תקציב הביטחון: על שקרים ואמיתות
השיח התקשורתי בנוגע לקיצוצים רצוף אי דיוקים: צה"ל לא התאים את עצמו לתקציב הביטחון, והסיכון מהמדינות השכנות לא פחת
עוד בנושא:
- תכנית הקיצוצים של צה"ל: יחידות ייסגרו, אלפי אנשי קבע יפוטרו
- גנץ על הקיצוץ: נהיה חייבים להעיז ולהשתנות
אפילו הפרשנים הכלכליים, שבדרך ככלל שופכים קיתונות של ביקורת על צה"ל, הריעו. מעודד מן התגובות, חיזק אתמול הרמטכ"ל בני גנץ את המסר בהרצאה פומבית שנשא בכנס משותף של איגוד התעשיינים ומשרד הביטחון. עם זאת, השיח התקשורתי של הימים האחרונים רצוף אי דיוקים וחצאי אמיתות, במקרה הטוב. מה נכון ומה לא?
1. "צה"ל הכין תוכנית חדשה בעקבות הקיצוץ בתקציב הביטחון": לא מדויק. צה"ל גיבש תוכנית המכונה "תעוזה" לשנים 2018-2014, אך היא דומה מאוד לתכנית "עוז" שהייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר בשנת 2013, אך נדחתה בגלל הבחירות. התוכנית החדשה נובעת מתפיסתם של שר הביטחון והרמטכ"ל, שלפיה עידן מלחמות השריון הגדולות הסתיים, ופחות מן הקיצוצים.
התוכנית כוללת סגירה של טייסות, מערכי שיט, יחידות ארטילריות, מערכי נ"מ ויחידות שריון גדולות. מדובר ביחידות שמשתמשות באמצעי לחימה מיושנים, ובעקבות הקיצוץ הוקדמה סגירת חלק מן היחידות, אבל הן היו נסגרות בכל מקרה.
2. "צה"ל התאים את עצמו לתקציב הביטחון שנקבע על ידי הממשלה": לא נכון. צה"ל התאים את עצמו רק לתקציב שנקבע ל-2013 (52.5 מיליארד שקל) ול-2014 (51.5 מיליארד), אבל לגבי התקציבים של השנים הבאות הוא ינהל מלחמת עולם בממשלה.
קיים עדיין פער מצטבר של יותר מ-15 מיליארד שקל בין מתווה תקציב הביטחון הרב-שנתי שנקבע על ידי הממשלה החדשה לחומש הקרוב ובין תוכנית "תעוזה", שמוגדרת על ידי צה"ל כרף התחתון הנדרש לביטחון הלאומי.
3. "הסיכון הביטחוני לישראל פחת בעקבות מה שקורה במצרים ובסוריה": שטויות. מי שחושב שהמצב הביטחוני כיום טוב יותר מאשר לפני עשור משלה את עצמו. הגבולות הפכו לאזורי ספר מסוכנים. ישראל מאוימת בעשרות אלפי טילים, רבים מהם מדויקים. ומעל לכול: פרויקט הגרעין האיראני מהווה איום חסר תקדים על ישראל. כדי לנטרל אותו תידרש ישראל, כנראה, למלחמה.
4. "צה"ל מבטל פרויקטים של התעצמות": לא נכון. צה"ל עומד בפני שבע שנים רזות מבחינת תקציב, אבל הן באות אחרי שבע שנים עם תקציבים שמנים, שניתנו כתגובת נגד לטראומת מלחמת לבנון השנייה. בשנים אלה הניע צה"ל מספר רב של פרויקטים לאמצעי לחימה חדשים שהבשילו. בסוף שנת 2012 יצאו לדרך עוד פרויקטים יקרים וזוללי תקציב.על פי סיכום מיוחד בין משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות (ובאישור משרד האוצר) יידחה התשלום בגין הפרויקטים הללו לחלק השני של העשור.
5. "צה"ל יהיה צבא קטן יותר": לא מדויק. את מקום הטייסות שנסגרות מחליפים מערכים של מטוסים בלתי -אוישים שנפתחים כל הזמן. הנ"מ הישן מוחלף בחדש. צה"ל הצטייד בשנים האחרונות במערכים אדירים של אש מדויקת שיכולה להחליף את אש הסטי"לים המפליגים בלב ים. תוך 4-5 שנים יצטייד חיל האוויר בשתי טייסות חדשות של מטוס הקרב העתידי "אף-35", במימון משלמי המסים האמריקנים. לצד הקטנת המערכים היבשתיים הכבדים יוקמו חטיבות עם כלי רכב "קל" ונייד יותר. מערכי המודיעין לא ייפגעו כלל. מערכי הסייבר ההתקפיים ימשיכו לגדול.
6. "יפוטרו 5,000 אנשי קבע": לא מדויק. תוכניות הקיצוץ בכוח אדם קמות ונופלות בצה"ל כדבר שבשגרה. אם צה"ל יצליח להקטין ב-3,000 משרתים את מערך צבא הקבע, בעקבות הצמצום של היחידות היבשתיות הכבדות, זה יהיה נס.
7. אימוני צה"ל ייפגעו: נכון מאוד. הדרך המיידית להביא לקיצוץ בתקציב בשנים 2013-2014 היא על ידי עצירת האימונים ועצירת גיוס המילואים לתעסוקה מבצעית. הפסקת האימונים (לא לגמרי, אבל במידה רבה) באה לאחר שבע שנים של אימונים אינטנסיביים. ההשפעה לא תורגש מיד, אבל תהיה קשה.
תזכורת: רא"ל בני גנץ היה מפקד זרוע היבשה ומשה יעלון היה הרמטכ"ל כאשר צה"ל הפסיק להתאמן כמעט לגמרי בשנים 2003-2005 (בנימין נתניהו היה אז שר האוצר שקיצץ בפראות את תקציב הביטחון). התוצאות האיומות של הפסקת האימונים באותן שנים ניכרו ביכולת המקצועית העלובה שהופגנה על ידי כוחות הקרקע במלחמת לבנון השנייה. טעות לעולם חוזרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם