האם להפלות יוצאי צבא?
"חוק התורמים" אושר בוועדת השרים לחקיקה: האם הוא מביא צדק למי שחיכה לו זמן רב או רק מכשיר את האפליה נגד מגזרים שלמים בישראל?
על פי הצעת החוק, תינתן העדפה לאזרחים ששירתו בצבא או בשירות לאומי בשורת נושאים - בהם קבלה לעבודה בשירות המדינה, הטבות בשכר, הקצאת קרקעות, קבלת מקום למעונות באוניברסיטה והטבות בשכר לימוד.
בין המתנגדים להצעת החוק היו יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד, שרת הבריאות יעל גרמן ושרת המשפטים ציפי לבני. מנגד, שרי הבית היהודי, הליכוד וישראל ביתנו תמכו בהצעה. כבר ביום רביעי הקרוב צפויה ההצעה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת.
אתמול, כששמעתי את החלטת ועדת השרים להעניק הטבות ליוצאי צבא, חשתי לרגע תחושת ניצחון שרק מי ששירת שנים רבות בצה"ל וראה מה שעושים החיילים שלנו יכול להבין.
לפעמים אני מוצא את עצמי משכנע חברים שפחות מכירים את המערכת הצבאית למה לא מספיק רק להגיד לחיילים תודה וצריך גם לעשות מעשים.
אתמול התמלאתי סיפוק וגאווה. המדינה מוקירה את פועלם של המעטים שנושאים בנטל, ומי שלא נמצא מתחת לאלונקה יקבל פחות. קוראים לזה צדק.
המשרתים בצה"ל נאלצים להילחם לא רק באויב, אלא לעתים גם במדינה, כדי לזכות בהוקרה לה הם ראויים. כסגן קצין חימוש ראשי יצא לי לא אחת לשמוע לבטים של קצינים, נגדים וחיילים שלא ידעו מה יקרה רגע אחרי שיפשטו מדים. האם המדינה שגייסה, שביקשה מהם לתת את מיטב שנותיהם, תדע גם להעריך אותם.
אתמול חזרתי במחשבות 28 שנה לאחור, ל-10 במרס 1985, ל"אסון הספארי", אז הובלתי את חייליי מחופשת שבת ללבנון. עם כניסתנו התנגשה בשיירה מכונית תופת. 12 חיילים נהרגו, רבים נפצעו.
החיילים בשיירה היו גיבורים. בראייתי, לחיילים שלנו מגיע יותר. אני שומע את הביקורת על ההחלטה. מדברים על אפליה וגזענות. פקודיי היקרים באשר אתם, אל תרגישו לא בנוח.
לא פעם נהגתי להרגיע את פקודיי לפני שהגיעו לבקו"ם וקיבלו את תעודת השחרור. הבטחתי שיהיה בסדר, אך קינן בי החשש איך ישתלבו באזרחות ואם יקבלו את הדחיפה שכל כך מגיעה להם.
היום, כבעלים של חברה יזמית, אני נחשף למשוחררי צה"ל שמחפשים כיוון, דחיפה להשתלבות בחיים, ולצערי חלקם לא מצליח. אתמול נעשה צדק, ולו קטן, עם החיילים שלי. אני אומר להם: אל תתביישו לקחת, זה מגיע לכם.
הכותב, אל"מ במיל', היה סגן קצין חימוש ראשי
הביא לדפוס: אחיקם משה דוד
החלטת ועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעת החוק של ח"כ יריב לוין, המעניקה הטבות מפליגות ליוצאי צבא, מגבירה את האפליה שחשבנו שכבר עברה מן העולם.
מאז הקמתה היו למדינה הסדרים עם המיעוט הערבי, הכוללים פטור משירות צבאי, מערכת חינוך נפרדת ומעמד ייחודי של הערבית כשפה רשמית.
בכך ביקשה המדינה ליצור מרחב מוגן למיעוט לאומי, בעל מאפיינים פוליטיים, תרבותיים ולאומיים ייחודיים, שיעניק לו אפשרות להשתלבות מכובדת בחיי המדינה.
ההחלטה מחזירה את גלגלי השילוב השוויוני של האזרחים הערבים 30 שנה אחורה, ומוחקת הישגים אזרחיים רבים.
עד שנות ה-90 הייתה אפליה דומה בקצבאות ילדים, אבל ההנהגה החליטה למדר אותה וליצור יחס חיובי עם הערבים במקום התפיסה הביטחונית/צבאית. ב-1999 החליטה הממשלה על העדפה מתקנת בהעסקת ערבים בשירות המדינה. ממשלת אולמרט עשתה מאמצים להגדלת השילוב הכלכלי ולשיפור החינוך בחברה הערבית.
בעשור האחרון נעשו מאמצים להחזיר את היחס בין המיעוט הערבי למדינה למסלול חיובי, אחרי הטראומה של אירועי אוקטובר 2000. אם תהיה חקיקה בפועל, היא תגרע מהמאמצים הכבירים הללו, ותתווסף לשורה של חוקים שממסדים את האפליה.
פגיעת הרוב במיעוט היא אות עניות לדמוקרטיה הישראלית. השד שנקרא "תג מחיר" מנסה כנראה להשתלט על יחסי יהודים וערבים דרך חקיקה שמכשירה אפליה. ממשלה שתקדם חקיקה כזו תאבד מיכולתה הערכית לטעון נגד מעשי איבה ואלימות של בריונים גזעניים שפוגעים באזרחים, ברכוש ובמקומות דת של ערבים.
ראש הממשלה, הנשיא, הרב הראשי, יו"ר הכנסת, אנשי חברה, רוח ועסקים יהודים צריכים להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי.
הכותב הוא מנכ"ל משותף ל"יוזמות קרן אברהם"
הביא לדפוס: אריק בנדר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם