ניצולת שואה: המדינה מונעת איחוד עם אחותי
אחיות ניצולות שואה ביקשו לחיות זו לצד זו בשנותיהן האחרונות, אך משרד הקליטה אינו מאפשר להן לגור ביחד. המדינה: "אין מקומות פנויים"
![האחיות [pic] אלה נוביקוב ולודמילה יפישב](/nrg/images/archive/300x225/1/510/761.jpg "האחיות [pic] אלה נוביקוב ולודמילה יפישב")
יפישב מעידה שאחותה "אינה יוצאת מחדרה מאז מות בעלה, היא נכנסה לדיכאון ומתבודדת". דוח פסיכיאטרי קבע שהיא סובלת מירידה משמעותית ברמת התפקוד היומיומי, וזקוקה לקרבה משפחתית והשגחה צמודה על מנת לשרוד.
בשנה האחרונה פנתה יפישב, שכמו אחותה מתקשה לתקשר בעברית, למספר גורמים רשמיים, בהם משרד הקליטה ועיריית מעלה אדומים, בבקשה שיסייעו לה בהשבת אחותה לסביבתה. "אני האדם היחיד בעולם שקרוב אליה. לא נשאר לנו הרבה זמן לחיות, אנחנו בסך הכל רוצות לסיים את חיינו בכבוד".
האחיות חוו במהלך חייהן שורה ארוכה של תלאות: במלחמת העולם השנייה הן פונו מביתן והתחבאו מפני הנאצים בסטלינגרד המופצצת, עבדו בעבודות כפייה שהותירו אותן עקרות ואיבדו את בני משפחתן שגויסו לצבא האדום ונפלו במלחמה.
משפחתן התגוררה בוורשילובגרד באוקראינה (כיום לוגדנסק), אך כשהגרמנים התקרבו לעיר התעשייתית החשובה בקיץ 1942 החליט הפיקוד הסובייטי לפנות משם את האזרחים. הוריהן גויסו בצו חירום, והן נשלחו לסטלינגרד שנחשבה בטוחה. אלא שברכבת מזרחה הן נתקלו בנאצים שעשו את הדרך ההפוכה, ופתחו באש על הנוסעים, מרביתם יהודים.
עשרות נהרגו במסע הקטל. "זו הייתה זוועה", נזכרת יפישב, "היה שלג כבד, וניצלנו רק כי הצלחנו להסתתר מתחת לגופות שחיממו אותנו. שכבנו שם שבוע, כדי שלא יהרגו אותנו".
לודמילה לא נפגעה מהרעב הכבד במחבוא, אך אלה נאלצה להתאשפז לתקופה ארוכה.
במהלך התקופה הבאה הן נפרדו מספר פעמים, ועד לניצחון בעלות הברית השתתפו במאמץ המלחמתי כשעבדו במכרות פחם בקור העז, על מנת לפנות מים קפואים. כשנישאו לגיבורי מלחמה וניסו להביא ילדים לעולם, התברר שהשהייה הממושכת בסביבה הקרה פגעה בפוריותן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם