מיהו איל הנדל"ן שעוקף את דונלד טראמפ?
גארי ברנט דורג ברשימת מאה האנשים החזקים בניו יורק ובונה גורדי שחקים מנקרי עיניים. ויש גם ייחוס: הוא בן אחיינו של החזון איש
תשעים קומות יש בבניין הדירות האדיר, שמוכר בשמו המסחרי One57. גובהו 306 מטרים. ביחידות מידה אמריקניות אלו 1,004 רגל - מספר בעל חשיבות סמלית גדולה במדינה שמכורה למספרים ולסמלים: One57 הוא בניין הדירות הראשון בארצות הברית שחוצה את רף האלף רגל, גבוה בארבעים מטר מ"בניין ביקמן" שבדרום מנהטן, שעם 76 קומות החזיק בשנתיים האחרונות בתואר בניין הדירות הגבוה ביותר בחצי הכדור המערבי.
One57 הוא שילוב בין 92 דירות יוקרה שייבנו בחלקו העליון לבין 210 חדרי מלון הייאט המפואר, שייבנו בקומות התחתונות. השילוב אמור להבטיח לדיירי הבניין תנאי מגורים בנוחות מפנקת של מלון חמישה כוכבים, כולל שירות חדרים עד לפתח הבית, בריכה מקורה, סאונה, חדר כושר מפואר ומרכז קניות צמוד.
"אבי תמיד אמר לי, כמה שתדבר פחות, יותר טוב", אמר לא מזמן ברנט בהתבטאות נדירה לאתר הנדל"ן The real deal.
אביו של ברנט לא היה איש של דיבורים, כי אם איש ספר. התלמוד הבבלי, ליתר דיוק.
האב הוא הרב חיים סוויאטיצקי, דמות מוכרת בעולם החרדי של ניו יורק במחצית השנייה של המאה ה-20, חוקר תלמוד ואחיינו של החזון איש, הרב האחראי בין השאר לדימוי "העגלה המלאה" - שבאמצעותו הסביר לראש הממשלה דוד בן-גוריון את העדיפות שיש לשומרי המצוות מול החילונים, "העגלה הריקה".
סוויאטיצקי, הוא בנו של הרב יצחק זונדל קרליץ, אחי הרב המפורסם, שהעתיק את מגורי המשפחה מהלואר איסט סייד של מנהטן לקהילת החרדים המסוגרת בעיר מונסי שבצפון ניו יורק, מקום מושבם של רבים מראשי קהילת נטורי קרתא, הידועים במאבקם נגד המשך קיומה של מדינת ישראל. שם, בין אנשי חסידות סאטמר לחסידות בעלז, גדל ברנט, אז עדיין בשמו המקורי, גרשון סוויאטיצקי: אחד מעשרה ילדים בעיר שידועה כאחת העניות בניו יורק.
ברנט נותר נאמן להוראותו של אביו, גם לאחר שהפך מושא לסיקור קדחתני מצד כלי התקשורת המקומיים. הוא מסרב להתראיין, וכשהוא כבר מסכים לדבר, לעתים נדירות, הוא מסתפק בכמה אמירות כלליות בנוגע לפרויקטים שעל הפרק. ממידע שכן פורסם עליו ידוע כי בשלב מסוים המיר את לימודי הישיבה במונסי בלימודי תואר ראשון במתמטיקה בקולג' קווינס, ובהמשך השלים תואר שני בכלכלה באוניברסיטת האנטר.
בניגוד לבדיחה הידועה שלפיה הדרך המהירה ביותר להיות אשת עסקים מצליחה היא להינשא לאיש עסקים מצליח, המקרה של ברנט היה הפוך. במהלך חופשה בפלורידה הוא פגש את אשתו הראשונה, אווילין מולר, נצר למשפחת יהלומנים מצליחה מאנטוורפן, בלגיה. אביה של אוולין, שולים מולר, הקים באמצע השנות ה-20 את ענקית היהלומים "מולר ובניו". ברנט נכנס לעסקי היהלומים של המשפחה בבלגיה, שם שימש עשר שנים כאיש הקשר של החברה בשוק האמריקני.
בראשית שנות ה-90 החליטה משפחת מולר להרחיב את תיק ההשקעות שלה ולהיכנס גם לשוק הנדל"ן האמריקני. ברנט ניצל את ההזדמות כדי לחזור לארצות הברית ולבחון את השוק מקרוב. הוא התחיל עם כמה השקעות צנועות במערב התיכון הידידותי יחסית של ארצות הברית, לפני שהרגיש בטוח מספיק לקפוץ למים הסוערים והעמוקים של שוק הנדל"ן בניו יורק.
ב-1994 ביצע את העסקה המשמעותית הראשונה שלו בעיר, כשרכש את ה"בלנורד" שברחוב 86 פינת שדרות ברודווי שבאפר וסט סייד היוקרתי של מנהטן: בניין היסטורי שנבנה בשנת 1908 ומעוטר עיצובים בסגנון הרנסנס האיטלקי; נמוך יחסית במונחים מקומיים, 13 קומות בלבד.
יוקרתו הגדולה נבעה מעיצובו האמנותי ומנוכחותו האדירה כאחד הבניינים היחידים בניו יורק המתפרש על פני בלוק רחוב שלם. "זה היה כמו יהלום מאה קראט, לא מלוטש", נזכר ברנט בהשקעה שהרימה אז לא מעט גבות, ושתמורתה שילם 18 מיליון דולר. "במקום כלשהו בפנים הסתתר יהלום יפה מאוד".
עשר שנים לאחר מכן כבר נכנס באופן רשמי לליגה של הגדולים, בכפיפה אחת לצד אילי הנדל"ן מורט צוקרמן, סטיב רות' ודונלד טראמפ, כשבנה את בניין ה"אוריון" שברחוב 42 פינת השדרה התשיעית: 58 קומות של יוקרה מנקרת עיניים, שהפכו אותו בשעתו לבניין המגורים השישי בגובהו בניו יורק. עתוי הבנייה - מיד לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, כשהעיר מתנהלת בצל הטראומה הקשה וכשיזמי בנייה מקומיים מהלכים על קליפות ביצים - זיכה אותו בלא מעט הדים ופרסום.
ברנט מיצב את עצמו אז כאחד מיזמי הבנייה הכוחניים והנחושים ביותר בעיר. הפרויקטים האחרונים חיזקו עוד את התדמית. "בזמן שהמיתון דחק הרבה יזמים מנוסים לשוליים והבריח יזמים לא מנוסים בחיפוש אחר מחסה, בולטת היכולת של ברנט להמשיך קדימה בקצב מסחרר", נכתב עליו בכתבת פרופיל במגזין העסקים Crain. " היום הוא בקלות לוקח את תואר היזם הפעיל העסוק ביותר בעיר, מקבילה עסקית לשפן של אנרג'ייזר".
אלא שההצלחה העסקית הגדולה לוותה בטרגדיה אישית, כשאשתו ואם חמשת ילדיו, אוולין, הלכה לעולמה בגיל 37 לאחר שנתיים של מאבק במחלת הסרטן. מאז הספיק ברנט להינשא לאשתו השנייה, איילה, וביחד הביאו השניים לעולם חמישה ילדים נוספים, שאותם הוא מגדל בביתו שבקווינס לצד חמשת ילדיו מנישואיו הראשונים.
בעיר שראתה כבר עשרות מגדלי יוקרה מנקרי עיניים מהסוג שקנה לדונלד טראמפ את פרסומו הרב וממונו הגדול, נחשב One57 לליגה בפני עצמו. גם המחירים נחשבים פורצי גבולות במונחים אמריקנים: ממוצע של 88 אלף דולר למטר רבוע, או במילים אחרות, מיליון דולר לקופסת נעליים בגודל של 11 מ"ר וקצת.
המחיר לא הפריע לקצב המכירות, שהצליח להפתיע כמעט את כולם, עם אחוז תפוסה שעומד - עוד לפני השלמת הבנייה - על שבעים אחוז. אפשר רק לשער את גודל ההתרגשות שאחזה בכלי התקשורת כשדיווחו לפני קצת יותר מחודשיים על ההיסטוריה שעשה אחד מדיירי הבניין כשרכש את הדירה היקרה ביותר שנמכרה אי פעם בארצות הברית, תמורת קצת יותר מתשעים מיליון דולר.
בכך נשבר השיא הקודם, שבו החזיק האוליגרך הרוסי ובעלי קבוצת הכדורגל של מונקו דמיטרי ריבולובלב, שרכש לפני שנה וחצי לבתו בת ה-22 דירה במגדלי היוקרה Central West 15 תמורת 88 מיליון דולר.
ה"דירה" - הגדרה מתעתעת - היא למעשה בית מידות בגודל של אחוזה פרטית בעיבורו של גורד השחקים. זהו דופלקס החולש על שתי קומות, ה-75 וה-76, ומשתרע על פני שטח אדיר של 1,260 מ"ר: שישה חדרי שינה, ספרייה, חדרי אירוח, מטבח מפואר, חדר אוכל לעשרות אנשים ואפילו גינה פרטית, מוקפת קירות זכוכית ותלויה בין שמים לארץ בגובה מאות מטרים.
וגולת הכותרת: קיר זכוכית בגובה שמונה מטרים, שממנו נשקף נופו עוצר הנשימה של הסנטרל פארק, הפרוש כגלויה למרגלות הבניין. פרסום דבר המכירה יצר חרושת שמועות גדולה בנוגע לזהות הרוכש, כשהסברה הרווחת הייתה כי מדובר באיל נפט מנסיכות המפרץ; אחת השמועות אף דיברה על נסיך קטארי.
השמועות הללו רק העצימו את התרוממות הרוח ותחושת הגאווה הלאומית כשנחשף כי הקונה הוא לא איל נפט ערבי אלא אזרח מקומי, בשר מבשרה של אצולת הממון המקומית, איש הפיננסים היהודי ויליאם הקמן. עוד נודע כי להקמן אין שום כוונה להתגורר בדירה שתמורתה שילם את הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם בארצות הברית: למעשה מדובר בלא יותר מחלק מתיק ההשקעות של האיש, שהונו נאמד בכמיליארד וחצי דולר, ושרכש את הדירה עם כמה שותפים כאפיק השקעה מבטיח.
אלא שאם יש משהו שניו יורק הוכיחה לא פעם בשנים האחרונות הוא שהטירוף של היום הוא הנורמה של מחר: דופלקס אחר, הממוקם בקומות ה-89 וה-90, 14 קומות מעל לאחוזתו של הקמן, נמצא כעת בשלבי מכירה אחרונים תמורת סכום לא כל כך דמיוני כבר של 95 מיליון דולר. במקרה הזה, לפי מקורות יודעי דבר, לא מדובר באנשי עסקים אלא ב"משפחה נחמדה מאוד" עם עודף במזומנים, שאמורה להתגורר בדירה ששטחה הכולל 1,020 מ "ר.
מחירן של שבע דירות נוספות, המשתרעות כל אחת על פני קומה שלמה, עומד על מחיר התחלתי של חמישים מיליון דולר. דירת שלושה חדרים בבניין נמכרה עבור עשרים מיליון דולר, ואילו דירת חדר מצאה לה קונה שהיה מוכן לשלם שבעה מיליון דולר.
"One57 יחזיק בקרוב בתואר בניין המגורים הגבוה ביותר בניו יורק", נכתב בכתבה גדולה שפורסמה בספטמבר שעבר בניו יורק טיימס. "אבל גם בלי הרבה רעש מצד הדיירים, ששומרים בקנאות על הפרטיות שלהם, אפשר כבר כעת להעניק לבניין את התואר החדש: ?מועדון המיליארדרים הבינלאומי'".
"הרמה של העושר בבניין הזה פשוט בלתי נתפסת", מתפעל ג' ונתן מילר, נשיא חברת הנדל"ן מילר סמואל. "למרות כל הבעיות הכלכליות, אתה רואה אנשים שמשקיעים בנדל"ן באופן שלא ראינו בשום תקופה אחרת".
אבל העושר הוא לא רק תוצר של פריחה כלכלית מקומית: לבניין מגיעים לא מעט דיירים מנסיכויות המפרץ, וגם אוליגרכים שירות חדרים עד לפתח הבית, בריכה מקורה, סאונה, חדר כושר מפואר ומרכז קניות צמוד. פרויקט One57 בבנייה רוסים, אנשי עסקים ממזרח אסיה ומיליארדרים ממערב אירופה. סוכנות התיווך סותבי'ס מספרת גם על אישה סינית-אמריקנית אחת, שרכשה בבניין דירה לבתה בת השנתיים.
"הסתובבנו ברחבי העיר והסתכלנו על כל מיני נכסים, עד שבשלב מסויים שאלתי אותה, ?למה בדיוק את רוצה לקנות?'" נזכר סוכן הנדל"ן קווין בראון מסוכנות סותבי' ס, שתיווך בעסקה. "היא אמרה שזה קשור לבת שלה, שמתכננת ללמוד יום אחד באוניברסיטת קולומביה או באוניברסיטת ניו יורק, כך שהיא צריכה לקנות לה דירה במיקום מרכזי בעיר. אז היא בחרה דווקא את הדירה הזאת, תמורת 6.5 מיליון דולר. ואז שאלתי ?בת כמה הבת שלך?' והיא אמרה, ?ובכן, היא בת שנתיים'. הייתי בהלם".
בניגוד ליזמי בנייה אחרים, שכבר כמה שנים פועלים בזהירות על רקע הדי הפיצוץ המהדהד של בועת הנדל"ן לפני שש שנים, ברנט קונה ומוכר בדורסנות של פיל בחנות חרסינה. כשיזמים אחרים החליטו להוריד פרופיל עד להתאוששות השוק, הוא ביקש לקרוא תיגר על הרגלי המגורים של תושבי ניו יורק בסדרה של פרויקטים מפוארים מאין כמותם.
בסך הכל אחראית כיום Extell, ענקית הבנייה שהקים לפני כעשרים שנה, ל-11 פרויקטים אדירים הנמצאים כעת בשלבי בנייה מתקדמים: כמעט 600 אלף מ"ר של דירות יוקרה ומשרדים מפוארים, שאמורים להחזיר את הצבע ללחיים של שוק הנדל"ן המקומי. לשם השוואה, חברת הנדל"ן השנייה בנפח פעילותה בעיר היא Related, עם שמונה פרויקטים וקצת יותר מ-400 אלף מ"ר של דירות ושטח מסחרי.
עוד בטרם הסתיימו עבודות הבנייה של One57, ברנט כבר עובד על בנייתו של מגדל דירות חדש, במרחק בלוק אחד בלבד. הבניין המדובר, לפי התכנון שהוגש לעיריית ניו יורק בנובמבר שעבר, אמור להגיע לגובה של 472 מטרים, 166 מטר יותר מהבניין הנוכחי.
בכך יהפוך לבניין השני בגובהו בארצות הברית, גבוה יותר מהאמפייר סטייט בילדינג ושני רק ל"בניין החופש" שקם על חורבות מגדלי התאומים. הבניין החדש אמור לכלול 233 דירות (לעומת 92 דירות ב-One57), ובקומות הראשונות שלו ייפתח הסניף הראשון של חנות הכלבו היוקרתית "נורסדרום" בעיר.
"זה לא שאני מפחד מהמצלמה", אמר בהתייחסות קצרה למגזין Crain. " זה לא שאני שונא חשיפה כי אני שונא חשיפה. אני פשוט לא רואה שום דבר טוב בזה. דונלד טראמפ מוכר בתים באמצעות החשיפה או מקבל תוכנית טלוויזיה ומרוויח ממנה כסף. אבל זה לא עושה לי את זה". את ברנט גם לא תמצאו מלכלך את הידיים במריבות ציבוריות עם אנשי עסקים או יזמי נדל"ן אחרים. אבל ממרום הקומה התשעים, ברנט מותיר את טראמפ הרחק למטה.
בנוסף להתנזרותו מפרסום, גם הרגלי העבודה של ברנט רחוקים מאלה של אנשי עסקים שמגלגלים עסקאות בנות עשר ספרות. הוא לא משתמש במחשב, הטלפון הסלולרי שלו שייך לדור הישן, ואת החישובים שלו הוא עושה בעט, על דף.
"אני דינוזאור", העיד על עצמו לאחרונה. "המזכירה שלי מגישה לי את המיילים שלי. יש לי יועצים פיננסיים שמכינים את כל הטבלאות. אני מבין איך כל הדברים הללו עובדים, אני פשוט לא יודע להשתמש בהם. אני חושב שמיילים הם דבר מסוכן מאוד. אני רואה אנשים שכותבים דברים שהם לא היו חולמים להגיד באופן אישי".
המתחרה העיקרי של ברנט הוא הארי מקלאו, בעל חברת הנכסים מקלאו: בימים אלה הוא שוקד על פרויקט בפינת רחוב פארק, שאמור עם השלמתו - בשנת 2016 - להיתמר לגובה 96 קומות ולא פחות מ-426 מטרים ; גבוה יותר מ-One57, אבל נמוך יותר מהפרויקט הבא של ברנט, שיחזיר לו את הבכורה עם גובה של 472 מטרים ובניין המגורים הגבוה ביותר בחצי הכדור המערבי.
התחרות האגרסיבית בין ברנט ומקלאו מסעירה את דמיונם של לא מעט אנשי עסקים וסוכני נדל"ן מקומיים, והיא זכתה ללא מעט סיקור. לאחר שנים של הליכה בין טיפות המשבר הכלכלי האחרון, כשברחבי ניו יורק התקשו למצוא התחלות בנייה חדשות, קל וחומר של פרויקטים שאפתניים.
בחודשים האחרונים מדברים בעיר על מרוץ בנייה חסר תקדים. מספיק בהקשר זה לציין כי לא פחות משישה בנייני דירות הנמצאים כעת בשלבי בנייה אמורים להיות גבוהים יותר מבניין ביקמן בדרום מנהטן, כרגע הבניין הגבוה בעיר ובחצי הכדור המערבי.
ללא מעט אנשים מזכיר מרוץ הבנייה הנוכחי את ההשתוללות הנדל"נית הפרועה של ראשית שנות ה-30, כששלושה יזמים מקומיים התחרו ביניהם על תואר "בעלי הבניין הגבוה בעולם". התחרות ההיסטורית שינתה לנצח את פניה של מנהטן, והובילה לבנייה אגרסיבית בקצב שהיום אפשר רק לחלום עליו.
הצלע הראשונה במשולש הנדל"ן של השנים ההן הוא בניין "40 וול סטריט", ששינה את שמו לבניין דונלד טראמפ כשקנה אותו המיליארדר בשנת 1995: מגדל משרדים בן 70 קומות ובגובה 255 מטרים, שבנייתו הסתיימה בקצב מסחרר, בתוך 11 חודשים בלבד. הבניין, במרכז העסקים בדרום מנהטן, החזיק בתואר הבניין הגבוה ביותר בעולם עם השלמתו בחודש אפריל 1930.
התואר נלקח ממנו בתוך חודש אחד בלבד, עם השלמת בניין קרייזלר ברחוב 42 פינת שדרת לקסינגטון, בצדה המזרחי של מנהטן. הבניין, הרביעי בגובהו בניו יורק היום, נבנה גם הוא בקצב מדהים, בתוך פחות משנה וחצי. עם השלמתו במאי 1930 התנשא לגובה 77 קומות ו-274 מטרים.
לא חלפו 11 חודשים, ומי שנטל את הבכורה הוא האמפייר סטייט בילדינג, שעם 381 מטרים החזיק במשך 41 שנה בתואר הבניין הגבוה ביותר בעולם. התואר נלקח ממנו רק בשנת 1972, כשהושלמה בניית מגדלי התאומים.
"תהליך העיור המוגבר שעברה ניו יורק בשנות ה-20 הסוערות של המאה הקודמת הוביל לעלייה דרמטית בביקוש לשטחי משרד. במקביל, טכנולוגיית הבנייה השתפרה משמעותית בשנים ההן, ואפשרה לבנות בנייני משרדים גבוהים יותר מאי פעם ", מסביר שמעון שקורי, הנשיא והמייסד של חברת הברוקרים אריאל נכסים, העוסקת בהשקעות בנכסי נדל"ן ומתמחה בבנייני דירות מגורים ברחבי ניו יורק.
"המצב כיום מזכיר מאוד את מה שקרה בעיר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בהבדל אחד: אז נבנו מגדלי משרדים, והיום נבנים בנייני מגורים".השינוי בהרגלי הבנייה, לדברי שקורי, נובע במידה רבה מהשינוי בהרגלי העבודה של תושבי ניו יורק. "צריך לזכור שכיום, בגלל שינויים באורח החיים ובגלל הפיתוחים הטכנולוגיים, הרבה יותר אנשים עובדים מהבית ופחות מגיעים למשרד", הוא מסביר.
"אבל גורם אחר הוא התגובה הערה של השוק בניו-יורק ליציאה מהמיתון. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שהרבה תוכניות בנייה של בנייני מגורים, שהוגשו בתחילת תקופת השגשוג הנדל"ני לפני עשר שנים, נתקעו בגלל בעיות מימון ובשל ההאטה בביקושים על רקע המשבר הכלכלי. נוצר מצב של צוואר בקבוק בתכנון ובבנייה של מגדלי מגורים, ויזמים חדשים החליטו להמתין בחוץ עד שהסערה תחלוף".
עכשיו , כאמור, לא רק שהסופה חלפה, אלא שיותר ויותר אנשים מדברים על תחילתה של בועה חדשה, גדולה יותר מכל מה שידעה העיר בחמישים השנה האחרונות. "בדיעבד, המרוויחים הגדולים הם היזמים שנתקעו עם הבנייה בגלל המיתון, משום שברגע שהמיתון הסתיים נוצר ביקוש אדיר לדירות מגורים ומחירי הדירות קפצו לרמות הרבה יותר גבוהות ממה שהם תיכננו בתחילה", אומר שקורי.
"במצב הנוכחי, כשהביקוש גבוה מחד, ויש מחסור משמעותי בשטחים וביוזמות בנייה חדשות, הבנייה לגובה הפכה לפתרון מתבקש בניסיון לעמוד בביקושים הגדולים".
עכשיו נותרה פתוחה רק השאלה מאיפה לעזאזל משיגים שבעה מיליון דולר לדירת חדר בבניין החדש של ברנט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם