובה להחלטת השרים כי "במקום לחפש דרכים לשלב את האזרחים הערבים באופן שוויוני במעגל העבודה ובשירות המדינה, ממשלת ישראל מקבלת החלטה שמנציחה את הדרתם, ויוצרת תחושות קשות של ניכור בקרב האזרחים הערבים ביחס למדינה".
לדברי הארגון, אם ממשלת ישראל חותרת לשוויון זכויות וחובות בין יהודים לערבים אזרחי ישראל, אז עליה לפתוח בדיאלוג עם המנהיגות של האזרחים הערבים בישראל, ולא לקבל החלטות חד-צדדיות, שפוגעות בזכויות הבסיסיות של המיעוט הערבי בישראל.
מהמרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עדאלה, נמסר בתגובה כי "עיון בדברי ההסבר מגלה כי המטרה של הצעת החוק הנה לצייר את המיעוט הערבי בישראל כקבוצה "אחרת" ואף עוינת, בלתי רצויה ובלתי ראויה לשוויון זכויות. זוהי פגיעה בזכויות החוקתיות של האזרחים הערבים לכבוד ולשוויון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם