חוזרת לוושינגטון? שרה פיילין שוקלת קאמבק
גם אחרי שאיבדה שליטה על התדמית שלה, שרה פיילין, הפוליטיקאית השנויה במחלוקת, מתכוננת לחזור בבחירות הבאות לסנאט
התגעגעתם? אז הנה היא חוזרת. עדיין לא סופי, אבל מספיק כדי להכניס את המערכת הפוליטית בארצות הברית ובעיקר את תוכניות הלילה הקומיות לכוננות מוגברת. ככה זה כשאת שרה פיילין, אולי הפוליטיקאית המדוברת והשנויה ביותר במחלוקת שידעה ארצות הברית אי פעם.
אתמול, כחמש שנים אחרי אותו קמפיין לצדו של ג' ון מקיין, שהעלה אותה לגדולות אבל גם הפך אותה לאחת הבדיחות הפוליטיות המצחיקות ביותר שידעה ארצות הברית, הודיעה המושלת לשעבר כי היא שוקלת להתמודד במרוץ הקרוב לסנאט מטעם מדינת אלסקה.
"אני שוקלת את זה כי אנשים ביקשו ממני לשקול את זה, אבל אני עדיין מחכה לראות מי יהיו המועמדים, בתקווה שיהיה שם דם חדש ואנרגיה חדשה", הסבירה המושלת לשעבר בתוכנית הרדיו של שון הניטי, המגיש המפורסם מרשת "פוקס ניוז", שבה היא משמשת בשנים האחרונות על תקן פרשנית בתשלום.
בהמשך הסבירה פיילין מה עומד מאחורי ההחלטהף, שכרגע עדיין אינה סופית: "כל אזרח אמריקאי עם לב לשירות צריך תמיד לדעת בחלק האחורי של המוח שהוא יעשה הכל כדי לשרת את המטרה, אפילו אם מדובר במשהו שלא נראה מתאים או עולה בקנה אחד בהכרח עם התוכנית המקורית שהוא תכנן לו ולבני בני משפחתו. אני חייבת לומר שאעשה כל מה שאוכל כדי לעזור. ואם זה חלק מהעזרה, אז אני אהיה חייבת לשקול זאת".
בחירת המילים של פיילין, שמתארת את הכוונה לחזור לחיים הפוליטיים במונחים של שליחות דתית כמעט, לא אמורה להפתיע. אחרי הכל, מדובר במי שפעם אחר פעם הכניסה את אלוהים לשיח הפוליטי, הן ברמה הציבורית והן ברמה האישית.
כך גם היה בדברים הזכורים שנשאה במהלך תפילה בכנסייה באלסקה, עוד בימיה כמושלת פופולרית עם שיעורי תמיכה ציבוריים גבוהים במיוחד. "תתפללו בשביל החיילים והחיילות שלנו, ששואפים לעשות את מה שנכון", היא ביקשה אז מהתושבים המקומיים. "תתפללו גם בשביל המדינה שלנו, תתפללו שמנהיגיה שולחים את החיילים למשימה שהיא מאלוהים. זה מה שאנחנו צריכים לוודא שאנחנו מתפללים עבורו, שיש תוכנית, ושהתוכנית היא תוכנית האל".
אלא שאת אלוהים פיילין לא שמרה רק לנושאים הרי גורל כמו שלום ומלחמה בעיראק, אלא, כפי שנחשף לפני שנתיים, גם לנושאים בעלי חשיבות קטנה בהרבה ברמה הלאומית. כך עלה מפרסומם של 24 אלף תכתובות מיילים מימיה של פיילין כמושלת, שמהן עולה תמונה של מי שראתה באלוהים מורה דרך פוליטי ובעצמה לא פחות משליחתו עלי אדמות.
זמן קצר לפני שנבחרה לרוץ לצדו של מקיין, למשל, הביעה פיילין בפני עוזריה את תקוותה כי אלוהים יורה לה כיצד לנהוג בדיוני התקציב המקומיים של מדינת אלסקה. "אני מתפללת לחוכמה בנושא הזה", היא כותבת במייל. "אלוהים יצטרך להראות לי מה לעשות עם התקציב כי אני עדיין לא יודעת מה הדרך הנכונה. הוא יראה לי את הדרך".
עוזריה הבכירים של פיילין, שידעו כנראה עם מי יש להם עסק, ענו לה באותו מטבע. "אני רוצה לעודד אותך בעניין התקציב ולומר לך שהתפללתי לישו למענך", השיב לה יועצה הבכיר טום ארווין. "התפללתי שיעניק לך חוכמה ותבונה. שאלוהים יברך אותך ואת בני משפחתך".
פיילין מאמינה אמנם באמירה היהודית המפורסמת כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", אלא שקרוב לוודאי שבתוך תוכה היא בטוחה שאם הכל היה מתנהל כשורה, היא הייתה אמורה להיות עכשיו במקום אחר לגמרי. אחרי הכל, בימי הזוהר הפוליטיים שלה שברה כל תקרת זכוכית אפשרית: הפוליטיקאית השמרנית עם המראה הכובש של כוכבת הוליוודית עשתה היסטוריה בגיל 42 כשנבחרה למושלת האישה הראשונה - והצעירה ביותר גם בין הגברים - באלסקה.
מאז היא ביססה לעצמה מעמד מקומי של כוכבת רוק, עם שיעורי תמיכה שלא מוכרים במשטר דמוקרטי. שנה לאחר כניסתה לתפקיד היא זכתה בשני סקרים מקומיים בשיעורי תמיכה של 93 ו-89 אחוז בין כל תושבי אלסקה. בסקר שנערך בחודש ספטמבר 2008, מיד לאחר שנבחרה לרוץ לצדו של ג' ון מקיין, נהנתה פיילין משיעורי תמיכה של 68 אחוז, עדיין מספר כמעט חסר תקדים במונחים אמריקאיים. בעקבות כך היא תוארה לא פעם כ"מושלת הפופולרית ביותר בארצות הברית".
כשנבחרה לרוץ לצד ג'ון מקיין הפכה פיילין מיד לסיפור החם ביותר של מערכת הבחירות: האישה השנייה בהיסטוריה של ארצות הברית להתמודד כסגנית נשיא בבחירות לנשיאות. ההתחלה הייתה קסומה. פיילין סחפה אחריה מדינה שלמה. בנאום המועמדות שלה בוועידת המפלגה הרפובליקנית צפו 40 מיליון אמריקאים, שלא יכלו להסיר ממנה את העיניים.
היא הייתה היפוכו המוחלט של ג' ון מקיין המבוגר והקודר. צעירה, נאה, קלת תנועה ומהירת דיבור עם חוש הומור ויכולת נדירה לתת מכות מתחת לחגורה בלי להתלכלך, או כפי שהסבירה בעצמה כשאמרה שההבדל בינה לבין כלב פיטבול הוא הליפסטיק.
אלא שמהר מאוד הקסם פג ואת מקומו תפסו השערוריות והאמירות המביכות שלא הפסיקו לרדוף אותה. מי שקסמה הגדול נבע בין השאר משיוכה הגיאוגרפי לאלסקה - מקום שבו, כפי שסיפרה בגאווה, נהגה מגיל צעיר להשכים קום ולצאת למסעות ציד עם אביה - התגלתה כנטע זר בפוליטיקה הארצית, וכמי שלא ממש מבינה מה קורה מחוץ לגבולות אלסקה.
בהזדמנות אחרת הודתה כי גם בנושא המלחמה בעיראק, שאותה הגדירה כ"תוכנית האל", לא טרחה להתעמק יותר מדי, אולי משום שסמכה ידיה על אלוהים שיידע כבר מה צריך לעשות ברחובות בגדד. "הייתי כל כך עסוקה עם הקונגרס של אלסקה שלא התמקדתי באמת במה שקורה במלחמה בעיראק", הודתה בשנת 2007 כששאל אותה קייטי קוריק באותו ראיון - שלפי מרבית הפרשנים גמר לה את הקריירה - אילו עיתונים ארציים היא קוראת. היא התפתלה במבוכה ולא הצליחה לנקוב בשמו של אחד העיתונים כשהיא מסבירה: "אני קוראת את כולם. כל אחד מהם שהונח לפניי לאורך השנים".
והיו גם הדיווחים על כך שהוצאות הביגוד שלה במהלך קמפיין הבחירות הגיעו לסכום אסטרונומי של 150 אלף דולר, העדויות על המריבות הקולניות עם ראשי הקמפיין של ג'ון מקיין, התפילות שקראה לפני העימות עם ג'ו ביידן, ההכנות המביכות לעימות (שבמהלכן למדה כי אפריקה איננה מדינה), והדיווחים על המריבות הקולניות עם בעלה טוד, כולל השלכה של חפצים לכל עבר.
לפני שנתיים וחצי מצאה את עצמה פיילין במרכזה של סערה נוספת בעקבות ניסיון ההתנקשות בחייה של חברת בית הנבחרים מאריזונה גבריאל גיפורדס, לאחר שהתברר כי פיילין הציבה את גיפורדס ב"רשימת החיסול" הפוליטית שלה, כפי שהופיעה באתרה, לצד סימוני מטרות של פוליטיקאים שיש להדיח.
ועדיין, אם תחליט להתמודד בבחירות לסנאט, לכולם ברור כי היא תשנה את כללי המשחק. פיילין היא עדיין אחד המותגים החזקים ביותר בפוליטיקה האמריקאית; פרשנית פוליטית ברשת "פוקס ניוז" הפופולרית, שספרה הביוגרפי "Going Rogue: An American Life" כבש את רשימת רבי המכר עם 300 אלף עותקים ביום הראשון ומיליון בתוך פחות משבועיים; פרק הבכורה של תוכניתה הדוקומנטרית על חייה באלסקה משך חמישה מיליון צופים - נתון שיא לערוץ הכבלים הזניח TLC; והיא עדיין נחשבת לאחת המרצות המבוקשות ביותר בארצות הברית. מה שבטוח, אם היא תחליט להתמודד, משעמם זה לא יהיה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם