האיחוד האירופי המליץ להחרים התנחלויות
לפי ההמלצה, ייאסר כל שיתוף פעולה עם גורמים בהתנחלויות ובמזרח ירושלים. סערה במערכת הפוליטית: "השטחים אינם כבושים"
לפי ההמלצה, שפורסמה היום (יום ג') ב"הארץ", האיחוד האירופי המליץ לא לשתף פעולה עם גופים ישראליים הפועלים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, בשכונות היהודיות במזרח ירושלים וברמת הגולן. מטה האיחוד האירופי העביר הנחיה זו גם ל-28 המדינות החברות.
עוד בנושא:
- מסתמן: האיחוד האירופי לא יגדיר החיזבאללה כארגון טרור
- בכירה באיחוד האירופי: לא ממהרים להסיק מסקנות מבחירת רוחאני
- האיחוד האירופי: נוציא כוחותינו לבנון
יתרה מזאת, האיחוד האירופי ממליץ כי כל הסכם שייחתם מעתה בין האיחוד או חברות האיחוד לישראל לא יחול על ההתנחלויות והדבר יצויין במפורש. האיחוד אף דורש מישראל לאמץ עמדה זו באופן רשמי בכל הסכם עתידי שייחתם עמה. ההמלצה, שהופצה על ידי הנציבות האירופית למדינות החברות, קובעת את כללי המסגרת לשיתוף פעולה בין האיחוד והמדינות החברות לבין ישראל לשנים 2014-2020.
משלחת האיחוד האירופי לישראל הבהירה מאוחר יותר ל-'nrg מעריב' כי "ב-30 ביוני אימצה הנציבות האירופית הודעה ובה קווים מנחים בדבר זכאותן של ישויות ישראליות ופעילויותיהן בשטחים הכבושים על ידי ישראל מאז יוני 1967, למענקים, לפרסים ולמכשירים פיננסיים שימומנו על ידי האיחוד האירופי משנת 2014 ואילך. הקווים המנחים הללו קובעים את המגבלות הטריטוריאליות שעל פיהן תעניק הנציבות תמיכה של האיחוד האירופי לישויות ישראליות".
במכתב הובהר גם כי "הקווים המנחים הללו הוכנו בהמשך להחלטה הפוליטית שקיבלו שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד האירופי במועצת השרים לענייני חוץ של האיחוד האירופי ב-10 בדצמבר 2012. בהחלטה נאמר כי "כל הסכם בין מדינת ישראל לאיחוד האירופי חייב לציין באופן חד-משמעי ומפורש כי הוא אינו חל על השטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-1967".
יש לציין כי מדובר אך ורק בהמלצה מפורשת - אבל לא בהחלטה או צו. בלשון האיחוד, מדובר ב-Non Binding Guidelines, קרי קווים מנחים שאינם מחייבים. עם זאת, בישראל חוששים שהמלצת האיחוד, שתפורסם ברשומות ביום שישי הקרוב באופן רשמי, תלווה באווירה שתגרום למדינות לא להתעלם ממנה ובפועל ליישם את הקווים המנחים הכלולים בה.
בירושלים טוענים שההנחיה החדשה הועברה לישראל מספר ימים בלבד לפני שהיא אמורה להיכנס לתוקף. גורמים באיחוד אמנם הציעו לישראל להיכנס לדיאלוג לגבי ההנחיה, אך ציינו שבכל מקרה היא תיכנס לתוקף ביום שישי הקרוב.
"זו שערוריה" אמרו גורמים מדיניים. "הם אומרים שהם רוצים להיכנס איתנו לדיאלוג כשהדד-ליין שלהם הוא יום שישי. הם עושים צחוק מעבודה. היומרה לדיאלוג היא ריקה ומזויפת. לא היה לנו זמן אפילו לעבור על זה, לגבש עמדה או להיכנס לדיון". עוד טוענים בירושלים שהמהלך האירופי הוא "התערבות גסה וחבלה במאמצים של שר החוץ האמריקאי להביא לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים".
במערכת הפוליטית בישראל נרשמה סערה בעקבות החלטת הנציבות העליונה של האיחוד האירופי להחרים את ההתנחלויות, אשר כללה התבטאויות של שרים, חברי ממשלה ואופוזיציה, שיוצאים מחד גיסא נגד ההחלטה ומברכים עליה מאידך גיסא.
כאמור, ההחלטה קובעת שכל ההסכמים שייחתמו בעתיד בין האיחוד לבין ישראל יכללו סעיף הקובע כי "הסכם זה אינו חל על כל מוסד ישראלי מעבר לגבולות 1967", והיא תעמיד את ממשלת ישראל בפני בעיה קשה: האם לחתום על הסעיף שקובע בפירוש שההתנחלויות אינן חלק מישראל, ושהפעילות שתיכלל בהסכמים החתומים עם האיחוד האירופי לא תחול בהן, או להתעקש ולא לחתום עליו - וכך ולהעמיד בסכנת ביטול הסכמים חיוניים בתחומי החינוך, המדע, המסחר, התרבות והספורט.
סגן השר במשרד ראש הממשלה, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) אמר בתגובה להחלטת האיחוד כי מדובר ב"החלטה שגויה ומצערת. צעדים מסוג זה - עוד לפני שהפלסטינים הודיעו שהם מוכנים לחזור בכלל למשא ומתן - מרחיקים את המשא ומתן המדיני ולא מקרבים אותו. גם האירופים צריכים לדעת - יהודה ושומרון אינם 'כבושים', הם ערש המולדת של עם היהודי".
השר אורי אריאל (הבית היהודי) אמר כי ״מדובר בהחלטה הנגועה בגזענות ואפליה קשה כלפי העם היהודי, המזכירה את החרמות שעשו ליהודים באירופה לפני יותר מ-66 שנה. לממשלת ישראל אסור בשום פנים ואופן להיות צד באף הסכם עתידי הכולל סעיף שלפיו יהודה ושומרון הן לא חלק ממדינת ישראל הריבונית״.
סגנית השר ח"כ ציפי חוטובלי: "האיחוד האירופי אינו מכיר בריבונות הישראלית באיו"ש ומנסה לכפות עלינו את הקמת שתי המדינות ואת הקמת מדינת טרור נוספת. יש לשנות את המצב החוקי של יהודה ושומרון ושל הגרים בהם ולהתחיל בהליך של סיפוח הדרגתי באיו"ש".
השר פרץ אמר בתגובה להחלטת האיחוד כי "הסימנים שמגיעים מהאיחוד האירופי עלולים להפוך לסחף גדול נגד מדינת ישראל, ואסור לנו לטמון את הראש בחול. עלינו לנקוט ביוזמות משלנו, שיביאו לחידוש התהליך המדיני, ולחפש צעדים בוני אמון מול הפלסטינים, הכוללים שחרור אסירים והקפאת בנייה. זהו אינטרס לאומי עליון של מדינת ישראל, שישפיע על עמידתו של העולם המערבי לצדנו בהתמודדויות האסטרטגיות העתידיות - גם במעגלים הקרובים יותר וגם ברחוקים יותר".
סגן שר הדתות אלי בן-דהן ציין כי "כמה סמלי שבתשעה באב מזכיר לנו האיחוד האירופי כמה חשובה העמידה האיתנה שלנו למען ארץ ישראל. אמירה כזו, בשעה שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה היציבה היחידה במזרח תיכון גועש ומדמם, רק מראה עד כמה האיחוד האירופי תלוש מהמציאות באזור".
גם ח"כ מירי רגב (ליכוד) הגיבה להחלטה של האיחוד האירופי, והבהירה כי ״הצביעות של מדינות אירופה, בדגש על בריטניה וצרפת, פשוט מקוממת. בריטניה יצאה למסעות כיבושים באיי פוקלנד שבדרום אמריקה, והפקיעה את האדמות מארגנטינה רק בשל אגו ונפט".
רגב הוסיפה ש"צרפת עשקה לאורך ההסטוריה את מערב אפריקה בשביל בצע כסף, זהב, ונפט. מדינת ישראל עזבה את עזה ומה קיבלה בתמורה? טרור וטילים. חייבים לומר את האמת ישר בפנים: קו ההסברה של ישראל צריך להיות חד - לא מתנצל או מתרפס".
ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים (הבית היהודי), ציין בתגובה להחלטה כי "בזמן שכל המזרח התיכון בוער ואלפי אנשים נהרגים מדי חודש, אני ממליץ לאיחוד האירופי לעסוק בבעיות האמיתיות של האזור. אנחנו מצדנו נמשיך לבנות ולפתח".
אלי ישי (ש"ס) הגיב גם הוא בתקיפות להחלטת האיחוד: "בזכות האמברגו בעבר הוקמה תע"ש - מקור בלתי-נדלה של גאווה לאומית. ניתן רק לנחש מה עתיד להתפתח בישראל בעקבות החרם הנוכחי. אנו מצטערים כי האירופים ממשיכים בהתנהלותם החד-צדדית, תוך נקיטת פעולות בלתי-לגיטימיות. עמדתם חשובה, אך חשובה יותר דעתם ואמונתם של אזרחי הארץ וחובת המדינה להבטיח להם בטחון והגנה".
ישי הוסיף ש"כמענה לחרם, על ראש הממשלה להודיע כי הוא פועל להסרת הקפאת הבנייה בירושלים. יש לענות על חרמות המדינה היהודית, בבנייתה חיזוקה ופיתוחה".
ח״כ נחמן שי ציין ש״הלך הגזר, בא המקל. ישראל בורחת מבשורה, והאיחוד האירופי קיבל אותה בשבילנו. קו אדום חוצץ עתה בין ישראל לבין יהודה ושומרון. הסתיים פרק האזהרות והגישושים הדיפלומטיים. בשביל אירופה, ישראל אינה יו״ש ויו״ש אינה ישראל. מאוחר יותר, כשיגיעו חרם כלכלי וסנקציות מדיניות, אל תגידו לא ידענו. הנה זה קורה״.
מנגד אמר ח"כ עמר בר-לב (עבודה), חבר ועדת החוץ והביטחון, אמר ש"הציונות נמצאת היום תחת מתקפה מבית מדרשם של חולמי המדינה הדו-לאומית משני צדי המתרס, והשאלה היא אם לראש הממשלה יש את העוז והמעוף שבהם ניחנו מנהיגים".
לדבריו, "האשליה שהימין מנסה להנחיל לנו, שלפיה הסטאטוס-קוו פועל לטובתנו, נחלה היום עוד תבוסה בהודעת מדינות האיחוד האירופי. יתרה מכך, ההחלטה קובעת שכל הסכם עתידי בין ישראל לאיחוד האירופי יכלול סעיף טריטוריאלי הקובע למעשה את גבולות ישראל בגבולות 67'. כך יוצאים גושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון, כמו גם הר הבית ושכונות בירושלים, הנמצאים בלב הקונסנזוס הישראלי דה-פקטו, מחוץ לגבולות ישראל".
לעומתו אמר ח"כ חיליק בר, מזכ"ל מפלגת העבודה - שכזכור נחשבת למייצגת הצד השמאלי של המפה הפוליטית ואשר יושבת באופוזיציה - שהוא מגנה את ההחלטה. ח"כ בר ציין כי "מדובר בהחלטה גרועה, שכן חרם על ההנתחלויות לא תורם למדינת ישראל, לא תורם לרשות הפלסטינית ולא למרכז השפוי בישראל. החרם גם לא יסייע להחזיר את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן".
ח"כ בר הוסיף ש"מצערת העובדה שהאיחוד האירופי בחר להשתמש בכלי שלא היה כמוהו ביחסים הבינלאומיים מאז החרם על דרום-אפריקה. מדינת ישראל והפלסטינים טרם פתרו את הסכסוךביניהם, והחלטת האיחוד לא תתרום לפתרון הסכסוך. ההחלטה גם פוגעת במאות אלפי אזרחים ישראלים, שעובדים, חיים ומתפרנסים ביהודה ושומרון".
יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה כי האיחוד האירופי עושה עם ישראל חסד כאשר הוא מסמן את הגבול שממשלת ישראל נכשלה לסמנו. לדבריה, לא מדובר בחרם על ישראל אלא באבחנה בין ישראל לבין ההתנחלויות והכיבוש. "ההחלטה היא תוצאה של הקיפאון המוחלט בהתהליך המדיני והמשך הבנייה בהתנחלויות ובמאחזים", חיוותה גלאון את דעתה, "כעת מקבלת ההצהרה של האיחוד האירופי שההתנחלויות לא חוקיות ביטוי דה-פקטו במדיניות".
שר האוצר יאיר לפיד אמר בתגובה כי "ההחלטה האחרונה היא חלק משורה ארוכה של החלטות הגורמות לבידודה של ישראל בעולם. הזמן אינו פועל לטובתנו, וכל יום שבו ישראל אינה נמצאת במו"מ לשלום הוא יום שבו נפגע עוד יותר מעמדנו הבינלאומי".
לדבריו, "יחד עם זאת מדובר בהחלטה אומללה, הנעשית בתזמון גרוע ומחבלת במאמצים שעושה מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי להביא את שני הצדדים לשולחן המו"מ. החלטת האיחוד האירופי מאותתת לפלשתינאים שאין שום מחיר בינלאומי או כלכלי לסירובם המתמשך לשוב לדיונים, וגורמת להם להאמין שישראל תיאלץ להיכנע ללחץ הכלכלי והמדיני".
יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' אמרה כי "הבידוד המדיני הגובר פוגע במדינה ובמשק, ומהווה איום אסטרטגי לא פחות מכלי נשק מתוחכמים המכוונים לעברנו. יחד עם זאת, מצער שבמקום לתמוך ולעזור במאמצים הקדחתניים של האמריקאים לחידוש המו״מ מתמקד האיחוד האירופי בסנקציות וחרמות".
יחימוביץ' הוסיפה: "על ראש הממשלה להיכנס באופן מיידי למו״מ עם הרשות הפלסטינית, ולחתור להסדר קבע. זאת לא למען האירופים, האמריקאים או הפלסטינים, אלא למען ישראל. מאמצי מזכיר המדינה קרי נמשכים, ולכן אני קוראת לממשלה לעשות כל מאמץ להיכנס למו״מ ומתחייבת כי כאופוזיציה אחראית נעניק לו רשת ביטחון פוליטית".
מועצת יש"ע מסרה בתגובה להחלטת האיחוד: "באירופה, ההסיטוריה אינה נלמדת. לצערנו, ביום ט׳ באב חוזרת אירופה למדיניות של החרמה והפרדה נגד מדינת ישראל. תמיכתה הבלתי-מסוייגת של אירופה ברשות הפלסטינית הופכת אותה לגורם לא ניטרלי. על ממשלת ישראל להורות למשרד החוץ, למשרד הביטחון ולמתאם הפעולות בשטחים להפסיק לאלתר את כל הפרוייקטים האירופיים בשטחי יהודה ושומרון עד לביטולה של החלטה חד-צדדית זאת".
מאוניברסיטת אריאל נמסר כי "להחלטה אין השפעה עלינו, משום ששיתופי הפעולה המדעיים והמחקריים שלנו נעשים עם גופים לא ממשלתיים באירופה. גופים אלו עובדים איתנו בזכות יכולתנו האקדמית ותרומתנו לפיתוח המחקר".
גם באוניברסיטה העברית אומרים היום כי ההחלטה כלל אינה רלוונטית אליהם. מנכ"לית האוניברסיטה, בילי שפירא, מסרה שיש להבהיר "כי קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים אינו יושב מעבר לקו הירוק. הקמפוס ממוקם על שטח שהיה בעבר מובלעת ישראלית, ולכן החלטות האיחוד האירופי כלל אינן נוגעות אלינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם