שגריר ראשון לישראל בטורקמניסטן
לאחר שפסלו שני מועמדים קודמים, אחד מהם בגלל היותו "מרגל מהמוסד", קיבל השגריר שמי צור את כתב ההסמכה מנשיא המדינה
שמי צור, שכיהן עד לאחרונה כשגריר ישראל בניו זילנד, היה בעבר שגריר שאינו תושב בטורקמינסטן, ובתוקף תפקידו נהג לבקר מספר פעמים בשנה במדינה. לאחר שזכה להערכה ואמון מצד השלטונות מאשגאבט, הוחלט לקדם את מינויו כשגריר רשמי.
כבר בשנת 2009, הגיע שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן להבנות עם הטורקמנים בנוגע לפתיחת שגרירות ישראלית במדינה. אולם החלטתו למנות את מקורבו ראובן דינאל נדחתה על ידי הטורקמנים. דינאל היה נספח המוסד הראשון של ישראל במוסקבה ונאלץ לחזור לישראל לאחר שהיה מעורב בפרשה בעקבות סכסוך פנימי בין שירותי הבטחון הרוסים.
בניסיון השני למינוי שגריר בטורקמניסטן הוצע לתפקיד באוגוסט 2010 דיפלומט מקצועי, חיים קורן. אך הטורקמנים קיבלו את הרושם שהוא משתייך לשירותי המודיעין של ישראל, בשל העובדה ששימש כמדריך במכללה לבטחון לאומי. מינויו של קורן נדחה והשלטונות באשגאבאט טענו כי הם "לא רוצים מרגל מהמוסד".
לאחר הטקס הרשמי, בו מונה צור לשגריר, הוא שוחח הנשיא ברדימוחמדוב ועם שר החוץ, רשיד מרדוב. הנשיא הזכיר את ביקורו בארץ ב-1997, כאשר כיהן כשר הבריאות, והביע הערכה רבה להישגי ישראל בתחום הרפואה, החקלאות והמים, תחומים שבהם הוא מבקש לשתף פעולה עם ישראל.
הנשיא הדגיש כי שת"פ ,הבנה ופרויקטים כלכליים הם הבסיס הטוב לפתרון בעיות וסכסוכים. השגריר צור הבטיח שישראל תחלוק את הידע שלה עם טורקמינסטן והזכיר את מחויבות ממשלת ישראל למציאת פתרון של שלום לסכסוך באזורנו.
לאחר הידיעה על הקמת השגרירות באשגאבט נמסר ממשרד החוץ: "כל מי שמביט במפה, יכול לראות על נקלה את חשיבותה הגיאו-פוליטית של טורקמניסטן ואת מיקומה על מפת האנרגיה העולמית. לישראל יש רצון עז בהידוק היחסים עם מדינה גדולה וחשובה זו".
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וטורקמינסטן כוננו לראשונה בשנת 1992, מעט לאחר התפרקותה של ברית המועצות והפיכתה למדינה עצמאית. טורקמניסטן היא מדינה חילונית בעלת רוב מוסלמי סוני. מאז הקמתה שלט בה ספרמורט ניאזוב, שכונן סביבו פולחן אישיות.
לאחר מותו בשנת 2006 מונה ברדימוחמדוב כממלא מקומו. מאז החל השלטון בטורקמינסטן לפעול להגברת הקשרים הדיפלומטיים ולצמצום הבידוד הבינלאומי מתקופתו של ניאזוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם