ח"כ סטרוק תובעת את מחסום ווטש: "מסיתים"
"את בנה שולחת, לך הכה בערבי" - אלו חלק ממילות השיר שחיברו נשות הארגון על ח"כ סטרוק. הארגון: מדובר בחופש הביטוי
ח"כ מהבית היהודי בכותרות:
"אני הסמן הימני בכנסת? לכבוד הוא לי"
ויקיפדיה: אורית סטרוק - פעילת זכויות אדם
סטרוק בכנסת: "לקחת את אובמה למערת המכפלה"
סטרוק נדהמה לא פחות מתגובתם של פרקליטי הארגון לדרישתה להתנצלות ולפיצויים. הם טענו שמדובר ביצירה אמנותית, ולכן אין עילה לפיצויים.

ביום חמישי הגישה סטרוק, באמצעות בא כוחה, עו"ד נדב העצני, תביעת פיצויים בסך 200 אלף שקל. לפי כתב התביעה, השיר התפרסם בסוף מרס, לאחר שנבחרה לכנסת. סטרוק טוענת כי מדובר בהאשמות זדוניות, הסתה ועלילת דם.
השיר נכתב על סטרוק ועל בנה צבי - שריצה שנה וחצי מאסר בגין חטיפה והתעללות בפלסטיני בן 15, לפי מקצב השיר "יוסי, ילד שלי מוצלח" של ע. הלל.
בכתב התביעה נטען: "הפרסומים מייחסים לתובעת ייזום, שותפות, אהדה וחינוך לביצוע שורה של עבירות פליליות חמורות, שלצד החומרה הטמונה בהן מבחינת עבירה על החוק, הן פסולות מוסרית ואנושית".
סטרוק טוענת כי השיר מייחס לה עבירות כגון הסתה לאלימות כלפי ציבור רק משום שהינו ערבי, וכן שהיא מסיתה את בנה להרביץ לערבים. עוד מיוחסים לה שימוש בנשק קר, גניבה ועבירות על בסיס גזעני.
בתגובתם לפנייתה ציינו אנשי הארגון: "לכולנו קשה ומקומם ומחריד למצוא בצמרת הישראלית חובבי דם פלסטיני שפוך".
באת כוחו של הארגון, עו"ד גבי וולף, כתבה לפרקליטה של סטרוק: "תמהה אני כי דווקא מרשתך, ח"כ נבחרת הזוכה לחסינות מהותית על כל התבטאויותיה, הנוהגת להציג את עצמה כפעילת זכויות אדם, בחרה להתעלם מזכות אדם יסודית כמו חופש ביטוי ולנקוט בהפחדה והשתקה נגד המבקשים להביע את דעתם.
"ביקורת וסאטירה אמנותית (בין אם מוצלחת ובין אם לאו) נגד פעילותו ודעותיו של נבחר ציבור זוכה להגנת החוק ואינה עולה כדי לשון הרע, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. הפרסומים נכתבו בלשון סאטירית והשתמשו בכלי אמנותי כדי להביא מחאה נגד דעותיה הפוליטיות של מרשתך, כפי שנתפסו על ידי היוצרת. בשל כך אין בפרסומים אלה לשון הרע או פגיעה כלשהי המצדיקה פיצוי".
שמש במרום קודחת,
אורית את צביקה בנה שולחת.
לך הכה בערבי,
תרביץ חזק אולי תביא קצת נחת,
ילד שלי מוצלח.
שמש במרום צורחת,
אורית שוב את בנה שולחת.
רוץ מהר אל הכיכר,
השתמש בנשק קר.
הזיתים לוחשים לצביקה,
בוא ושרוף עם חברים,
אך לפתע הוא שם לב ל. . .
ערבים בין העצים.
אמא כבר יצאה לכנסת.
אין תקווה מהבחור,
אם הפעם יפשל,
איך תראה פניה בציבור.
השוטרים אספו את צביקה,
הוא הושם במעצר,
אך האם שכרה את בן גביר,
ומחר הוא ישוחרר.