"פליסיאן רצח מזעם, מחמת עוינותו לנטייה מינית"
כתב אישום הוגש נגד חגי פליסיאן החשוד ברצח בברנוער: פעל כנקמה על הפגיעה המינית במקורבו, וכדי לגרום למות באי המועדון
הכאוס במצרים נמשך: 42 בני אדם נהרגו במהומות בקהיר
קריאה לנסראללה: חדל לשגר לוחמים לסוריה
נשות הכותל: "חזרנו לספסל האחורי"
בין היתר נכתב על פליסיאן בכתב האישום כי "אחז באקדח וירה לכיוון הנוכחים בחדר המרכזי במועדון, מתוך כוונה לרצוח את מי שייפגעו בירי שביצע בלא הבחנה לעברם. לאחר מכן, נכנס הנאשם לחדרי המועדון הצדדיים, תר שם אחר קורבנות נוספים, וירה לעברם במטרה לרצוח רבים מביניהם. "משאזלה התחמושת, שהייתה באקדחו, הוא עזב את המקום".
בכתב האישום נטען כנגד פליסיאן כי ניסה לרצוח 10 בני אדם אשר היו במועדון, וכי רצח ביריות את ניר כץ, אחד המדריכים במקום, והנערה ליז טרובישי. בהשתלשלות האירועים המופיעה בכתב האישום כנגדו מתואר כי שמע כי קרוב משפחתו נפגע מינית בידי שאול גנון, מפעילי הקהילה הגאה, שהיה מנהל המקום, ואסף פרטים על האירוע מגורמים שונים בהם עד המדינה בפרשה: "בשלב זה, גמלה בלבו של הנאשם החלטה לגרום בכוונה תחילה למות הבגיר (גנון – י.ע.), כנקמה על הפגיעה המינית במקורבו, וכן לגרום למותם בכוונה תחילה של באי המועדון, וזאת מתוך זעם על הפגיעה ומחמת עוינותו לנטייתם המינית".
הפרקליטות טוענת כי פליסיאן ביצע רצח "ממניעי נקמה ועוינות" באמצעות אקדח 9 מ"מ שהיה טעון בחמישה עשר כדורים כשהוא "מונע מרגשות נקם וזעם, רצח וניסה לרצוח בני נוער חפים מפשע, אשר לא הכירם ולא ידע דבר אודותיהם, אך בשל נוכחותם במועדון הברנוער. המעשה הנפשע והנתעב, גרם למותם של שני צעירים, ובנוסף, לנזקים חמורים, בגוף ובנפש לכל מי שנכח במועדון הברנוער בליל הרצח".
בכתב האישום הוצגו הראיות שנאספו בשבועות האחרונים כנגד פליסיאן בהן ההסכם שנחתם מול עד המדינה שהפליל את פליסיאן אחרי שנפגשו ובמהלך שיחה ביניהם הקליט אותו מתבטא בעניין הרצח. בנוסף הוצגו ממצאי חקירה סמויה במהלכה נקלטו שיחות טלפון ומסרונים של המשיב, בהן גם אמרות מפלילות.
בראשית החודש שעבר, כך על פי הודעת הפרקליטות בפני בית המשפט שלח פליסיאן מסרון ממכשיר הטלפון הנייד שלו אל מכשיר הטלפון הנייד של עד המדינהבו נכתב: "תקשיב, אני אמרתי ל... (חתוך במקור- י"ע) לא לדבר על הנושא של הבר הזה, אני לא מבין למה אתה מנסה לפתוח את מה שהיה מת לא צריך להעיר את המתים אחי מדובר בחופש שלנו !!".
כמה דקות אחר כך ווידא פליסיאן כי המסרון הגיע אל עד המדינה והשניים קבעו להיפגש למחרת. בפגישתם שוחחו על הרצח, ובהמשך למסרון אותו העביר פליסיאן לעד המדינה הוא אמר כי עבורו היו אלה ארבע שנים של שקט וחופש ועל כן אין צורך "לפתוח את זה". בסיום השיחה בין השניים מוסיף פליסיאן ואומר: "עשינו עבודה נקייה שם בבר נוער".
בנוסף, בפני מדובבים שהופעלו בתא מעצרו מסר הנאשם גם כן אמירות מפלילות וקשר עצמו לרצח. בין היתר סיפר כי העלים את האקדח, שרף את הבגדים אותם לבש. לאחר מכן חזר בו כאשר ניצב עמם לעימות וטען כי דיבר מתוך התרברבות וטיפשות "לא יודע מה חשבתי כשסיפרתי להם", "אמרתי להם את זה בשביל להרגיש גבר", "אמרתי את זה כי הייתי טיפש", "הייתי טיפש ושיחקתי אותה גבר".
בתוך כך, עוד נטען כנגד פליסיאן כי שיבש הליכי חקירה וניסה לתאם גרסה בכדי לבסס את הגנתו, באמצעות העברת מסרים בהתכתבות, על גבי קירות תא המעצר, יחד עם עצור אחר בחקירת הפרשה, ועל כן הוגשה הבקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים.
אחד הגורמים אשר סייעו ,כאמור, בהפללתו של פליסיאן היה עד המדינה, שהיה חברו הקרוב, ואף ידע על כוונתו לבצע את הרצח במקום, ועל כן הזהיר את בן זוגו שלא להגיע לבר נוער בליל הרצח. בחקירתו במשטרה לאחר האירוע סירב עד המדינה לשתף פעולה על אף שידע על מעורבתו של פליסיאן באירוע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם