הפנים האמיתיות של נשיא איראן החדש
ב-2004 רוחאני, שנחשב למתון, הסביר לעמו כיצד שיקרה מדינתו לכל העולם בדרך לפצצה גרעינית. היה ממשכללי אסטרטגיית משיכת הזמן
לפי רוחאני, המעצמות מודאגות מכך שמדינות אחרות מחזיקות ביכולת גרעינית, וכי הן מודעות לכך שמדינות שהצליחו להעשיר אורניום לרמה של 3.5 אחוזים יוכלו גם להעשיר לרמה של 90 אחוז, הדרושה עבור פצצה גרעינית. "הנוהל הרגיל הוא להפעיל לחץ על מדינה שעומדת על סף הטכנולוגיה הזו", אמר רוחאני. "כלומר, אם מדינה מפתחת את הטכנולוגיה הזו במלואה, זה יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, להמשיך עם הלחץ. מדינות שעומדות על הסף ניצבות תחת לחץ אדיר שנועד לכפות עליהן להפסיק את פעילותן, ולא להתקדם לעבר השגת היכולת. בשלב הזה הלחצים מוכפלים".
הבכיר האיראני הדגיש כי העולם גם ניסה לעצור את פקיסטן מלבנות פצצה, ואת ברזיל מלהשלים את מעגל הדלק הגרעיני, אבל נכשל. "הבעיה שלנו היא שמעולם לא השגנו את אחד הדברים, אבל אנחנו עומדים על הסף", אמר רוחאני. "בכל הנוגע לבניית פצצת גרעין, מעולם לא רצינו לנוע בכיוון הזה וגם לא השלמנו לגמרי את מעגל הדלק".
רוחאני הוסיף וסיפר כי המאמצים הדיפלומטיים האיראניים העיקריים הופנו למדינות אירופה, בניסיון לשכנע אותן לעמוד מול מאמצי ארצות הברית וישראל להפנות את הטיפול בגרעין האיראני למועצת הביטחון. "אלמלא הלחצים האמריקאיים והישראליים, הסוגיות שלנו היו יכולות להיפתר לפני חודשים", טען . "היינו אפילו יכולים להגיע להסכם עם האירופים לגבי מעגל הדלק הגרעיני".
עם זאת, רוחאני הדגיש כי יש צורך להמשיך את השיחות מאחר שזה מספק לאיראן זמן להתקדם לעבר מטרותיה. "בעוד שדיברנו עם האירופים בטהרן, התקנו חלק מהציוד בכור באספהאן-אבל עדיין הייתה לנו דרך ארוכה", אמר. "למעשה, על ידי יצירת אווירה רגועה הצלחנו להשלים את העבודה באספהאן. היום אנחנו יכולים להפוך 'עוגה צהובה' לגזי UF4 ו UF6 (החיוניים לתהליך ההעשרה), וזה דבר חשוב ביותר".
באותה תקופה המשיכו נציגי איראן והמעצמות לחפש דרכים לבניית אמון בין הצדדים בניסיון למצוא פשרה בסוגיית הגרעין. בנאומו ב-2004 הציג רוחאני את תמונת המצב בשיחות עם האירופים, שמלמדת כי דבר כמעט לא השתנה מאז. "ככל שהדבר נוגע לנו, אנחנו לא בטוחים לגבי אף אחת מההבטחות שהאירופים מעניקים, אלא אם נגיע בסופו של דבר להסכם סופי ונראה אם הם נשארו נאמנים למה שהם אומרים", אמר רוחאני. "אין לנו כל אמון בהם. למרבה הצער, גם הם לא מאמינים לנו. הם חושבים שאנחנו רוצים לעבוד עליהם, ואנחנו חושבים עליהם אותו דבר - שהם רוצים לעבוד עלינו ולרמות אותנו. לכן אנחנו צריכים לבנות אמון, צעד אחר צעד ובאופן מעשי".
רוחאני אמנם סיכם כי "זה מאמץ מורכב וקשה מאוד-מאוד", אבל בהמשך דבריו הוא נתן, אולי, סיבה לאופטימיות זהירה. "באופן אישי אני לא אופטימי מדי, אבל אני גם לא בלי תקווה", הבהיר . "למעשה אני אפילו לא יכול לומר שאני פסימי, וחושב שאנחנו במבוי סתום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם