מתרחבת תופעת בריחת המוחות מישראל
בשל מחסור בתקנים באקדמיה, רק כשליש ממקבלי תואר שלישי משתלבים במחקר האקדמי. חוקר מובטל: "אחרי שארד מהארץ, יבקשו שאחזור"

"המצב הזה מעודד את תופעת בריחת המוחות, מביא לאי-מיצוי כושר האדם האיכותי שהוכשר כאן בלא מעט השקעה ועשוי להביא להידרדרות במחקר שהוא כל כך חיוני למשק ולעתידה של המדינה", אמר יו"ר המועצה למחקר ופיתוח, האלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל.
לפי הסקר, במדעי הביולוגיה, בפיזיקה, בהנדסה ובאדריכלות רק 79-70 אחוז מקרב בעלי התואר השלישי עוסקים במחקר; בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב רק כ-66 אחוז עוסקים במחקר; במדעי החברה והמשפטים רק כ-57 אחוז עוסקים במחקר; במדעי הרוח רק כ-51 אחוז עוסקים במחקר; וברפואה ובחקלאות רק כ-45 אחוז עוסקים במחקר.
מבעלי התואר השלישי שמצאו תעסוקה-14.4 אחוז מועסקים במכללות; 11 אחוז בשירותי הבריאות והרווחה; 10.5 אחוז בתעשייה; 8.2 אחוזים בשירותי מחשוב; 7.4 אחוזים במנהל ציבורי; ו-17.4 אחוז בשאר ענפי הכלכלה. כמו כן, אלו שמצאו לעצמם תעסוקה הקדישו רק 56 אחוז מזמנם בממוצע למחקר, 21.2 אחוז בממוצע מזמנם להוראה אקדמית ו-7-6 אחוזים בממוצע מזמנם לייעוץ.
רק 33 אחוז מבעלי התואר השלישי גם השתלמו בפוסט-דוקטורט. עם זאת, קיים פער משמעותי בין גברים לנשים בלימודי הפוסטדוקטורט: 77.5 אחוז מהגברים השתלמו בחו"ל; כ-54 אחוז בארה"ב, 3.5 אחוזים באנגליה ו-20 אחוז במדינות אחרות, וזאת לעומת כ-52 אחוז מהנשים שעשו פוסט-דוקטורט בחו"ל.
"השתלמות בפוסט-דוקטורט בחו"ל היא אבן דרך הכרחית בדרך לקריירה אקדמית בישראל, והעובדה שרק כמחצית מהנשים עשו זאת בחו"ל מצביעה על בעיה עמוקה", אמר פרופ' בן ישראל.
פרופ' בן ישראל ציין: "רבים מבעלי תואר דוקטור - כולל אלו שהשלימו לימודי פוסטדוקטורט - אינם מוצאים מענה לכישורי המחקר שלהם בשוק העבודה בארץ. הנתונים ממחישים את ממדי הניצול הנמוך של בעלי תואר שלישי באוניברסיטאות עקב בעיית המחסור בתקני מחקר באקדמיה".
שר המדע יעקב פרי הוסיף: "האוניברסיטאות כבר אינן קולטות בהיקפים גדולים בעלי תואר שלישי לעומת מספרם הגדל והולך בהתמדה של משלימי הלימודים להשגת התואר. לכן יהיה צורך לתת מענה תעסוקתי לכוח האדם האיכותי הזה גם במגזר הפרטי על ידי הגדלת התמיכה הממשלתית במכוני המחקר השונים, בתעשיות עתירות הידע ובחברות הסטארט-אפ שעוסקות בפיתוח תרופות ובתחומים אחרים של הביוטכנולוגיה".
ד"ר יעקב קרלין, אב לשתיים, עלה לישראל בגיל 17 מברה"מ לשעבר, שירת בצה"ל, ואת הדוקטורט שלו באימונולוגיה (התמחות באינטראקציה בין המערכת החיסונית לסרטן) רכש באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. יש לו שני פוסט-דוקטורטים ממכון ויצמן ומבית החולים איכילוב בתל אביב. אלא שגם הוא מצא עצמו לפני ארבעה חודשים ללא תעסוקה. "מענק המחקר נגמר, והתורם חדל להעביר את הכסף", מתאר ד"ר קרלין. "מדענים כמוני הם למעשה ללא זכויות, ומבחינות רבות מצבם גרוע משל עובדי קבלן".
ד"ר קרלין קיבל הצעת עבודה בשכר מבייש לדבריו- 6,000 שקל בלבד - ו"אף נאמר לי שאין די כסף ואיש איננו יכול להציע לי שכר גבוה מזה". יתר על כן, הוא נדרש לגייס בעצמו את מענק המחקר הנדרש לביצוע העבודה. לעומת זאת, כששלח קורות חיים לחו"ל, קיבל מיידית שתי הצעות עבודה. "אני מקבל את הרושם העגום שמבצעי החזרת מדענים מחו"ל נועדו לפרסום פוליטיקאים", אמר . "הפרדוקס הוא שאצטרך לרדת מהארץ לתקופה מסוימת כדי שיבקשו ממני לחזור".
ד"ר טלי מלקמן, נשואה ואם לשלושה, רכשה את הדוקטורט שלה בביולוגיה מולקולארית באוניברסיטת ברנדייס ליד בוסטון ואת הפוסט-דוקטורט במכון ויצמן ברחובות, "אבל נוצר שם מחסור בתקנים ופוטרתי. הוצעה לי עבודה באוניברסיטת ת"א, אבל ללא ההבטחה שיהיה מימון להעסקתי לאורך זמן. מאז עברו שלוש שנים של חיפושים אחר עבודה הולמת. אני מועסקת רק בצורה חלקית במכללות ומכיוון שכך, ההכנסה שלי נמוכה. והיום אני בתהליך של הסבה להוראה בתיכון, כאפשרות לתעסוקה נוספת.
"המסקנה שלי, לאחר שנים של חיפוש מייאש היא ששוק הביוטכנולוגיה בישראל לא מסוגל כיום לקלוט בעלי תואר שלישי ומתקדם, בגלל מבנהו. החברות קטנות מדי מבחינת כוח האדם, הן צריכות טכנאים. כאשר הן גדלות מעט, מישהו בחו"ל קונה אותן או את הרעיון שלהן. במצב הזה אין בסיס לפיתוח תעשייה ראויה", אמרה ד"ר מלקמן.