עדות מפעם: כך נולד מנהג הפרח על קבר
במערת רקפת שבאזור הכרמל התגלתה העדות המוקדמת ביותר למנהג, מלפני 14 אלף שנה. אז השתמשו בנענע ובמרווה
עוד בנושאים דומים:
- ארכיאולוגים: לחפור האתר היהודי ליד בית לחם
- הסודות שמתחת לאדמת ירושלים
- המקדש הנעלם של המלך הורדוס
המחשת הקבר וממצאי הקבר במערת רקפת צילום: כתב העת המוערך ''רשומות האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים
צוות חוקרים בינלאומי, ובראשו ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה, גילה במערת רקפת שבאזור הכרמל ראיות שלפיהן בני אדם בעידן הפרה-היסטורי השתמשו בפרחים בטקסי קבורה, בלוויות ואולי גם באזכרות למתיהם - בדומה למקובל כיום. ככל הידוע, זו הראיה הקדומה ביותר והראשונה מסוגה לשימוש בפרחים באירועים אלו.
החוקרים מצאו כי בני התרבות "הנאטופית" בתקופת האבן, שהיו אחרוני הציידים-לקטים באזור ארץ ישראל (כלומר, התרבות הנודדת האחרונה לפני המעבר ליישובי קבע ולחקלאות), נהגו לקשט בפרחים את מקום הקבורה והמצע שעליו הניחו את מתיהם כדי לכבדם.
הארכיאולוגים מצאו באתר קבורה במערה שרידים של צמחי ארומה - נענע, לוענית ומרווה, שכנראה גידלו אותם במיוחד לשם כך. ההסבר שניתן לשימוש דווקא במיני הצמחים הללו: הם נועדו לדחות את צחנת הרקב של גוויות הנקברים או להרחיק בעלי חיים, בעיקר חולדות ומכרסמים אחרים. באתר הקבורה נמצאו גם אבנים שסותתו, כנראה כדי לסמן את מקום הקבורה. כעת נותרה השאלה אם מדובר בגלגול מוקדם של מצבות.
הנחת פרחים על קבר איננה ממנהגי האבלות ביהדות על פי מסורת ישראל אלא נחשבת מנהג זר. אלא שלא כמו בלא מעט מנהגים, הזמן עשה את שלו. ביהדות מקובלת הנחת אבן קטנה על הקבר לכבוד המת כסימן על היותו מכובד בקהילתו ושמכריו פקדו את קברו. בהשפעת השכנים הלא יהודים של קהילות ישראל, אומץ גם מנהג הנחת הפרחים.
ב'שולחן ערוך' ובתלמוד הבבלי אוזכר מנהג קדום שהיה מקובל בקהילות ישראל, של הנחת ענף עץ הדס על מיטת המת. הרב עובדיה יוסף, שנשאל פעם בהקשר לכך, התיר הנחת פרחים על קבר מתוך רצון לכבד את הנפטר. כיום הנחת פרחים מקושרת בעיקר עם טקסי קבורה ואזכרה רשמיים או עם אלו שמקיימת הרבנות הצבאית.
ראש צוות המחקר, פרופ' דני נדל, דיווח על הממצאים החדשים לכתב העת "רשומות האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים" (PNAS), והסביר כי השימוש בצמחים בעלי פרחים נועד לעורר תגובות רגשיות וחבריות חיוביות בין בני אדם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם