העליון דחה ערעורו של דורס שניאור חשין
בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגיש טל מור, שדרס למוות את חשין, נמלט מהזירה והפקירו לדמם למוות. השופט: "זוהי אינה התנהגות נורמטיבית"
הטענה העיקרית בערעור של מור, המיוצג על ידי עו"ד תמי אולמן, היא כי לא הוא שפגע בחשין, אלא נהג אחר פגע בו והפקיר אותו. לדברי מור, הוא לא ידע כלל שפגע ברוכב האופניים ועל כן עזב את מקום האירוע, וכשברגע שהבין שהמשטרה מחפשת אחריו הסגיר עצמו לחוקריה.
עוד טען מור כי העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי הוא עונש כבד מדי. לראיה מביאה עורכת דינו תיקים דומים אחרים בהם העונש היה קל יותר.
הרכב השופטים קבע פה אחד כי העונש שנגזר על המערער הוא מידתי, למרות שהוא חמור וקשה, ועל כן לא מצאו לנכון סיבה להתערב.
בהכרעה, אותה כתב השופט יורם דנצינגר והתקבלה פה אחד בידי חברי ההרכב הנוספים ניל הנדל וצבי זילברטל, נכתב כי הרשעתו של מור בהריגה והפקרה של חשין מעוגנת היטב בחומר הראיות שהובא לפני בית המשפט המחוזי.
עוד נכתב בהכרעה, כי מדובר ב"ראיות נסיבתיות היוצרות יחדיו תצרף שחוליותיו משתלבות זו בזו". על כן, לדבריו, נותרה בפני בית המשפט המחוזי מסקנה יחידה והיא להאשים את מור בעבירות שיוחסו לו, על בסיסן של חוות דעת שניתנו מול גרסתו של הנהג. "לא מצאתי פגם בדחיית עדויות המומחים שהעידו מטעם ההגנה, הן בשל ליקויים וכשלים שנפלו בחוות הדעת שהגישו והן לאור האופן בו השיבו לשאלות מסוימות שהופנו אליהם בבית המשפט".
השופט דנצינגר הוסיף וטען שבראיון שהעניק טל מור לחדשות ערוץ 2 עוד לפני הסגרתו הוא מסר מספר אמרות מפלילות וכי ההתנהלות מצידו הייתה מפלילה לאחר התאונה, שאת ההסברים שניתנו לה לא קיבל בית המשפט.
"אין לומר כי בנסיבות המקרה דנן מדובר בחריגה בלתי מידתית או בטעות שנפלה בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. עתה, משבית המשפט המחוזי יישם את מדיניות הענישה הראויה, שומה על בית המשפט לאשרה במסגרת המלחמה בתופעת הנהיגה וההפקרה על רקע שכרות. לא זאת אף זאת, נסיבות המקרה דנן מצדיקות ומחייבות החמרה בעונש".
דנצינגר גינה את התנהלותו של מור וטען כי הוא בחר לבטל הודאה שנתן ועל אף שהביע חרטה על מעשיו לא נטל אחריות על התאונה. השופט הוסיף כי העונש הוא מידתי ומתחשב גם בנסיבות חייו ועברו של טל מור, אך למרות זאת "מעשיו קשים הם ותוצאותיהם קשות שבעתיים. המערער נטל חייו של איש משפחה, בעל, אב לילדים קטינים ובן יקר להוריו. זאת ועוד, לאחר שדרס המערער את המנוח הוא הפקירו להתבוסס בדמו תוך כשלנגד עיניו עמדה מטרה אחת ויחידה – להימלט מהזירה ולטשטש את מעורבותו בדריסת המנוח. זוהי אינה התנהגות נורמטיבית".
- "ההסדר המקל לדורסים בתאונות - מכת מדינה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם