הרב סתיו: עסקנים הונו את הרב עובדיה יוסף
ההשתלחות חסרת התקדים של המר"ן, התנכרות החרדים הלאומיים ובריונות העסקנים. הרב סתיו רצה להסתער על הרבנות ומצא עצמו תחת אש
פני הרב סתיו חפו. על תהיותיה של האם הישישה, השיב שעליו לאסוף את הילדים משבוע הספר. "ניסיתי להעלים את זה ממנה", הוא מספר. אך לשווא. לשונות האש ששלח הרב יוסף כבר אחזו במהדורות. ההתקפה היתה חריפה, חזיתית, כנגד רב אחר, נציג ושליח ציבור, מועמד מוביל לתפקיד רב ראשי בישראל. "אמי בת ה־90 צריכה לשמוע מפי גדול הדור שבנה הוא רשע. כואב מאוד, משפיל מאוד, מעליב מאוד", מסכם הרב סתיו.
בינתיים, עניין של הרגל, התנדבו בכירי ש"ס להסביר. רשע, הסביר אריה דרעי, אבל לא במובן של אדם רע. נו, מה חדש. הוא, הרב, מקלל. הם לא מתכוונים. ביום ראשון קיבל הרב סתיו מייל מאחד הבנים. "אבא, יש לי בעיה", כתב הבן, תלמיד בישיבת ההסדר הר עציון. "אני כל הזמן לומד מתורתו של הרב עובדיה. איך אני יכול ללמוד עכשיו את התורה הזו?".
"אתה תמשיך ללמוד בתורה הזו", ענה הרב סתיו לבנו. "אנחנו עושים הפרדה ברורה בין גדולתו בתורה של הרב עובדיה לבין הפוליטיקאים, העסקנים מדרג ב' ו־ג' שסובבו אותו בכחש".
הרבנות הראשית היא כידוע מוסד לאומי, כלל ישראלי. מהיכל שלמה, משכנה בירושלים, היא חולשת על הצמתים שבהם פוגש החילוני את המאמין. נישואים, גירושים, כשרות – הבולטים שבהם. ברצותה, ייגמר המפגש בטפיחה קלה; עם קצת פחות מאמץ, ייגמר בטוטאל לוס. לשני הצדדים. בשנים האחרונות נכבשה והפכה חרדית. הכיסא הספרדי לש"ס, האשכנזי לפלגים האשכנזים.
לא הזכות להסביר פנים לחילוני עמדה לנגד עיניהם. גם לא צורך דחוף בפוסק הלכה עליון ומוסכם. אלה ואלה מיותרים. לחרדים יש "גאוני דור" משלהם, ואת צרות הבאים בשערי הרבנות תוכלו לשלוח לעזאזל עם יונה או נער. הרבנות, על שלל מוסדותיה, הפכה עם השנים למטמון. החרדים מינו עצמם לשומרי הסף של חדר הכספות הרבני, בתוכו צפונים ג'ובים, משכורות, תנאים מפליגים. כאוטוריטה תורנית, החרדים בזים לרבנות. כאוצר, הם יחרפו נפשם עליה. תוכה אכלו, קליפתה זרקו.
לתוך שדה הקרב־רב הזה, נכנס הרב דוד סתיו. רב היישוב שוהם, יו"ר רבני צהר – קבוצת רבנים ששמה לה למטרה להנגיש את שבילי הביורוקרטיה האורתודוכסית. לא להתיר - להקל. לא לחפף – לדבר, להסביר פנים. בעיניים חרדיות, לא ברור מה יותר גרוע: הצורה – הכיפה הסרוגה שלראשו של הרב; או התוכן – הסובלני, המקשיב. כך או כך, במוצאי שבת, בביתו של הרב עובדיה יוסף, הכול התפוצץ.
"מה שקרה השבוע זה חילול השם וחילול כבודה של תורה בעיני מיליוני אנשים במדינת ישראל", אומר הרב סתיו. "מותר למישהו לחשוב שהמועמדות שלי היא סכנה לרבנות. המרחק מלהגיד על מועמדות של מישהו שהיא סכנה, לאמירה 'הוא רשע, אין בו יראת שמים' – זה מרחק שמיים וארץ. זו אמירה נוראה.
"מה יאמר אדם שרוצה להתקרב ליהדות, אם רב חשוב מדבר ככה על רב אחר? זו תורה? כך נראים לומדי תורה? אם כך, עדיף להיות במקום אחר. מה יגידו אזובי הקיר כשהם רואים שבארזים נפלה שלהבת? זה הכאב הגדול. אני כואב על הרב עובדיה כי אני כל כך מעריץ אותו ואת תורתו, אבל אני בהחלט בז לעסקנים שסובבים אותו ומוכנים לבזות אותו, לחלל כבוד שמיים כדי להרוויח רווח פוליטי קטן".
הטריגר, סיפור הכיסוי שעטף את השצף־קצף הש"סניקי, היה פסקי ההלכה של הרב סתיו שפורסמו בספרו "בין הזמנים". בין היתר, רחמנא ליצלן, התיר הרב תחת מגבלות מסוימות לצפות בסרטים. "הייתי מאוד שמח אם הייתה לי דקה של פנאי לראות בבית עם אשתי והילדים שלי סרט טוב", הוא אומר ומדגיש. "כשר וצנוע. לצערי אין לי זמן. את המעט זמן שיש לי אני מקדיש לתורה וללימוד אז אין לי זמן פנוי. אבל כן, הייתי שמח לבלות עם אשתי".
לי זה נשמע מתבקש, אבל הנה הקמת עליך את החרדים מגדול ועד קטן.
"לא, לא נכון. רוב רבני ישראל הם אנשים שיוצאים עם האישה שלהם למסעדה או לטיול. אנשים לוקחים דברים ומוציאים אותם מהקשרם. אומרים שאני התרתי לעשות דברים שאסורים. חס וחלילה. צריך להקפיד צניעות וכשרות, אבל אני לא מבקש להציג איזה מצג של מלאך אלוקים שספון כל היום באוהלה של תורה. למיטב זיכרוני גם הרב עובדיה שומע קלטות של אום כולתום. היא אפילו זמרת".
טיפוס מטעה הרב סתיו. נעים הליכות, נגיש כלפי חוץ. בדבריו, לא פעם, תקיף וחד משמעי. גם כלפי פוסק הדור. לא עניין של מה בכך כשמדובר ברב בן הציונות הדתית. מסורתית, נהנים רבני הציונות הדתית, "הסרוגים", ממגע כף רגל חרדית. פשוט דורכים עליהם.
פוסקי ההלכה החרדים, כמו קהל נאמניהם, בזים לרבנים הסרוגים ולבקיאותם בהלכה. "רוב הרבנים שנמצאים שם זה מינימום אברך הכי פשוט אצלנו בכולל", זלזל שלמה בניזרי בראיון ל"כיכר השבת". יחד עם דרעי, עלו שני הפליליסטים של ש"ס להתקפה. והנה הפעם, שלא כמנהגם, הגיבו "הסרוגים" בחריפות. הרב עובדיה, קראו רבני צהר, צריך לחזור בתשובה על הלבנת פניו של הרב סתיו.
"אני החלטתי כל השבוע שאני לא מגיב אלא רק אומר מילים של כבוד והערכה לרב עובדיה", הוא מספר. "אבל אין ספק שכשאדם, כל אדם, עושה דבר שלא צריך לעשות, הוא צריך לחזור בתשובה. במקרה הזה הייתה פגיעה קשה באדם, רב עיר במשך 15 שנה, בלי ששמע אותו, בלי לדעת מי הוא. נו, ונניח שיש פסיקה שהוא לא מסכים איתה. נו, אז מה? כשאדם לא מסכים עם פסקים של מישהו, הוא הופך להיות רשע? אז אתה לא מסכים. אתה כותב הערה, ביקורת חריפה.
"הספר הזה", ממשיך הרב סתיו. "זכה להסכמתו של הרב בוארון שהוא חברו הקרוב של הרב עובדיה. אז נכון, הוא לא הסכים עם שלושה דברים, זו דרכה של תורה. אגב, אם אנשי החצר של הרב עובדיה שמסובבים אותו בכחש היו מאפשרים לי להביא אליו את הספר והוא היה מעיר הערה, יכול להיות שהייתי מתקן.
"הרי אני העברתי גיליונות מכתב היד לרב עובדיה, רק שהם לא רצו להעביר לו אותם. רציתי לקבל את הסכמתו. יש דרכים לגיטימיות בין תלמידי חכמים כיצד מנהלים שיח ועדיין, מי שלא מסכימים איתו לא הופך להיות רשע".
ומדיבורים – למעשים. ביום ראשון התחתנה בתו של הרב חיים פינטו. גם הרב סתיו הוזמן, והגיע. בערוץ 10 פרסם אבישי בן חיים את תמונות הרב סתיו, מנסה לשווא לגשת ולאחל מזל טוב לבעלי השמחה. בריונים חסמו בגופם את המעבר. הרב, נבוך ומושפל, ניסה פעם אחר פעם לעבור. לבסוף התרצה, הקיף את שולחן הכבוד, פילס את דרכו והגיע. כשיצא מהאולם נדחף וספג קללות.
"אם לפני חצי שנה הייתי יודע מה יהיה היום, לא הייתי מתמודד לרבנות", הוא אומר. "היום, כשזה קרה, אני משוכנע שהקדוש ברוך הוא מנסה אותי, שהוא מבקש לתת לי תעצומות וכוח. כתב לי אחד הרבנים שמתנגדים למועמדותי 'כל הזמן התלבטתי אם אתה ראוי או לא ראוי, עכשיו כשאני רואה את ההשפלות שאתה עובר אז כנראה שאתה ראוי'".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר במוספשבת של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם