מרחב תמרון: בצה"ל עושים הכל כדי למנוע את הקיצוץ בתקציב
צה"ל מגויס כולו למבצע הצבאי הגדול ביותר בשנים האחרונות: מניעת הקיצוץ בתקציב הביטחון. היעד: משרד האוצר; הטקטיקה: טענות כי התקציב לא מאפשר לספק ביטחון, בזמן שעשויה לפרוץ מלחמה. באוצר יכולים להתחיל לעבוד על תכנון התקציב מחדש
בדיעבד ברור כי אילו צמצום סדר הכוחות היה מתבצע כבר בעשור שעבר על פי תוכנית "קלע", צה "ל היה חוסך מיליארדי שקלים, שחסרים לו עכשיו כמו אוויר לנשימה. הצמצום לא בוצע אף שההחמצה הגדולה במלחמת לבנון השנייה לא נבעה ממחסור בטנקים, אלא מכשירות עלובה של מרבית הכוחות הלוחמים לאחר שנים ללא אימונים ומניהול גרוע של הלחימה. חלוץ ואולמרט, שנגרר אחריו, היו חתומים על הניהול הכושל ושילמו את המחיר האישי.
שבע שנים אחרי הכישלון במלחמת לבנון השנייה מבצע צה"ל בימים אלה תמרון מזהיר. היעד הפעם: משרד האוצר. טובי המוחות עבדו על התמרון הזה. כאשר שר האוצר הטירון יאיר לפיד ואנשיו יבינו בעוד שבוע-שבועיים את כל מרכיבי המהלך של צה"ל, הם יצטרכו לתכנן את תקציב המדינה מחדש. הקיצוץ בתקציב הביטחון יקוצץ.
וזה תקציר הפרקים הקודמים: צה"ל מנסה להוציא אל הפועל תוכנית רב-שנתית חדשה כבר מאז סוף 2011, אז הסתיימה התוכנית הרב-שנתית הקודמת שכונתה "תפן" (זו התוכנית שהחליפה לאחר מלחמת לבנון השנייה את תוכנית "קלע" שבוטלה).
לרוע מזלו של רא"ל בני גנץ, הוא עדיין לא הצליח להשיק תוכנית רב-שנתית בקדנציה שלו. התוכנית הראשונה שעליה היה חתום, "חלמיש", הייתה אמורה לצאת לדרך ב-2012, אך בוטלה בקיץ 2011 בעקבות גל המחאה החברתית ששטף את הארץ.
נתניהו הכריז באותם ימים על קיצוץ בתקציב הביטחון, זאת אף שבפועל השנים 2011 ו-2012 היו שנות גאות במערכת. בסוף שנת 2012, על סף הבחירות, בוצע מעין מחטף על ידי שר הביטחון הקודם אהוד ברק, התעשיות הביטחוניות וצמרת צה"ל (אם כי באישור האוצר). פרויקטים עתירי ממון, שישולמו עד לסוף העשור, יצאו לדרך.
במקום "חלמיש" באה לעולם תוכנית "עוז", שלא אושרה על ידי הממשלה בגלל הבחירות. השבוע השיק צה"ל בתקשורת את התוכנית החדשה לשנים 2018-2014, שמכונה "תעוזה". היא דומה מאוד ל"עוז", ואפילו ל"קלע" (במפתיע או לא במפתיע, גנץ מכוון בדיוק למספר הטנקים שאותו סימן כבר לפני שבע שנים), ולמרות זאת, התוכנית באמת מהפכנית.
חלק מהרפורמות קשורות לתהליך שעבר צה"ל בשנתיים-שלוש האחרונות: באמצעות חיבור רשתות תקשורת ומחשבים של מודיעין, אוויר ויבשה, ואיסוף מוגבר של מודיעין, גדלה במאות אחוזים יכולת הטיפול במטרות. רוב התקיפות מבוצעות כיום על בסיס מודיעין זמן אמת; על המהלך הראשון מסוגו בעולם חתומים בראש ובראשונה גנץ ואשכנזי שקדם לו, סגני הרמטכ"ל בשנים האחרונות יאיר נוה וגדי אייזנקוט, ראש אמ"ן אלוף אביב כוכבי ומפקד חיל האוויר אלוף אמיר אשל.
הגידול העצום בכוח האש של צה"ל מאפשר לצמצם את כמות הכוחות, אך הקיצוץ הדרמטי בתקציב הוא זה שבאמת מכריח את המטכ"ל לחתוך בבשר החי: על הפרק סגירה משמעותית של יחידות טנקים, טייסות של חיל האוויר, יחידות ארטילריה וחיל ים ומערכים ישנים של הגנה אווירית. רוב היחידות שייסגרו ב"תעוזה" היו נסגרות ממילא לקראת סוף העשור על פי תוכנית "עוז". "תעוזה" רק מקדימה את הסגירה שלהן.
צה"ל מסביר את הפער במעין סיכון מחושב: מצד אחד, היחידות ייסגרו עוד לפני שכל המערכים המתקדמים שנועדו להחליף אותן יהיו בכשירות מבצעית. מצד שני, בשנתייםשלוש הקרובות סוריה ומצרים יהיו עסוקות בעיקר בעצמן. הסיכוי שתתפתח מלחמה כוללת, שתאלץ את צה"ל להפעיל את כל יחידותיו עד האחרונה שבהן, נחשב אפסי.
ככלל, גנץ הוא רמטכ"ל מהזן החושב והמתלבט תמיד (כמו שהיה שר הביטחון יעלון בקדנציה שלו) ופחות ביצועיסט (כמו מופז ואשכנזי, למשל). בהתאם לאופיו, אתגר גנץ את צמרת צה"ל בגיבוש ספר שמתאר את חזון הצבא לשנת 2025.
גנץ ואייזנקוט מבצעים תרגילי חשיבה שנמשכים לעתים שעות על גבי שעות. על פי גנץ, השינוי ב"תעוזה" לא יהיה רק בסדר הכוחות של צה"ל, אלא גם בצורת ההפעלה של הצבא. בין היתר, ניהול הפרויקטים של ההתעצמות יהיה הרבה יותר ריכוזי ויבוצע ברובו על ידי סגן הרמטכ"ל. הזרועות והפיקודים יוכלו להוציא לפועל פרויקטים ותוכניות מבצעיות רק אם הם תואמים את התפיסה הצה"לית הכוללת.
בצה"ל נערכים גם לשנים של לחימה באזור רמת הגולן ובגבול מצרים, וזו הסיבה שתקום אוגדה מרחבית חדשה ברמת הגולן. חלק מכוחות השריון שיקוצצו יוסבו ליחידות קלות יותר, עם כלי רכב גלגליים במקום בעלי זחלים. יחידות כאלה יוכלו לעבור מהר יותר מזירה לזירה ולתמרן ביתר קלות בסביבות לחימה שהופכות יותר ויותר אורבניות.
שלב א' של תמרון צה"ל הוכתר השבוע בהצלחה יתרה: תוכנית "תעוזה" הושקה בתקשורת בהתלהבות עצומה. צה"ל לא התבכיין השבוע על התקציב, וכך לא הודגש בפרסומים שהתוכנית תחסוך לאורך החומש הבא רק 7.5 מיליארד שקל, בעוד מתווה תקציב הביטחון שנקבע על ידי הממשלה מדבר על קיצוץ של 24.5 מיליארד לפחות.
בכירים במטה הכללי כבר אמרו באחרונה כי מתווה תקציב הביטחון, שעליו הכריעה הממשלה החדשה בעת גיבוש תקציב המדינה, "אינו מאפשר לספק ביטחון לישראל". הם יחזרו על אמירות דומות בישיבות הממשלה הקרובות.
מכשירי ההקלטה יופעלו. כל מילה תועבר לפרוטוקולים. צלה של ועדת וינוגרד ירחף מעל ראש הממשלה, שר האוצר ושאר השרים. הדברים שייאמרו על ידי בכירי צה"ל ושר הביטחון בדיונים הגורליים, שבהם ייקבע תקציב הביטחון הסופי בחומש הקרוב, עלולים לשמש חומר גלם לוועדת החקירה הבאה שתקום, אם חלילה תהיה ועדה כזאת.
נתניהו ולפיד יצטרכו אומץ לב של סמוראים כדי לאשרר את התקציב שאותו כבר קבעו. לא יהיה להם אומץ כזה. הימור מושכל: תקציב צה"ל בחומש הקרוב יהיה פחות או יותר לפי מתווה "תעוזה". משרד האוצר יידרש להציג דרכים אחרות לסתום את הבור שייווצר בתקציב המדינה (הפער השנתי בין תקציב המדינה המאושר בינתיים ובין המתווה המינימלי של "תעוזה" גדול יותר מאשר כל תקציב משרד החוץ, לשם הדוגמה). פקידי האוצר כבר יכולים להתחיל לעבוד על תכנון התקציב מחדש.
מה שעוד עשוי להוריד את קיצוץ תקציב הביטחון מסדר היום בקיץ הקרוב הוא מלחמה, ולמען האמת, עימות גדול בצפון איננו בגדר בלתי אפשרי. התקופה האחרונה הייתה מתוחה במיוחד: ביום שישי לפנות בוקר דווח מסוריה על פיצוצים במחסני תחמושת ליד העיר לטקיה. נמל לטקיה משמש את האיראנים להעברת נשק לסוריה ומשם גם ללבנון, אולם לפי הפרסומים, היעד שהותקף היה מחסנים עם טילי חוף-ים רוסיים מסוג "יאחונט".
ישראל אינה מתייחסת לתקיפה. גם הפיצוץ של מכונית התופת השבוע בלב מעוז חיזבאללה, רובע דאחייה בביירות, היה בעל פוטנציאל הסלמה: אם ארגון חיזבאללה היה רוצה להאשים בפיצוץ את ישראל במקום את המורדים בסוריה, הוא היה יכול לראות בכך עילה לפתוח בירי לעבר הצפון. גם זה לא קרה.
בינתיים, קיץ 2013 ימשיך להיות מתוח מאוד בצפון, כאשר תשומת הלב מופנית גם למצרים. האזהרות החמורות שהשמיע המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה לכל הישראלים שנמצאים בסיני (אם יש שם ישראלים בכלל) יכולות ללמד על מודיעין קונקרטי לגבי פיגוע מתוכנן.
ואכן, לגורמי אסלאם רבים בסיני יכול להיות עניין בפיגוע בעיתוי הזה: פיגוע יביך הן את הצבא המצרי השנוא והן את ישראל. שתי ציפורים במכה אחת. במקביל נמשך התיאום בין ישראל לצבא מצרים בניסיון למנוע פיגוע כזה ולעכב העברת נשק אסטרטגי מסיני לעבר חמאס ברצועת עזה.
כל עוד מלחמות האזרחים בסוריה ובמצרים אינן זולגות לישראל, יכולים להתבצע בארץ חילופי תפקידים גם ביחידות רגישות במיוחד. חילופים כאלה היו ביום חמישי ביחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן, 8200: תא "ל א' החליף בתפקיד מפקד היחידה את תא"ל נ', המפקד בשנים האחרונות.
יום לפני החילופים ביקר ביחידה נשיא המדינה שמעון פרס כדי להיפגש עם אנשי 8200 ולהודות להם על הישגים מיוחדים, בעיקר בתחום הסייבר. התודה במקום, והיא גם הסיבה לכך שאמ"ן נחלץ ללא פגע מכל הקיצוצים של "תעוזה".
הזרוע המודיעינית נמצאת כיום בעדיפות הגבוהה ביותר בצה"ל, אפילו לפני חיל האוויר. יחידות הסייבר אף צפויות להמשיך לגדול, בזמן שהמערכים הלוחמים במרחב הלחימה הממשי יסבלו מהקיצוצים הכואבים.
בתוך כך, השבוע נכנס לתפקידו כמנכ"ל הקריה למחקר גרעיני ד"ר אהוד נצר, שהחליף את אלוף (מיל') אודי אדם, שהתמנה ליו"ר התעשייה הצבאית (תעש).
וזה מינוי שעוד לא הוכרע: מי יהיה ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) הבא במקום אלוף יעקב עמידרור שהודיע על סיום תפקידו? ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') עמוס ידלין, אבל ספק אם ייתן לו את התפקיד.
בלשכת ראש הממשלה יש שמריצים את המנכ"ל לשעבר של משרד החוץ רון פרושאור ומועמדים נוספים כמו מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף עידו נחושתן (המזכיר הצבאי לשעבר אלוף יוחנן לוקר, לעומת זאת, נמצא עמוק בעולם העסקים ולא יתמודד על התפקיד אף ששמו הוזכר). מבחינת נתניהו, המינוי לראש המל"ל לא נמצא בראש סדר העדיפויות. ספק אם יוכרע עוד לפני הדיון הגורלי על התקציב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם