הכתובת הקדומה ביותר התגלתה בחפירות בי-ם
כתובת כנענית מתקופת דוד ושלמה נמצאה בחפירות ליד הר הבית. מתוארכת 250 שנה לפני כתובת השילוח, הקדומה ביותר עד כה
בכך היא מקדימה במאתיים וחמישים שנה את זמנה של כתובת השילוח, הכתובת העברית הקדומה ביותר המוכרת עד כה שנמצאה בירושלים, שמתוארכת לימי המלך חזקיהו מסוף המאה השמינית לפני הספירה.
הממצא התגלה בעפל, בשטח הגן לאומי הסובב את חומות ירושלים, סמוך לכותל הדרומי במתחם הר הבית. החפירות בעפל, נערכות בהנהלת ד"ר אילת מזר, מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
הכתובת נחרתה סמוך לשפת הקנקן, שרק שבר ממנו התגלה יחד עם שברים קנקנים נוספים. השברים התגלו בתוך שקע בסלע, ושימשו בשימוש משני כמילוי מתחת לרצפתו של מבנה גדול מהמאה העשירית לפנה"ס, ההולך ונחשף בחפירות. מדובר בקנקן טיפוסי לזה שהיה בשימוש בממלכת ישראל, במאות התשיעית והעשירית לפנה"ס.
- ממצא מפתיע: ספינקס מצרי התגלה בתל חצור
- השקל במסננת: המתנדבים שמגלים שרידים מבית המקדש
הכתובת אינה שלמה ויתכן שסובבה את כל הכתף של הכלי, בעוד החלק של הכתובת שהתגלה הוא למעשה רק סופה של הכתובת ואות אחת מתחילתה. הכתב אופייני למאות 10 - 11 לפנה"ס, הוא אינו עברי אלא יותר דומה למה שמכונה כתב פרוטו-כנעני, הכתב שהיה קיים בארץ במחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס, לפני התחזקות השלטון הישראלי והכתב העברי, במהלך המאה ה-10 לפנה"ס.
למתעניינים בפיצוח משמעותה של הכתובת, על החרס נמצאו האותיות, משמאל לימין: מ, ק (אולי ר), פ, ח, נ, אות שבורה שייתכן שהיא ל, ו-נ. יש להניח שהכתובת ציינה את שם בעל הקנקן, המען ממנו בא או אליו נשלח, או שהכתובת מעידה על תכולתו של הקנקן.
כיוון שהכתובת אינה עברית, יתכן שנכתבה על ידי אחד מתושביה הלא ישראלים של ירושלים, אולי יבוסי, שהיוו חלק מאוכלוסיית העיר בימי דוד ושלמה. החפירות נערכות בשיתוף רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. רשות העתיקות מכשירה את אתר החפירות כגן ארכיאולוגי פתוח לקהל. הכתובת התגלתה בדצמבר 2012 ומתפרסמת כעת לאחר שהושלם מחקר ראשוני לגביה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם