אירופה: על ארה"ב להסביר הריגול בשטחנו
בנציבות האיחוד האירופי ובגרמניה לא הסתירו את הזעם על הפרסומים כי סוכנות הביון עקבה אחרי שיחות טלפון ואי-מיילים
- מוסקבה: אין לנו עניין בסנודן, אך לא נסגיר אותו
- בגלל ההאזנות: שפל בתמיכה באובמה
- "ההדלפות - מבחן ליחסי ארה"ב וסין"
המגזין הגרמני דר שפיגל פרסם ביממה האחרונה מסמכים סודיים על תוכניות האיסוף המודיעיני של ה-NSA, אשר הודלפו על ידי עובד הסוכנות לשעבר, אדוארד סנודן. המסמכים מלמדים על ההיקף העצום של הריגול האמריקאי נגד מדינות שנחשבות לבעלות ברית קרובות.
לפי המידע, הסוכנות האמריקאית עקבה אחרי משרדי האיחוד האירופי במדינות שונות ברחבי העולם, כאשר בשגרירויות בוושינגטון ובאו"ם אף הותקנו מכשירי ציתות ואף הייתה חדירה לרשתות המחשבים כדי להשיג גישה למיילים ולתכתובות פנימיות.

לפי מסמך פנימי של הסוכנות, ארה"ב האזינה לחצי מיליארד שיחות טלפון, תכתובות דואר אלקטרוני והודעות טקסט בגרמניה בחודש אחד בלבד, וכי הנתונים – ולא התוכן – נשמרו במטה. ביום ממוצע, כך עולה מהדיווח, היה מעקב אחרי כ-20 מיליון שיחות טלפון בגרמניה וביום עמוס הגיעו המספרים אף ל-60 מיליון שיחות.
גרמניה מוגדרת במסמך בתור שותפה "מדרג שלישי" ונאמר כי המעקב בשטחה מגיע לרמות של איסוף המידע על סין או סעודיה. "אנחנו יכולים לתקוף את האותות של מרבית השותפות שלנו מדרג שלישי, ואנחנו גם עושים את זה", נכתב במסמך.
נציבות האיחוד האירופי דרשה מהאמריקאים הבהרות מיידיות לגבי הפרסומים. "יצרו קשר עם הרשויות האמריקאיות בוושינגטון ובבריסל, והתעמתנו אתן לגבי הטענות", אמרה דוברת הנציבות בבריסל. "הם הבטיחו לנו לבדוק את הדיוק של המידע ולעדכן אותנו על התוצאות".
יו"ר הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, גינה את ההתנהלות האמריקאית. "אני מודאג ביותר ושרוי בהלם לגבי הטענות שהרשויות האמריקאיות ריגלו אחרי משרדי האיחוד", אמר שולץ, בעוד אחרים קראו להשעות את השיחות בין ארה"ב לבין אירופה על הסכם סחר חופשי.
גם שרת המשפטים של גרמניה קראה לממשל האמריקאי להסביר את מעשיו. "הצד האמריקאי חייב באופן מיידי ומקיף להסביר אם דיווחי התקשורת לגבי צעדי ההאזנה הבלתי פרופורציונליים לחלוטין מצד ארה"ב באיחוד האירופי נכונים או לא", אמרה השרה, סבינה לויטהוסר-שנרנברגר.
העיתון וושינגטון פוסט פרסם הלילה מצגת שקפים שמתארת את האופן שבו פעלה פריזם – המערכת ששימשה את הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) בחדירה למחשבים אישיים של אזרחים בארה"ב.
התרשימים הראשונים מציגים את הפעולות שמתרחשות כאשר אחד האנליסטים של סוכנות הביון מגדיר למערכת האיסוף מטרה חדשה. הבקשה מועברת אוטומטית למפקח שבוחן את "הסלקטורים" – מונחי החיפוש – ועליו לקבוע ב-51 אחוזי ביטחון שמדובר באזרח זר שנמצא בחו"ל בזמן האיסוף.
אחרי שהמידע נאסף, הוא מנותח באמצעות ארבע מערכות מיוחדות שמתמקדות בקול, טקסט, וידיאו ו"מידע של רשת דיגיטלית". לפי הדיווח, הבולשת האמריקאית (FBI) בוחנת את המידע המאוכסן מול המאגרים שלה כדי לוודא שלא מדובר באזרחים אמריקאיים, אולם הבדיקות ככל הנראה לא נעשות כאשר מדובר באיסוף בזמן אמת.
מאחד השקפים עולה כי ב-5 באפריל השנה, היו 117,675 מטרות איסוף פעילות בתוך מאגר הלחימה בטרור של פריזם. עם זאת, לא ברור כמה עוד גולשי אינטרנט, בהם גם ככל הנראה אזרחים אמריקאים תמימים, הפכו קורבן לאיסוף מידע במהלך המעקב אחרי אותן מטרות, ולא ברור מה היקף המידע שנאסף עבור כל אחת מהמטרות.
עוד מוכיחים השקפים כי הממשל האמריקאי נעזר בחברות הטכנולוגיה החשובות ביותר לאסוף את המידע – מייקרוסופט (שהייתה הראשונה להצטרף כבר בספטמבר 2007), יאהו, גוגל, פייסבוק פאלטוק, יוטיוב, סקייפ, AOL ואפל (שהצטרפה רק באוקטובר 2012). תוכנית פריזם אספה מהחברות הללו מגוון רחב של מידע – אי-מייל, צ'אט קולי ומצולם, וידיאו, תמונות, מידע מאוכסן, VoIP (העברת מידע קולי על רשת האינטרנט), העברת קבצים, שיחות וידיאו, עדכונים על פעילות היעד (כמו שימוש בסיסמאות כניסה), פרטים על רשתות חברתיות ובקשות מיוחדות.
סנודן, שנמלט להונג קונג בחודש שעבר לפני שהחל להדליף את הפרטים הסודיים לגרדיאן ולוושינגטון פוסט, נמצא כבר שבוע בטרמינל בשדה התעופה במוסקבה אחרי שארה"ב ביטלה את הדרכון שלו. במקביל, ממשלת אקוודור בוחנת את בקשתו לקבל מקלט פוליטי, בעוד האמריקאים לוחצים עליה שלא להיענות לבקשה ומבקשת את הסגרתו כדי שיועמד לדין.