בישראל הכיתות הצפופות ביותר ממדינות ה-OCED
דוח מדאיג של ארגון ה-OCED מגלה כי הכיתות בישראל הן הצפופות מבין המדינות החברות בארגון, ורמת השכר של המורים נמוכה יותר. מנגד, ישראל נמצאה כמדינה המשכילה ביותר מבין המדינות המפותחות
בישראל הכיתות צפופות יותר מבין כל מדינות ה-OCED. הממוצע הישראלי בחינוך היסודי עומד על 27.3 תלמידים בכיתה, לעומת 21.2 ממוצע ה-OECD.
בחטיבות הביניים בישראל מספר התלמידים בכיתה ירד משמעותית בשנים האחרונות מ-32.2 תלמידים לכיתה ב-2009 ל-28.7 תלמידים ב-2011, לעומת 23.3 בממוצע ה-OECD, פער של כ-23%.
בחינוך היסודי ישראל נמצאת במקום ה-25 מתוך 27 מדינות בצפיפות התלמידים בכיתה ובחטיבות הביניים במקום ה-22 מתוך 25 מדינות.
רמת השכר של המורים בישראל נמוכה יותר מביתר המדינות המפותחות: שכר מורה בחינוך היסודי בישראל עומד על 71% מממוצע שכר מורה ב-OCED. עם זאת, שכר המורים בישראל עלה משמעותית בשנים האחרונות ורשם זינוק חד ביחס לעלייה בשכר במדינות אחרות.
משנת 2005 עלה שכר המורים בבתי הספר היסודיים בכ-42 אחוזים לעומת עלייה של 4 אחוזים בלבד בממוצע יתר מדינות ה-OECD. גם בשכר המורים בחט"ב נרשמת עלייה מתונה יותר של 17 אחוזים - כמעט פי 6 מעליית שכר המורים בממוצע ה-OECD.
נתונים אלו מביאים לידי ביטוי רק חלק מהעלייה הצפויה בשכר המורים, עם יישומן המלא של הרפורמות, מכיוון שהדיווח לשנת 2011 מתייחס רק ל-80% מורים באופק חדש ביסודי ו-26% בחטיבות הביניים.
בבחינת ההוצאה הלאומית לכל תלמיד בחינוך היסודי נמוכה ישראל מממוצע ה-OECD, שעומד על 72 אחוזים. עם זאת, נמצא כי סך ההוצאה הלאומית על חינוך בכל שלבי החינוך מגן עד להשכלה גבוהה עומד בישראל על כ-7.4% מהתמ"ג לעומת כ-6.3% ב-OECD.
הסיבות העיקרית להוצאה נמוכה פר תלמיד בישראל היא מיקומה הנמוך של ישראל מבחינת שכר המורים ביחס לממוצע ה-OECD ומספר התלמידים הגבוה בישראל (ומכאן, מספר התלמידים הגבוה בכיתה). כל אלה משפיעים על הוצאה נמוכה לתלמיד. לעומת זאת ריבוי שעות הלמידה בממוצע לתלמיד בבתי הספר בכל השלבים, ומיעוט שעות ההוראה בממוצע למורה, יוצרים מגמה הפוכה ומגדילים את ההוצאה לתלמיד בישראל.
עוד נמצא כי מורה בבתי הספר העל יסודיים נוכח פחות ומלמד פחות לעומת הממוצע ב-OECD. מספר שבועות הלימוד בישראל דומה לממוצע ה-OECD, כאשר במרבית מדינות ההשוואה, המורים מלמדים יותר שבועות וימים במהלך שנת הלימודים מאשר בישראל.
מנתוני 2011 עולה כי מספר שעות ההוראה הפרונטאליות והפרטניות בשנה למורה בחינוך היסודי בישראל (842) גבוה ממוצע ה-OCED שעומד על 790, אולם נמוך יותר בחטיבת הביניים - 614 לעומת 709 - ובחטיבה העליונה - 521 לעומת 664.
מבחינת מספר שעות הנוכחות, מורה בישראל נוכח פחות שעות עבודה מממוצע ה- OECD ומרוב מדינות הארגון בכל שלבי החינוך.
חדשות טובות שמביא הדוח מכריזות כי צומצם הפער במספר שעות הנוכחות וההוראה של מורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים בין מדינת ישראל ליתר מדינות ה-OECD. ישראל גם מדורגת ראשונה בין מדינות ה-OECD בשיעור הגידול בשכר המורים בחינוך היסודי ובחט"ב במונחי מטבע מקומי, ובמקום השני במונחי PPP.
ישראל נבדקה ביחס לארבע קבוצות של מדינות: מדינות מקובלות להשוואה, כמו ארה"ב, מדינות המהוות מופת מבחינת השירותים החברתיים, כמו דנמרק ופינלנד, מדינות בעלות תמ"ג לנפש הדומה לתמ"ג בישראל, כדוגמת קוריאה, ניו זילנד, ספרד, צ'כיה ופורטוגל, שהינן מדינות בעלות נתוני התפתחות מעניינים בתחום החינוך וברי השוואה לישראל. לבסוף, הושוותה ישראל למדינות מפותחות ממערב אירופה, בעלות ותק רב שנים ב OECD, כמו איטליה, צרפת וגרמניה.
מממצאי הדוח עולה כי שיעור הלומדים מקרב כלל האוכלוסייה בישראל גבוה משיעורם במדינות ה-OECD. ישראל נמצאה במקום שני בקרב מדינות ה-OECD עם 29.7 אחוזים, לעומת 22 אחוז ממוצע במדינות הOECD.
נתון מחמיא נוסף שעולה מן הדוח הוא שאוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם. שיעור הלומדים (בכל שלבי החינוך, כולל גני-ילדים והשכלה גבוהה) מקרב כלל האוכלוסייה בישראל עומד על 29.7% בישראל לעומת 22% ב-OECD.
אחוז בעלי תואר ראשון בישראל גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה-OCED: ארבעים ושישה אחוזים לעומת 32% ב-OCED, וגם מזה של כל אחת מארצות ההשוואה. במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי: 17 אחוז בישראל לעומת 25 אחוז בממוצע OECD.
משנת 2010 לשנת 2011 גם חלה עלייה באחוז בעלי התואר בגילאים הצעירים יותר (25-34), מ-44% ל-45% מסך קבוצת גיל זו. נתון זה מעיד כי אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה ממשיך לגדול ולא הושפע בעקבות הקטנת גל העלייה.
התנאים המיוחדים בישראל, כמו חובת השירות הצבאי בגיל 18, מובילים לכך שקבוצת הגיל הבאה, 35-44, גדולה יותר מקודמתה. בין השנים 2010 ל-2011 גדל שיעור בעלי תואר ראשון בקבוצה זו מ-49% ל-50%.
למרות שקשה יותר להגדיל את שיעורי בעלי השכלה הגבוהה בקרב אוכלוסייה שמלכתחילה נחשבת למשכילה מאד, עדיין מצליחה מערכת החינוך בישראל להציג גידול בשיעור בעלי תואר ראשון וצמצום גדול יותר בקרב האוכלוסייה הפחות משכילה.
בישראל נמצאו מורים צעירים יותר: 53% מהמורים בארץ הם בני 39 ומטה, לעומת 41% ממוצע במדינות ה-OECD.
מהדוח עולה כי כוח ההוראה בישראל בנוי ברובו ממורות. אחוז המורות בישראל הינו גבוה משמעותית בכל שלבי החינוך. תופעה זו קיימת במרבית מדינות ה-OECD, אך בישראל - בייחוד בחינוך היסודי - הינה בולטת יותר.
יחד עם זאת, אחוז המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר, קרי חטיבה עליונה. נרשמה עלייה מ-0.4% גברים בקדם-יסודי, כ–15% ביסודי ועד לכ-30% בבתי הספר התיכונים. תנועה זאת קיימת כמעט בכל המדינות, וביפן כ 72% ממורי התיכון הינם גברים.
יכולת הקידום של מורה בישראל גבוהה יחסית. מורה מתחיל בישראל עשוי להכפיל את שכרו במהלך תקופת עבודתו באמצעות קידום ותק בלבד, עם הכשרה מינימאלית של תואר B.A.
לעומתו יחס זה בממוצע במדינות הOECD הינו כ-60% בלבד. רמת השכר הגבוהה בחטיבה העליונה בישראל היא פי 2.24 ביחס לשכר מורה מתחיל. לשם המחשה, בגרמניה רמת השכר הגבוהה הינה פי 1.38 בלבד ביחס לשכר מורה מתחיל.
היתרון היחסי של מערכת החינוך היא בכך שיש בידה יכולת לשמר ולטפח את המורים באמצעות סולם דרגות שכר גבוה, שמתגמל עבור ותק והשכלה. מורה מתחיל בחינוך היסודי עשוי להכפיל את שכרו פי 2.76 בשיא הוותק שלו ועם הכשרה והשכלה מקסימלית, לעומת 1.72 בלבד בממוצע ה- OECD. השינוי הצפוי בשכר מורה מתחיל לאחר שיא הוותק ומקסימום הכשרה והשכלה.
מהסתדרות המורים נמסר כי הם "מתריעים זה שנים רבות על הצפיפות הקשה במוסדות החינוך בישראל (מגני הילדים ועד לבתי הספר העל יסודיים). השנה, עם פתיחת הסכם השכר אנו נדרוש ממדינת ישראל התמודדות מול הבעיה הקשה מאוד של מערכת החינוך הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת התלמידים.
"באשר לרמת השכר – הסתדרות המורים כשחתמה על הסכם אופק חדש שיפרה את שכר המורים ב- 30% בממוצע, וזוהי רק תחילת הדרך כעת עם פתיחת הסכם השכר החדש אנו נמשיך לדרוש תנאי עבודה ושכר לעובדי ההוראה בישראל".
עו"ד גדעון פישר, יו"ר ארגון ההורים הארצי, מסר בתגובה לדוח כי הוא "מצביע על בעיה מוכרת. חדשות לבקרים אנו מקבלים תלונות של הורים בנוגע לגודל הכיתות. בישיבה שקיימנו לפני כשבועיים עם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע, ארגון ההורים הארצי הציף את הבעיה וביקש מיו"ר הועדה להביא את הנושא לשולחן הועדה לדיון.
"על פי הדוח אנו רואים כי ההשקעה של המדינה היא בגיל הבוגר ולאו דווקא בשכבות הצעירות, אנו מאמינים שהפירמידה צריכה להיות הפוכה ואנו כארגון ההורים הארצי פועלים לשינוי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם