קרי יצא בידיים ריקות ממרוץ מטורף של 72 שעות
ג'ון קרי כל כך רצה להביא את נתניהו ואבו מאזן אל המשא ומתן, עד שלא נח רגע. מכל צד הוא הצליח להוציא ויתורים, אבל לא הגיע לנוסחה. נתניהו הסכים לשחרר 60 אסירים בשלוש מנות, אבו מאזן התעקש על 123. אבו מאזן דרש הקפאה מלאה והצהרה על קווי 67', נתניהו סירב בסוף קרי המריא בלי מו"מ אבל עם הבטחה שישוב בקרוב
פסגה מרובעת שקרי שאף לקיים בעמאן כבר לא תתכנס, לפחות לא השבוע. פריצת דרך שתוביל לחידוש השיחות, גם היא תמתין לפחות שבועות. השורה התחתונה: תוצאת המגעים הקדחתניים שהתקיימו בירושלים, בעמאן וברמאללה מוכיחה כי לנתניהו ואבו מאזן אין רצון בוער להיכנס לשיחות שלום. הם לא עושים את המינימום הנדרש כדי ליצור אווירה חיובית בדעת הקהל שלהם ואינם מתאמצים לשווק את השני כפרטנר. הם ממשיכים לשחק בהאשמות.
גורמים ישראליים שליוו את המאמץ הכנה כל כך של קרי להביא לחידוש השיחות הופתעו מכברת הדרך שהיה מוכן לעשות נתניהו לחידוש השיחות. לוח הזמנים עליו דובר היה השבוע, לקראת צום הרמדאן שיחל ביום שישי.
נתניהו התחייב לשחרר 60 אסירים פלסטינים בשלוש מנות, הראשונה מיד לאחר הפסגה שתוכננה השבוע בעמאן. נתניהו אף התחייב להקפיא בהחלטת קבינט את הבנייה מחוץ לגושי ההתנחלויות ולרסן את הבנייה בתוך הגושים ובשכונות היהודיות במזרח ירושלים. שתי הסכמות אלה נתפסו בעיניו כמחוות בונות אמון ולא כניעה לתנאים מוקדמים. מנגד, נתניהו דרש מאבו מאזן לוותר על דרישתו להתחייב על חידוש השיחות על בסיס קווי 67' וחילופי שטחים, ולהסתפק בהתחייבות אמריקאית.
אלא שאבו מאזן עשה גם הוא כברת דרך משלו. הוא היה מוכן לבלוע הצהרה אמריקאית ולא ישראלית על קווי 67'. הוא אף היה מוכן לקבל את הקפאת הבנייה רק מחוץ לגושים ולוותר על הקפאה בגושי ההתנחלויות. בתמורה הוא דרש שחרור של כל 123 האסירים שנכלאו לפני הסכמי אוסלו. נתניהו סירב.
מכאן התחילו משחקי האשמות ההדדיים, כשכל צד מספר רק חצי מהסיפור כדי להצדיק את עמדתו.
אבו מאזן הסביר שאם יוותר על הקפאה מלאה ביו"ש, כולל בגושי ההתנחלויות ובמזרח ירושלים ועל התחייבות ישראלית על קווי 67', הוא חייב לפחות לקבל את כל האסירים במכה אחת. אני לא יכול להיראות כמשת"פ של ישראל, שרץ לשיחות שלום ומקבל רק פירורים, אמר לקרי. אני זקוק להישג של נראות ברחוב הפלסטיני. כיצד הוא ייראה, עם מיניבוס כשבתוכו בקושי 20 אסירים, כשחמאס הצליח לשחרר 1,027 אסירים מהכלא הישראלי? הטיח בקרי.
כיוון שנתניהו סירב לשחרר את כל האסירים במכה אחת, אבו מאזן דרש "תשלום" במקומות אחרים, היכן שכבר הסכים לוותר: הקפאה מלאה והצהרה ישראלית על גבולות 67'. מכאן נובעת התחושה הישראלית שאבו מאזן מזגזג. מוותר, ואז מחדש את תביעותיו הראשונות.
נתניהו בטוח שאבו מאזן יפרוש מהשיחות בהזדמנות הראשונה, יאשים את ישראל ויחדש את הקמפיין באו"ם. מדוע, אם כן, הוא צריך לתת לו את כל האסירים במכה אחת? שלא לדבר על כך שהוא לא מסכים לחדש את השיחות על בסיס קווי 67' וחילופי שטחים. זו דרישה מטורפת, אומרים בסביבת נתניהו. לא ייתכן שאבו מאזן יקבל התחייבות ישראלית על מה שצריך להיקבע רק בתום המשא ומתן.
אם נתניהו ייאלץ להסכים לקווי 67', הוא ידרוש מאבו מאזן להסכים למתווה שלו לסידורי הביטחון: מדינה פלסטינית מפורזת, ושליטה צבאית ארוכת טווח על נהר הירדן, כשהגבול המערבי שלו הוא גדר ההפרדה. גם זה נמצא במחלוקת. וכך, במשך 72 שעות, קפץ קרי בין נתניהו לאבו מאזן, כשהוא מציג בפני השניים את הצעות הצד האחר.
סאיב עריקאת, הממונה על המו"מ ברשות, אמר כי השיחות בין אבו מאזן לקרי לא הגיעו ל"התקדמות גדולה". הוא הוסיף כי הפגישה האחרונה הייתה חיובית, אבל לא הביאה להסכמה בין הצדדים.
קרי עזב אתמול והותיר את שני יועציו לקדם הבנות שיאפשרו לחדש את המשא ומתן. בתוך שבוע עד שבועיים קרי יחזור. בירושלים לא יופתעו אם יטיל את האשמה על אבו מאזן במידה והמגעים ייכשלו. שהרי אובמה לא מעוניין להיכנס שוב לעימות עם נתניהו רק בשל סוגיה שלא האמין מראש בסיכויי הצלחתה. עם זאת, מקור המעורה בשיחות העריך שלמרות המילים היפות שהרעיף על הצדדים, קרי מגלה משבר מנהיגות לא רק אצל אבו מאזן אלא גם אצל נתניהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם