ראשי » חדשות » פוליטי מדיניגלוש ב - nrg מהסלולר

ישראל: נפרוש מפרויקט המחקר של האיחוד

פרויקט "הורייזון" מתוקצב ב-80 מיליארד אירו, ובאיחוד רוצים לראות את ישראל משתתפת בו. אך הסנקציות מעמידות שיתוף הפעולה בספק

ישראל מאיימת לפרוש מפרויקט "הורייזון 2020" - אחד הפרויקטים המרכזיים של האיחוד האירופי בתחומי המדע והטכנולוגיה, שבו היא אמורה לשמש כשותפה מרכזית. זאת במידה והסנקציות החדשות של האיחוד על מוסדות ישראליים הפועלים מחוץ לקו הירוק יכנסו לתוקף.

- נתניהו לקרי: הנחיות האיחוד עשויות לפגוע במו"מ
- רה"מ למנהיגים אירופים: דחו פרסום הנחיות החרם

במסגרת הפרויקט, שתקציבו הכולל כ-80 מיליארד אירו, אמורה ישראל להעביר סכום של יותר מ-600 מיליון אירו על פני שבע שנים, אך בתמורה ליהנות ממענקי מחקר בסכומים גדולים בהרבה. ההפרש אמור לעמוד על עשרות מיליוני אירו בשנה, על פי התחשיבים שנערכו במשרד החוץ. אולם על פי המדיניות החדשה של האיחוד, הממשלה תידרש לחתום על התחייבות שלא להעביר את הכסף למוסדות שפועלים מחוץ לקו הירוק.

זאת ועוד, גם מוסדות שפועלים בעיקר בתוך תחומי הקו הירוק, כגון מרבית האוניברסיטאות, יחויבו להפסיק כל פעילות שהן מקיימות מחוץ לגבולות 67' אם ברצונן ליהנות מכספי המענקים. "זכותם של האירופים להחליט מה הם רוצים לעשות בכסף שלהם, אבל ההנחיות שלהם משפיעות גם על מה שמוסדות ישראליים יוכלו לעשות בכספים שלהם, שמקורם לא במענקי האיחוד, וזה לא מקובל עלינו", אמר פקיד בכיר בירושלים.

על אף התועלת הברורה שתצמח לישראל מהשתתפות בפרויקט, גם לאיחוד האירופי יש אינטרס מובהק שהיא תיקח בו חלק. זאת לנוכח העובדה שישראל נחשבת למעצמת מחקר, וביכולתה לסייע רבות בקידום המחקרים הבינלאומיים המגוונים של פרויקט "הורייזון". באוגוסט אמורים להתחדש המגעים על הצטרפותה של ישראל לפרויקט, אלא שכאמור, משרד החוץ מאיים שלא לקחת בהם חלק אלא אם יבוטלו הסנקציות של האיחוד. על מעמדה המיוחד של ישראל בפרויקט מעידה העובדה שהיא המדינה היחידה שאינה חברה מלאה באיחוד אשר הותר לה להשתתף בו כחברה שוות זכויות.

בממשלה הגיעו למסקנה כי הנזק הכספי שייגרם כתוצאה מאי-השתתפות בפרויקט הוא נסבל, ואין הצדקה להיכנע בגללו לתנאים של הסנקציות האירופיות. "האיחוד האירופי צריך לשקול אם כדאי לו להפסיד את המשאבים האנושיים של ישראל", אמר גורם בכיר בירושלים. לעומת זאת, גורמים במשרד החוץ טענו כי פרישה מפרויקט "הורייזון" תהיה מכה קשה לתעשיית ההיי-טק הישראלית. "על כל יורו שניתן לפרויקט נקבל בחזרה יורו וחצי לטובת מחקר", אמרו . "צריך לחשוב היטב אם המהלך הזה נכון לישראל ואם הוא אינו מרחיק לכת מדי".

בתוך כך, פקיד בכיר בנציבות האיחוד האירופי אמר אמש ל- nrg מעריב כי מאחר ומתנהלים כעת מגעים מדיניים בישראל, האיחוד נמנע מלנסח במדויק את סעיפי הסנקציות שיוטלו. הוא ציין עוד כי הסנקציות יחולו רק על פרויקטים שיכללו בתקציב שיתוף הפעולה בין האיחוד לישראל לשנים 2020-2014. עם זאת, לדברי הפקיד האירופי, הגבלה דומה לזו שהוכרז עליה השבוע הייתה קיימת למעשה גם בעבר, אלא שלא במתכונת מחייבת וחתומה.

כמו כן, לדבריו, בתקציב שיתוף הפעולה בשנים 2013-2007, פחות ממחצית אחוז מן ההצעות שהגישה ישראל נמצאו ככאלה שמקורן בשטחים. הפקיד העיר כי הצגת הדברים בישראל בנוגע לסנקציות הייתה מגמתית ומוגזמת, ולטענתו המתכונת החדשה שעליה הוכרז נועדה דווקא לעודד את הקשרים עם ישראל, שכן היא מונעת ניסיונות לחרם כולל על המדינה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...