תשעה באב: בבר התל-אביבי עסקים כרגיל
כלפי חוץ, תשעה באב הורגש אמש בעיר ללא הפסקה. אבל ברחובות הצדדיים הבליינים שתו מתוך אדישות, חוסר ידיעה וגם, קצת, כדי להרגיז
- עם חצי תאוותנו בידנו: אין בשורה מבג"ץ
- שימוש לרעה בסמכות
להכעיס? בית קפה הומה בתל אביב בתשעה באב צילום: אריק סולטן
אלא שעשן מנגלים לא הסתלסל אמש במפגיע ברחובות תל אביב. העיר, בשעות הערב, נראתה יותר ככלוב מבולבל. צעירים מילאו את הרחובות, ברגל, באופניים, חולפים על פני חנויות חשוכות. מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי.
פיצוציה פתוחה אחת נתגלתה ברחוב קינג ג'ורג', ומתוכה נמשך תור ארוך. חלב, לחם, סיגריות. כך כלפי חוץ. רק ברחובות הפנימיים יותר, נמשכה השגרה. פיצוציות, שווארמה עמוסה, ברים שכונתיים פעילים וזמזום בליינים. מוזיקה לא נשמעה. חורבן שני בתי המקדש נופל על תל אביב כמו שבת מן המניין: השינוי מורגש, אבל אף אחד לא יודע להסביר מדוע.
ובינתיים, מחוץ ל"מנזר", כבכל שנה, הגיע צמד מבקרים קבועים. "אני מבינה שאני צריכה להראות לכם תעודה מזהה", הקדימה המנהלת את שני פקחי העירייה והפטירה "כפייה דתית". 400 שקל קנס, כחשבון ארנונה ממוצע.
משם המשיכו הפקחים לפיצוציה ולמסעדה סמוכים. תשעה באב, גם במונחים מוניציפאליים, זה עסק רווחי. "פוליצאי", הסביר תייר צעיר לשתי הבחורות שאתו ומיד עבר לאנגלית. "הם באו בגלל הרעש? ", שאל . "לא הרעש", נענה . "יום יהודי, תשעה באב". מכירים , התלהבו השלושה. הם תיירים יהודים מווינה, שייכים לקהילה גדולה. הנה גם כאן, כמו בווינה הגדולה, מרגישים קצת תשעה באב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם