"לעצור את ההתנהלות האלימה של שוטרים"
חברי כנסת רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית זעמו על תופעת אלימות שוטרים כלפי מפגינים. "הזכות להפגין זו נשמת אפה של הדמוקרטיה"
התופעה מתפשטת?
- מפגינות: שוטרים פגעו בנו נפשית ומינית
- 800 תיקים על אלימות שוטרים בשנה
- עימותים בהפגנה בת"א, דפני ליף נעצרה
חברת הכנסת אורית סטרוק הוסיפה כי אלימות השוטרים היא תופעה רחבת היקף, אשר פוגעת בכולם: "הגיע הזמן שבמסגרת הוועדה נתקן את התופעה שנקראת אלימות שוטרים, שלא מבחינה בין ימין ושמאל, יהודי וערבי", הבהירה.
סטרוק אף העלתה לדיון את הבעיות העולות מפעילות מח"ש, אשר לדבריה לא עוסקים בחקירות ולכן אינם מסוגלים להתמודד עם תיאום עדויות. עוד הביעה חברת הכנסת זעם על כך ששוטרים אשר מואשמים בעבירות חמורות, מועמדים לדין משמעתי בלבד, ואינם מושעים מתפקידם בזמן החקירה.
חבר הכנסת ישראל אייכלר הסכים כי התופעה אינה גובלת במגזר כזה או אחר וציין כי אלימות שוטרים חמורה נפוצה גם בהפגנות חרדים. "מדינה דמוקרטית לא מפעילה אלימות שלטונית כדי להפעיל את שלטון החוק. בנוסף, יש תחושה שלמשטרה מותר לעשות דברים שמעל למסגרת החוק במשטר דמוקרטי".
ניצב משנה איילת אלישר, המשנה ליועץ המשפטי של המשטרה, הציגה את הצד של השוטרים בעניין: "השימוש במונח אלימות הוא שימוש מטעה. לנו יש סמכות להשתמש בכוח סביר. הסמכות היא בחוק ונבחנת בבית המשפט, והדיון פעמים רבות הוא האם המשטרה השתמשה בכוח שאינו סביר".
לדבריה, אחת הבעיות הגדולות היא חוסר תיאום בין המפגינים לבין כוחות המשטרה, וכאשר הפגנה איננה מתואמת מראש המשטרה נתקלת במצבים בהם מפגינים נמצאים במקומות אשר מסכנים את הציבור ומפריעים מאוד. על כן, הדבר יוצר חיכוכים מיותרים בינם לבין המשטרה. חיכוכים נוספים נוצרים, כלשונה, בהפגנות המתקיימות מול בתי מגורים.
דברי אלישר גרמו לתרעומת רבה מצד משתתפי הדיון ומחברי הכנסת, בהן זנדברג, שאמרה: "המסר מדברייך הוא שבגלל חוסר התיאום אי אפשר להתלונן על אלימות וזה דבר חמור מאוד. אם אדם הוא נבחר ציבור, לגיטימי בהחלט לקיים הפגנות מול ביתו".
תנ"צ אבשלום פלד, סגן מפקד מחוז ירושלים, הוסיף כי אלימות שוטרים היא אינה תופעה, אלא עשבים שוטים בלבד: "ישנם איזונים שונים שהמשטרה צריכה לבצע בהפגנות, בין רצון המפגינים ושמירה על החוק. המשטרה מתייחסת בכובד ראש גדול מאוד להפגנות".
סגן מנהל מח"ש, עורך דין משה סעדה, ציין כי בשנת 2011 נפתחו 800 תיקים לחקירה על אלימות שוטרים. מתוכם, ב-20% מהתיקים הוגש דין משמעתי או פלילי. לשאלת סטרוק ו זנדברג, כמה תלונות הוגשו בסך הכל, סעדה לא סיפק תשובה, אך הוסיף כי למח"ש יש את כל האמצעים הדרושים לחקירת שוטרים, וכי היעד לסיום חקירה וסיום טיפול כולל הוא שישה חודשים.
עדויות דומות נשמעו מפעילים חברתיים נוספים, בהם דפני ליף, ממובילי המחאה החברתית, אשר אמרה: "אני חוויתי אלימות משטרתית במעצר מאוד מתוקשר, בו קיבלתי חבלות קשות, מנעו ממני סיוע רפואי ואף הוטרדתי מינית".
לדבריה, משטרת ישראל משתמשת בכוח שלה באופן שמסכן ושוחק את הדמוקרטיה במדינה. "יש חוסר אמון משווע במשטרה - מצד האזרחים ומצד כל הקשת הפוליטית", אמרה.
עדות קשה נוספת השמיעה פעילה חברתית אחרת, כרמן אלמקייס, אשר העידה כי עברה הטרדה מינית על ידי שוטר במוצאי שבת האחרונה בחורשה נטושה בסמוך לביתו של שר האוצר יאיר לפיד. היא תיארה כי שוטרי מג"ב התבטאו בגסות רבה והעירו הערות מיניות כלפיה וכלפי חברתה.
אלמקייס תיעדה את הדברים במכשירה הסלולרי, אך השוטר זינק עליה, הפיל אותה לרצפה, אזק אותה ולקח אותה למעצר בגין תקיפת שוטר. לדבריה, לאחר שאזק אותה השליך את מכשירה הסלולרי ומחק ממנו את הצילומים.
ח"כ אילן גילאון אמר כי בכל מוצאי שבת כאשר מתקיימת הפגנה, הוא מקבל פניות מאזרחים המעידים על אלימות שוטרים. לדבריו, לא מדובר בעשבים שוטים, אלא באובדן שליטה מוחלט של המשטרה.
גילאון הוסיף כי המשטרה סובלת משיקול דעת לקוי ובמקום לעסוק בנושאים דחופים יותר כמו אלימות נגד קשישים, היא עוסקת במחאות חברתיות ומפעילה שם כוח מוגזם. חברת הכנסת מיכל רוזין אמרה כי היא אינה מסכימה עם דבריו של גילאון, ובעיניה לא מדובר באובדן שליטה אלא במדיניות שיטתית של המשטרה.
יו"ר הוועדה החלופי, חבר הכנסת זבולון כלפה, סיכם את הדיון באומרו כי "הזכות להפגין היא זכותו של כל אחד במדינת ישראל. זוהי נשמת אפה של הדמוקרטיה. עולה רושם שמדובר בתופעה של אלימות שוטרים ולא במקרים בודדים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם