רוחאני ב-2004: לדבר עם המערב, אבל לא לעצור את תוכנית הגרעין
בנאום שנשא הנשיא הנבחר של איראן, לשעבר הממונה על המו"מ הגרעיני, הוא הציג את משנתו ביחס להתנהלות ארצו. הוא ציין כי בזמן שטהרן קיימה שיחות עם מדינות אירופה, נרשמה התקדמות משמעותית במתקן באיספהן. הוא גם הודה כי ייתכן שבסופו של דבר תצטרך איראן לבצע ויתורים כדי להגיע להסכם עם המערב
רוחאני, שימש הנציג האיראני לשיחות הגרעין עם המעצמות בין אוקטובר 2003 לאוגוסט 2005, במקביל לתפקידו כמזכיר המועצה הלאומית העליונה לביטחון לאומי תחת הנשיאים אכבר האשמי רפסנג'אני ומוחמד חתאמי. לקראת סוף 2004 הוא נשא נאום בטהרן תחת הכותרת "מעבר לאתגרים שניצבים בפני איראן והדאגות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ביחס לתיק הגרעיני", ובו הציג את משנתו בסוגיה.
חסן רוחאני. צילום: אי-פי-אי
לפי רוחאני, המעצמות מודאגות מכך שמדינות אחרות מחזיקות ביכולת גרעינית, וכי הן מודעות לכך שמדינות שהצליחו להעשיר אורניום לרמה של 3.5 אחוזים יוכלו גם להעשיר לרמה של 90 אחוז – הדרושה עבור פצצה גרעינית.
"הנוהל הרגיל הוא להפעיל לחץ על מדינה שעומדת על הסף של הטכנולוגיה הזו. כלומר, אם מדינה מפתחת את הטכנולוגיה הזו במלואה, זה יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, להמשיך עם הלחץ", אמר. "מדינות שעומדות על הסף ניצבות תחת לחץ אדיר שנועד לכפות עליהן להפסיק את פעילותיהן ולא להתקדם לעבר השגת היכולת. בשלב הזה, הלחצים מוכפלים".
הבכיר האיראני הדגיש כי העולם ניסה לעצור את פקיסטן מלבנות פצצה ואת ברזיל מלהשלים את מעגל הדלק הגרעיני, אבל נכשל. "הבעיה שלנו היא שמעולם לא השגנו את אחד הדברים, אבל אנחנו עומדים על הסף", אמר רוחאני כבר ב-2004. "בכל הנוגע לבניית פצצת גרעין, מעולם לא רצינו לנוע בכיוון הזה וגם לא השלמנו לגמרי את מעגל הדלק. זו הבעיה העיקרית שלנו".
רוחאני סיפר כי המאמצים האיראניים העיקריים הופנו למדינות אירופה, בניסיון לשכנע אותן לעמוד מול מאמצי ארה"ב – וישראל - להפנות את הטיפול בגרעין האיראני למועצת הביטחון. "אם לא הלחצים האמריקאיים והישראליים, הסוגיות שלנו היו יכולות להיפתר לפני חודשים", טען. "היינו אפילו יכולים להגיע להסכם עם האירופים לגבי מעגל הדלק הגרעיני בהתבסס על נוסחה מסוימת".
שמר על אופטימיות זהירה
עם זאת, רוחאני הדגיש כי יש צורך להמשיך את השיחות עם המעצמות מאחר שזה מספק לאיראן זמן להתקדם לעבר מטרותיה. "בעוד שדיברנו עם האירופים בטהרן, התקנו חלק מהציוד באיספהן, אבל עדיין הייתה לנו דרך ארוכה כדי להשלים את הפרויקט", אמר. "למעשה, על ידי יצירת אווירה רגועה, הצלחנו להשלים את העבודה באיספהן. היום, אנחנו יכולים להפוך 'עוגה צהובה' לגזי UF4 ו-UF6 ׁ(החיוניים לתהליך ההעשרה), וזה דבר חשוב ביותר".
בחודשים האחרונים המשיכו נציגי איראן והמעצמות לחפש דרכים לבניית אמון בין הצדדים בניסיון למצוא פשרה בסוגיית הגרעין. בנאומו ב-2004, הציג רוחאני את תמונת המצב בשיחות עם האירופים, שמלמדת כי דבר כמעט לא השתנה.
המפעל לייצור דלק גרעיני באספהן צילום: אי-פי
"ככל שהדבר נוגע לנו, אנחנו לא בטוחים לגבי אף אחת מההבטחות שהאירופים מעניקים, אלא אם נגיע בסופו של דבר להסכם סופי ונראה אם הם נשארו נאמנים למה שהם אומרים", אמר רוחאני. "אין לנו כל אמון בהם. למרבה הצער, גם הם לא מאמינים לנו. הם חושבים שאנחנו רוצים לעבוד עליהם, ואנחנו חושבים עליהם אותו דבר, שהם רוצים לעבוד עלינו ולרמות אותנו. לכן, אנחנו צריכים לבנות אמון, צעד אחר צעד ובאופן מעשי".
רוחאני אמנם סיכם כי "זה מאמץ מורכב וקשה מאד, מאד", אבל בהמשך דבריו הוא נתן אולי סיבה לאופטימיות זהירה.
"באופן אישי, אני לא אופטימי מדי, אבל אני גם לא בלי תקווה", הבהיר. "למעשה, אני אפילו לא יכול לומר שאני פסימי וחושב אין דבר ושאנחנו במבוי סתום. עלינו להתקדם. אולי לא נשיג מאה אחוז ממה שאנחנו רוצים, ומה שהאירופים רוצים אולי לא יתגשם. בסוף, האירופים ואנחנו אולי נתפשר, נקבל משהו שהוא פחות ממאה אחוז ונשיג הסכם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם