אגודה בכנסת: מאבק העוזרים הפרלמנטריים
עבודה סביב שעון, שכר נמוך והיעדר זכויות גרמו ליותר ממאה עוזרים פרלמנטריים להקים ועד בהסתדרות. יוזמה חוצת מפלגות
למעלה ממאה עוזרים פרלמנטריים הצטרפו לאחרונה להסתדרות החדשה של עופר עיני, והקימו במסגרתה ועד פעולה שייצג אותם מול הכנסת. הם דורשים לשפר את תנאי השכר שלהם, כחלק מהסכם קיבוצי.
הוועד חוצה מפלגות, וכך יוצא שתחת חסותה של ההסתדרות האדומה עומדים בראש ההתארגנות החדשה לורה טלינובסקי, עוזרת פרלמנטרית של יו"ר העבודה שלי יחימוביץ', ולצדה לילך שלי, העוזרת של יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד, ח"כ יריב לוין. כמו כן חברים בוועד גם נרקיס אדוארד, עוזרו של משולם נהרי מש"ס, אילן מרסיאנו, עוזרו של חיים כץ, ובן צדוק, עוזרה של ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס מהליכוד ביתנו.
בעקבות הקמת הוועד פנה יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, להנהלת הכנסת בדרישה להכיר בוועד החדש כזה שמייצג את העוזרים הפרלמטריים, וביקש להיכנס איתו למשא ומתן מיידי לקראת הסכם קיבוצי. במקביל פנו נציגי ועד הפעולה למנכ"ל הכנסת רונן פלוט, בבקשה שיכיר בהתאגדות כוועד יציג של העובדים ויקיים עמם פגישה ראשונה.
לדברי חברי הוועד, מנכ"ל הכנסת סירב לפגישה בטענה שלא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין העוזרים הפרלמנטריים לבין הכנסת, וכי היא אינה משמשת כמעסיקתם. מכתב ברוח זו הוא גם שלח לאבי ניסנקורן.
במכתב לניסנקורן כתב המנכ"ל: "מתכונת העסקתם של העוזרים הפרלמנטריים נקבעה על ידי ועדת הכנסת ב-2001, ולפיה'העוזר הפרלמנטרי הוא עובדו של חבר הכנסת ולא של הכנסת. הוא חב לחבר הכנסת - ולו בלבד - חובת נאמנות כעובד למעבידו, על כל הנגזר מחוב נאמנות זה'".
המנכ"ל הוסיף כי עוזר פרלמנטרי נבחר למעשה על ידי חבר הכנסת ולפי שיקול דעתו. חבר הכנסת הוא זה שקובע את תחילת עבודתו אצלו, את סיומה ואת המטלות שהוא מבצע, והוא זה שמפקח על עבודת העוזר בהיותו מעבידו היחיד. כמו כן נקבע כי שכרו של העוזר הפרלמנטרי נקבע ומשולם על ידי חבר הכנסת באמצעות הכנסת.
"במצב דברים זה אין בין העוזר הפרלמנטרי לבין הכנסת יחסי עובד-מעביד, שכן היא לא משמשת כמעסיקתם וממילא אין הכנסת יכולה לשמש צד בהסכם קיבוצי כמבוקש על ידך", הוא סיכם.
העוזרים אינם מקבלים את עמדת הכנסת. הם תובעים מהמנכ"ל לפגוש אותם לשיחה ומזהירים כי אם תביעתם תידחה על הסף הם עשויים לנקוט צעדים שונים כגון הכרזת סכסוך עבודה, מהלך שלא היה כדוגמתו מעולם בכנסת, ועוד לפני כן שיבושים ועיצומים שיפגעו בעבודת הפרלמנט.
עוזר פרלמנטרי משתכר בסכומים שנעים בין 10,000-6,500 שקלים, תלוי בוותק, בתואר אקדמי ועוד. מדובר באחד התפקידים המבוקשים ביותר בשוק, ועל כל משרה קופצים עשרות מועמדים. כמו כן, העבודה נוחה מאוד לסטודנטים או לבוגרי אוניברסיטאות בראשית דרכם, והיא נחשבת למקפצה פוליטית מעולה. לכנסת הנוכחית למשל נכנסו שתי עוזרות פרלמנטריות לשעבר: תמר זנדברג ממרצ ומיכל בירן מהעבודה, שהייתה העוזרת של שלי יחימוביץ' ואף עמדה בראש ועד העוזרים הפרלמנטרים בקדנציה הקודמת.
אלא שהעוזרים טוענים כי התפקיד, שפעם נחשב לנוח מאוד,והתמצה בשלושה ימי עבודה של הכנסת, גדל מאוד עם השנים. "אנחנו עובדים כיום 24 שעות ביממה", מספרת לורה טלינובסקי (29), סטודנטית למדיניות ציבורית שעובדת עם יחימוביץ' כבר שלוש שנים. "אנחנו צריכים להיות זמינים לחברי הכנסת כל הזמן. העבודה לא נפסקת ביום רביעי אלא נמשכת כל השבוע. גם בסופי שבוע אנו נדרשים לענות לפניות של חברי כנסת ושל נציגי תקשורת".
טלינובסקי מדגישה כי נושא השכר הוא לא הבעיה הבלעדית. "למעט השכר, הבעיה המרכזית היא שאין לנו מעמד של עובדי כנסת", היא אומרת. "אנחנו נחשבים כהטבה שחברי הכנסת מקבלים, ונמאס לנו מכך. אנחנו בעצם סוג מסוים של עובדי קבלן. ישנם עוזרים שעובדים כאן שנים, ויש להם משפחות עם ילדים. אנחנו מקבלים את העובדה שאנחנו שייכים למשרת אמון, אבל אנחנו רוצים להבטיח לעצמנו תגמול הולם וזכויות סוציאליות כמו לכל עובד כנסת אחר.
"ברגע שקיים ארגון עובדים מקצועי בעל מעמד משפטי שעומד מאחוריו גוף חזק כמו ההסתדרות, נוכל לעגן את הזכויות שלנו בהסכמים קיבוציי,ם ואלה יישמרו גם אם הכנסת תתפזר וגם אם יתחלף מנכ"ל. לכן חשוב לנו להשוות את תנאינו לאלה של עובדי הכנסת האחרים. אנחנו מקווים שהכנסת תחל עמנו בהידברות ולא נצטרך לנקוט אמצעים ארגוניים ואחרים".
לילך שלי, נשואה ואם לשניים, מתגוררת במודיעין ומשמשת כעוזרת פרלמנטרית ליו"ר הקואליציה יריב לוין. "נכון שרבים קופצים על התפקידים שלנו, אבל לרובם אין שמץ של מושג עד כמה העבודה קשה", היא מדגישה. "יש פה הילה של אבק כוכבים, כאילו אנו רק מתחככים בידוענים, אבל מדובר בעבודה קשה, עם שעות ארוכות, לפעמים עד לפנות בוקר, ואפילו לא מתגמלים אותנו כראוי. לכן התארגנו בהסתדרות".
שלי מציינת שניסיון דומה לא צלח בעבר. "בכנסת הקודמת ניסינו לגבש מהלך עצמאי והשגנו את מטרתנו", היא מציינת. "הפעם הרגשנו שאנו צריכים גב חזק, בעל ידע וניסיון כדי שנוכל לבנות הסכם קיבוצי. רק לוועד יציג יש שיניים. יועץ משפטי בהסתדרות מלווה אותנו ונותן לנו מענה משפטי הולם".
מה סדר היום שלך?
"אני יוצאת מהבית בשבע וחצי ומגיעה לכנסת בתשע. מיד מתחיל רצף של דיונים בוועדות, ישיבות סיעה, הנהלת קואליציה ונשיאות. לכל ישיבה אני צריכה ללכת עם ח"כ לוין. במקביל אני צריכה לנהל עבודה משרדית שוטפת. בארבע אחר הצהריים מתחילה המליאה ואני צריכה להיות צמודה לחבר הכנסת עד לסיום הדיונים.
"בשבוע שעבר הסתיים הדיון בארבע וחצי בבוקר. בימים רגילים אני לא יוצאת לפני 23:00. בימי חמישי, שישי ושבת אני עונה לטלפונים ולמיילים, כך שלמעשה חלק גדול מהעבודה אני עושה בחינם. כל זה, כמובן, ללא תנאים סוציאלים, אש"ל, כלכלה, אחזקת רכב או החזר הוצאות".
שלי מאמינה בהידברות. להערכתה, לעולם לא תפרוץ שביתה בכנסת. "אנחנו לא רוצים לפגוע בחברי הכנסת", היא אומרת. "אני יכולה להתחייב שזה לא יקרה, אבל אנחנו מצפים מהכנסת ללכת לקראתנו".
לדבריה, לבוס שלה, לוין, אין שום בעיה עם ההתחברות להסתדרות. "הוא נותן לנו את מלוא הגיבוי, ואף שלח מכתב בנושא למנכ"ל הכנסת משום שמדובר בהתארגנות מקצועית ולא פוליטית".
במכתב שנשלח שלשום כתב ח"כ לוין: "העוזרים אינם מוכרים כעובדי כנסת, דבר המהווה פגיעה קשה במעמדם ובתנאיהם. מהלך ההתאגדות הוא הזדמנות ראויה לכניסה של הכנסת למשא ומתן עם הנציגות הנבחרת של העוזרים הפרלמנטריים בשביל להסדיר את העסקתם.
"אני ער לכך שמתן מעמד של עובדי הכנסת לעוזרים הפרלמנטריים מהווה שינוי מהותי בעל השלכות רבות על הכנסת ועל תקציבה. עם זאת, אני סבור כי מוטלת עלינו החובה לפעול בכיוון זה. אודה לך אם תואיל לשקול לקיים הליך הידברות מול נציגות העובדים ותמצא לנכון להביא לתיקון ההסדר הקיים להעסקת העוזרים".
גם שלי יחימוביץ' שלחה שלשום מכתב דומה למנכ"ל. "אמירתך כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הכנסת לבין העוזרים לא תעמוד בשום מבחן משפטי נוכח המציאות הידועה לכולנו, שבה הכנסת היא משלמת השכר הישירה של העוזרים. היא משמשת גם מקום עבודתם הפיזי ועוד כהנה וכהנה מבחנים שאין לי עניין להיכנס אליהם, שכן מכתבי אליך הוא עקרוני ולא משפטי".
יחימוביץ' הוסיפה כי "אני מבקשת להבהיר כי אני, כמו רובם של הח"כים, מגבה לחלוטין את התאגדות העוזרים, שמחה עליה וגאה בה על פעילותם זאת. ייתכן כי אינך מודע לכך שבשנתיים האחרונות יש פריחה של התאגדויות חדשות בקרב עובדים, רבים מהם צעירים. יש מקרים שההנהלות משתפות פעולה באופן מבורך עם ההתאגדות, ויש כאלה שמתנכלות להן - מי באיומים ממש ומי בהתפלפלויות משפטיות. ההנהלות המתנכלות זוכות לגינוי ציבורי, ובתי הדין לעבודה אינם מהססים לומר את דברם בעניין הזכות החוקית להתאגד. חובה על הכנסת להיות בצד הנאור של המעסיקים בישראל, ויותר מכך - לשמש מגדלור מוסרי".
בתגובה אמר המנכ"ל פלוט ל'מעריב' כי הוא מוכן לשבת עם נציגי העוזרים הפלרמנטריים וגם עם ההסתדרות כדי לדון בנושא. המנכ"ל ציין כי הוא מבין את מצוקתם של העוזרים הפרלמנטריים וכי נפגש כבר עם חלק מהם. עם זאת הוא הדגיש כי לא הוא צריך להיות הכתובת אלא ועדת הכנסת והוועדה הציבורית בראשות פרופ' ראובן גרונאו, שהיא מוסמכת לדון בתנאי הח"כים ועוזריהם. כמו כן הודיע פלוט כי יתאפשר לעוזרים להיפגש בימים הקרובים עם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, כדי לבחון את האפשרויות השונות בנושא.
יצוין כי בעבר עלה הנושא בפני ועדת הכנסת, וחברי הכנסת עצמם טרפדו יוזמות להכריז על יחסי עובד-מעביד בין הכנסת לבין העובדים - בעיקר משום שמדובר במשרת אמון. בכנסת עצמה חוששים שהכרה במעמדם של העוזרים כעובדי כנסת תעלה לקופת המשכן מיליונים רבים של שקלים, בעידן של קיצוצים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם