מי אתה, שר ההגנה המצרי עאבד אל-סיסי?
בזמן שהנשיא מורסי נחלש, שר ההגנה המצרי הגנרל עבד אל פתאח סיסי רק צבר פופולריות. היום הוא גם הדיח את הנשיא המכהן
בהודעה דרמטית שנשא בשידור חי אמר סיסי כי "במהלך התקופה האחרונה היו מאמצים למנוע משבר במצרים כדי להשיג פיוס לאומי, בין כל הזרמים במדינה, לרבות מוסדות הנשיאות . הנשיא סירב לקחת חלק בדיאלוג הזה ועל כן הודח מתפקידו".
בחדר מצב, שעמוס באנשי צבא, השקיף שר ההגנה המצרי, הגנרל עבד אל פתאח סיסי, בימים האחרונים בדאגה על המחאות המתרחבות במדינה. בזמן שהמצלמות העבירו בשידור חי את המתרחש בשטח הוא הבין שהתמונה המתבהרת איננה מה שהוא רצה לראות.
התלבטות הצבא לא ארכה זמן רב. יממה לאחר הפגנות הענק ברחבי מצרים והעימותים הקשים סמוך למטה מפלגת האחים המוסלמים בקהיר, בהם נהרגו שמונה מפגינים, הציב הצבא אולטימטום לנשיא מורסי.
בהודעה שפרסם סיסי, המשמש גם כמפקד הצבא נאמר: "אם המשטר לא ייענה לבקשת העם בתוך 48 שעות, לכוחות הצבא לא תהיה ברירה אלא להכריז על תוכניות פעולה וצעדים שיינקטו בין הצדדים, ולקיים את תפקידנו ההיסטורי".
בשבוע שעבר עדיין לא היה ברור כיצד ינהג הצבא, אולם שר ההגנה רכש את אהדתם של המפגינים כשהכריז כי הצבא המצרי לא יעמוד מנגד אם ההפגנות יידרדרו לאלימות.
עבד אל פתאח חליל סיסי (58) היה אחד השפנים המרכזיים ששלף מורסי מהכובע כשניסה לבסס את שלטונו. הנשיא ניסה לכבוש את ההמון הזועם באוגוסט 2012, כשהדיח עוד נציג של המשטר הישן, הגנרל מוחמד חוסיין טנטאווי, מי שעמד בראש המועצה הצבאית העליונה במשך 22 שנה.
סיסי, שבאופן חריג הביע תמיכה במפגינים נגד מובארק בעודו לובש מדים, התקבל בתרועות ניצחון על ידי ההמון. האזרחים האמינו שהוא המינוי הראשון במה שיהפוך למהפכה האמיתית במצרים, זו שמבקשת לשים את הדור הצעיר בעל החשיבה העצמאית בתפקידי המפתח.
הוא התחיל את דרכו בחיל הרגלים, שם התקדם עד שמונה לראש מטה ולמפקד פיקוד צפון. לאחר מכן הוא שימש כמפקד המודיעין הצבאי ולאחר המהפכה מונה לחבר במועצה הצבאית העליונה.
מהר מאוד הוא תפס את המושכות והתקדם. אל מול חיוורונו של מורסי הוא פתח במבצע בליץ על המנהרות ברפיח. לאחר רצח 16 אנשי הביטחון בגבול מצרים-ישראל הוא הכריז מלחמה על הטרור בסיני.
בניגוד לקשרי האחים המוסלמים עם ארגון חמאס, סיסי הראה שאין לו סנטימנטים כלפי הארגון הפלסטיני. הוא אפילו התייחס אליו כאל מי שאחראי למצב הביטחוני הגרוע בחצי האי.
בינואר השנה נפתחו שוב מהומות אלימות בכל רחבי מצרים. הסיבה: פסק הדין בעניין הטבח בפורט סעיד ויום השנה למהפכה המצרית. המונים צבאו על ארמון הנשיאות, השליכו בקבוקי תבערה וקראו להתפטרותו של הנשיא. המהומות התפתחו לאירועים אלימים והצבא הציל את הנשיא מפני פריצה של ההמונים לארמון על ידי הברחתו מהדלת האחורית.
וכך, רגע המשבר של מורסי התברר כרגע השיא של סיסי. קריאות להכתיר את שר ההגנה לנשיא הלכו וגברו באופוזיציה. קמפיינים עם דמותו בבגדי הנשיאות הציפו את הפייסבוק. שלטים גדולים הורמו בפורט סעיד תוך קריאה לשלטון הצבאי לחזור למרכז הבמה ולהציל את מצרים מידיו של מורסי.
בתוך כך התקבל מידע שלפיו קיימת אפשרות שמורסי ידיח את סיסי, דבר שעורר את גמלאי הצבא הרבים לצאת לרחובות ולהפגין. בסופו של דבר, זה הוביל לגניזת הרעיון.
חזית ההצלה הלאומית - ברית של כמה מפלגות פוליטיות במצרים - לא יכלה להתעלם מרחשי הציבור. בשל כך אנשיה הצטרפו למחאה וקראו להתערבות צבאית במקרה של אנרכיה. עם זאת, הם נזהרו לא לדחוף את שר ההגנה לכס הנשיאות. בנוסף לכך סיסי, שנחשב מאז ומתמיד לאחד שיש לו קשרים טובים בארה"ב, אף זכה לטפיחה על השכם משר ההגנה האמריקאי ג' ון קרי, ששיבח את תפקודו סביב השמירה על ביטחון מצרים.
ההכנות לקראת ההפגנות כללו העלאת כוננות ופריסה מדוקדקת של שריוניות וחיילים במוקדים מועדים לפורענות. סיסי מאמין כי בד בבד עם הכרזתו, הצבא לא מתכוון להתערב ולמנוע הפגנות. המטרה היא לשמור על הנוכחות.
על חלק מהשריוניות שנפרסו ברחובות נתלו שלטים שעליהם כתוב: "הצבא והעם הם אחד". החל משבת הנשיא מורסי, שבניגוד לקודמיו סבל כבר בתחילת כהונתו ממתח מול הצבא, נאלץ לבטוח בצבא. יחד עם משפחתו הוא עזב את ביתו והגיע למקום שמאובטח על ידי המשמר הנשיאותי.
הודעתו של הגנרל סיסי כי הצבא לא ייתן לפגוע ברצון העם להפגין, הייתה מבחינתו של מורסי עוד סכין שנתקע בגבו. אנשיו, פעילי האחים המוסלמים, כבר השחיזו את חרבותיהם כדי להתנפל על המון המפגינים. מורסי עצמו הכריז כי לא תהיה עוד מהפכה במצרים. אבל נראה שלעם יש תוכניות אחרות - הציבור לא מתרשם ורבים צועדים בהמוניהם כדי להביע את אי אמונם במורסי.
ד"ר מירה צורף מאוניברסיטת תל אביב מדגישה כי הפגנה נגד מורסי אין פירושה תמיכה בשר ההגנה המצרי. "הצעירים למדו את הלקח מהטעות הגדולה שעשו בשלב הראשון של המהפכה כשהעיפו את מובארק", היא אומרת.
לדבריה, "צעירי תנועת 'תמרוד', שמובילים את המחאה הנוכחית, אומרים בפה מלא את מה שהם דורשים - נשיא זמני טכנוקרט שיכהן עד לקיומן של בחירות. שלטון צבאי לא עלה כאופציה. המפגינים לא רוצים קצינים חופשיים נחמדים ופטריוטים. הם רוצים מועמד נקי מעברו, שיש לו יכולת משילות. הם לא מתכוונים להעניק את השלטון למועצה הצבאית העליונה. זאת בהחלט לא התוכנית".
למרות קריאות התמיכה בגנרל ורחשי הכבוד מצד שני המחנות בעם המצרי, האפשרות שהוא יחליף את מוחמד מורסי כנשיא היא האחרונה מבחינת סבירותה לדעתה של צורף. "אנחנו מסתכלים על הכיכרות, סופרים את הרוגי האתמול ויודעים שבכל רגע זה עלול להתפוצץ. השאלה הגדולה היא אם המצב יידרדר לכדי שפיכות דמים מתמשכת - אז הצבא ובצדק יתערב כפי שהבטיח. ואז יש אפשרות שבלית ברירה הגנרל סיסי ימצא את עצמו כמי שמחזיק במושכות ההנהגה של מצרים, באופן זמני. זאת לא תהיה בחירתו של העם, וגם לא בחירתו של הצבא, אלא ברירת המחדל".
מאז המהפכה שקרתה לפני יותר משנתיים הקפיד הצבא המצרי להשאיר את עצמו מחוץ לעניינים הפוליטיים. במצרים שלאחר המהפכה המצב כה רעוע עד שבקבוקי תבערה, אבנים ואפילו כדורים חיים (שנורים בעיקר מהמחנה של האחים המוסלמים) הם עניין לא נדיר. לכן הצבא נאלץ להתערב.
בעיתון א-שרק אל-אווסט פורסמה קריקטורה שבה נראה דגל מצרים מהלך על סכין חדה. הצבע האדום של הדגל המצרי מטפטף כדם על הסכין, וסימן שאלה גדול ניצב מעל הסכין. הדגל המדמם צועד לעבר קת העץ הבטוחה, שעליה מוצב שלט שבו כתוב "חזרה לנקודת האפס". ייתכן מאוד שרבים בקרב המצרים חשים כך.
בחזרה לסיסי. גם מעל הגנרל ניצב סימן שאלה גדול, שהרי ייתכן ועליו יהיה לתפוס את הפיקוד. "כל מי שיכנס לתפקיד הנשיא במצרים צפוי לסבול מטלטלות לא פשוטות", מסכמת צורף. "נראה שהתפקיד אינו מבוקש וגם הגנרל סיסי לא ירצה לקחת על עצמו את התפקיד כל כך מהר. מצרים לא צריכה גיבור או איש כריזמטי בתור נשיא. מצרים צריכה שקט תעשייתי. היא זקוקה לאדם אפור שיבוא לעשות את העבודה ויחבר בין הקרעים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם